את כותבת כ"כ נחמד. מה זה "איטאדאקימאס"?

מומלץ בבלילה במקום מי קרח להשתמש ב- מי סודה . יוצא סוף הדרך.

הסיפור מתאר את המאמץ אותו השקיעו הפורטוגזים בניסיון הנואש להסביר ליפנים שהדבר החשוב ביותר הוא הטמפרטורה של השמן.... חם מדי וזה נשרף (מייד) מבחוץ וחי בפנים, קר מדי וזה יוצא נפול ושמנוני.... נחשו מה נשאר מהשיעור? טמפרטורה!!, טמפרטורה!!! הי, הי, טמפורה... דס-נא?! פעם הוזמנתי למסעדה (מועדון? לך תדע) שמגישה רק טמפורה.... שעה הסבירו לי על כמה חשוב לערבב סוגי שמנים שונים לפי מה הולך לצלחת... בהתאם לעונה, בוודאי, כאילו לא ידעתם מראש. גמור מגעגועים.

איטאדאקימס = (בקיצור) תודה על התקרובת המונחת מולי, הנה אני לוקח קצת, לא כי אני רעב אלא כי טרחתם כל כך ואני מרגיש חובה כלפי המאמץ שהשקעתם בהכנה בבישול ובכלל, כי אם הייתי יודע הייתי מביא לכם מתנה קטנה ולא משמעותית, אופס, מה זה? שעון רולקס לבעל הבית? פנינים לאשה? גיפ לילד... לא, לא, באמת לא הייתם צריכים להתאמץ עבורי שהרי אני יבחוש בן שלולית חסר יחוס משפחתי, כבוד, ערכים או ממון. אה, כן, אין מילה ביפנית ל"בתאבון". ואים אני לא רעב אני לא אוכל? אני אסתכן בלהעליב את מארחי?... בטח, הנה אני מסרב בנימוס... ממש. הרוס מגעגועים

בתיאבון!

למה אתה סובל??? החיים קצרים ומסתיימים תמיד ברגע הלא נכון (מאוחר מידי או מוקדם מידי) קום, וסע ליפן. למה לא בעצם? לא חבל על כל דקה מיותרת??? הרי אושר הוא אושר הוא אושר, לא?

אהבתי ת'פרשנות ה"קצרה" אך קולעת שלך ל"איטאדאקימאס". וגמני נורא מזדהה עם הגעגועים שלך... סתם שתדע שאתה לא היחיד שמתגעגע ;-)

הייתי, שנה. אם הייתי מוצא עבודה שתקח אותי לשם..... עוד הערב.

במתכון הראשון איפה נכנסת לתמונה הקערה עם מי הקרח?

סוג של סאקה (יין אורז) מתקתק. ניתן למצוא בחנויות המייבאות מוצרים מהמזרח הרחוק.

מי קרח הם אלה שעושים את המנה לכל כך מוצלחת. ניתן להשיג אותם בחנויות למוצרי המזרח הרחוק. זה די יקר, אבל שווה. המים עשויים ממים מינרלים שהשרו בהם למשך כשלוש שעות את ראשו של אדם קרח...

תודה על כתבה מרעננת תיאורים פלסטיים וצבעוניים, בעיקר נתונים ברורים ומדויקים wish i could be with u שבוע טוב ותודה אורנה

איך חטפת לי את התגובה כל הכבוד עם תיאור מבריק שכזה מה הם מי קרח לא נתקלתי עדיין אתה נפלא אורנה

טמפורו, בפורטוגזית של המאה ה - 16, פירושו "לבשל". המיסיונרים הישועים הביאו את שיטת הטיגון איתם כשהגיעו ליפן. עד לאמצע המאה ה - 17 זה נחשב למזון של זרים ולא התאזרח. בסוף המאה ה - 19 הטמפורה נחשבה לפאסט-פוד שנמכר ברחובות. מקורות: פרופסור בן עמי שילוני, קורס על תולדות יפן העתיקה, לפני מליון שנה בערך.

בטוקיו יש מסעדות רבות שמתמחות רק בטמפורה מהן כאלה שפועלות מעל 100 שנה באותו מקום , למי שבאמת אוהב טמפורה - שימצא רק אותן, שכן כמו דברים רבים ביפן המרחק בין טמפורה אחת לשניה יכול להיות ענק . המועדפת עלי נקראת EBIYA , והיא נמצאת ליד תחנת SUGAMO של YAMANOTE . זוהי מסעדה קטנטונת בבית עץ ישן כשהבעלים הוא גם השף והמלצר - מדובר באומן אמיתי שכבר מעל 20 שנה זה מה שהוא עושה והאהבה שלו ניכרת בכל מנה - החל משרימפס, ירקות וסוגי דגים וכלה בפסגות כגון עצם של דג טמפורה ופרח צהוב טמפורה . בכל פעם הוא מכין סוג אחד ומגיש אותו כאשר הסועד יכול לבחור בין שלושה סוגי מלח - לבן גס, ירוק מעורב בתה ירוק וסגול מעורב באומבושי. כן, גם הרוטב הנפוץ נמצא שם אך הוא מכסה על הטעמים במקום להדגישם כפי שעושה המלח.

עם אוכל כזה אפשר [וכדאי] לחיות באושר עד 120 !

" יאקו-הורה או-בן כלומר אם ובן" ביפנית אויה עם פתח מתחת ליוד=הורה. קו=ילד. הקרח גורם לכך שהבלילה תדבק לחומר המטומפר בצורה שווה. ניתן להחליף את הדאשי במעט אבקת מרק עוף. כדאי מאוד להוסיף קצת ג'ינג'ר(זנגוויל)לרוטב. מי שרוצה עוד מתכונים יפנים קלים שישלח דואר באנגלית.

נהניתי מהכתבה. חשוב לטגן את הדגים/ירקות בכמויות קטנות. כמות גדולה מידי לטיגון מורידה דראסטית את טמפרורת השמן וגורמת לספיגתו במטוגנים. ניתן להוסיף לשמן (לאחר שהגיע לטמפ. הטיגון) כמה טיפות שמן שומשום טו לחלופין, לקבלת טעם ספייסי, כמה טיפות שמן פלפלים חריף. משבח את טעם הדגים ואינו דומיננטי יתר על המידה.

היכן אפשר למצוא קמח טמפורה כבר חיפשתי בכל הסופרים בנתניה וגם בחנויות טבע האם יש מקום מסוים כתובת ? שאוכל לקנות משם וחשוב שכשר