כיף לקרוא ולהזכר..

שאבו- שאבו הרעש שמלווה את תנועת הכבסים במים. גם את הבשר מעבירים מצד לצד (במים החמים ) פעם - פעמיים - שלוש ולפה. הבשר של השאבו - שאבו הוא בשר של עגלים שהושקו באלכוהל ולא הלכו במהלך חייהם הקצר.

עוד כתבה שגורמת לי לרייר על כל המקלדת!

זה אדיר !! בתור אורח ביפן נלקחתי למסעדת שאבו שאבו. ההלם הראשוני של "אוכל יפני זה רק סושי" נמוג. וזכר פרוסות הבשר הדקיקות והאיכותיות ישאר איתי לעד.

גם אני התנסתי בארוחת שאבו-שאבו באחד הביקורים בטוקיו. חוויה והכל היה מאוד טעים.

נשמע מצויין. חבל שאין כזה בארץ. חבל שאין גם קובי ביף, ועוד כל מני מעדנים יפניים. נישה בשוק? האם יש לנו מסעדן בעל יזמה שירים את הכפפה ויגאל אותנו משפע הסושיות הבלתי נלאה?

האם יחזור החלום אלי?

בתקווה רבה לחזור במהרה.....

שאבו-שאבו, טפנקאקי.... ניתן להשיג גם בטייוואן ותאילנד. בביקורי שם בשנה שעברה מצאתי את עצמי אוכל 4-5 ארוחות ביממה ! העצמה לחוויה הייתה הצפיה במשפחות המלוכסנות היושבות לאכול. איזה תרבות, איזה נימוסים, איזה נעימות. אתגר - לפתוח מסעדת שאבו-שאבו בארץ ! כמובן לא כשר - כדי שנוכל ליהנות מכל פירות הים.

בסין והונג קונג זה נקרא HOT-POT וזה ענקקקק!!!

רק במבט לאחור הבנתי כמה נהניתי שם וכמה טעיייייים זה היה. ומי אמר שדג טונה נכנס לשימורים ?

איריס מה דעתך לכתוב קצת גם על המטבח הפרסי. בברכה אמיר

אין כמו שווארמה-במיוחד כשנמצאים בניכר. אבל כשאני פה בישראל אני כבר מתגעגעת לשאבו שאבו. ככה זה-תמיד רוצים את מה שאין (-:

אני כרגע אתמקד ביפני, אבל נראה לי שאתה תהיה נפלא ברזי הפרסי (-:

מדהים. מדהים איך כל כך הרבה ישראלים (כולל אותי) יושבים כאן ומתים מגעגועים למקומות אחרים. וכל כתבה שעוסקת במקומות שונים בעולם (יפאן, הודו, איטליה וכ"ו...) רק גורמת לנו להזיל ריר ולהתגעגע בטירוף. אז מכיוון שהחיים כאן קשים כל כך, ואנחנו מתגעגעים כל כך, אני ממליצה בחום שפעם בשנה נקבל מהמדינה כרטיס טיסה חינם ליעד כלשהו בעולם. כדי שאולי נפסיק קצת להתגעגע. לא מגיע לנו???

השאבו-שאבו הרציני באמת עשוי מקובה סטייק ברמות שונות של איכות - איכות מספר 1 למשל, עולה ביפן משהו כמו 300 דולר לקילו - ושווה כל סנט. לעשות שאבו שאבו מהבשר המוזרק והמעובד של ישראל זה כמו לעשות חומוס מאבקה

אין לי מושג לגבי אכול כפי יכולתך ב1000 ין אבל מסעדה כמו שאיריס ישבה בה זוג יגיע לחשבון בסביבות של 8000ין שזה בערך 320 שקל השאבו שאבו זה מעדן בפני עצמו אך קשה מאוד לשבוע ממנו וכמובן שבארוחה איטית כזאת דרינק אחד של סקי או בירה לא מספיק אגב שיא השאבו שאבו נצא בהוקידו שם ניתן למצוא שאבו שאבו מבשר כבש

האם מכניסים אותם לתוך הסיר בהתחלה ומשאירים אותם במשך כל הארוחה בסיר, או שצריך להוציא אותם מתי שהו? לפי הסיפור אוכלים את המרק עם האטריות בסוף, אז מתי מכינים את האיטריות? אני לא הייתי ביפן אבל גם אני רוצה להתגעגע.

שאבו-שאבו לא עשה לי את זה. מצטער. מחליף אותו בכיף באובנטו הראשון שאני רואה.... במחשבה שניה.. בתחנת שין-יוקוהמה, בכיוון דרום בקו טוקאידו, יש את הראמן (צ'אשו כמובן...) הכי טוב ביפן... לדעתי. הממממ.... פחות הרוס מבעבר..

לא תצליחי לשכנע אותנו. נשארנו בפה פעור ביום חמישי. נראה שיפן דבקה בך, ולא רק בהעדפות האוכל.

כל הכתבות האלה מתסכלות את הנשארים בארץ...מה יהיה? איריס?

מנסיון שימו לב לטיב הבשר. הקצב צריך לפרוס אותו חצי קפוא במכונה של הנקניק... בבית שלנו שאבו שאבו רץ יפה בחורף...

את הירקות אוכלים כשהם מוכנים תפקידם להעשיר את המרק את האטריות מבשלים לפני כן ומכניסים למרק לזמן קצר לספיחת טעמים והכי חשוב-בשר איכותי ופרוס דקיק איטאדאקימאס!

פשוט תענוג איך שאת פותחת לפנינו עולם אחר ,ועושה זאת בחן . נפלא!!!!

שאבו שאבו טוב מתחיל מ- 3500 ין תהנו , mate condo

כשאתם בישראל, אסור לכם לפספס את סוג המסעדות היחודי שנקרא "סטקיה". בדרך כלל מדובר בחללים גדולים למדי, ממוזגים ומרוהטים בפשטות. התפריט כמעט זהה בכל המקומות - מבחר סלטים לפתיחה (ברוב המקומות יגישו לכם אותם גם מבלי שתבקשו), הלחם המקומי, שנקרא "פיתה" או המשודרג שנקרא "פיתה עיראקית" ומנה עיקרית, שהיא בדרך כלל בשר עשוי על שיפודים וצלוי בגריל פחמים, שווארמה - נתחי בשר מסודרים על שיפוד אופקי, או ירקות ממולאים בבשר ואורז, שנאפו בתנור. למרות החזות והמחירים הדומים, קיים פער איכות בין סטקיה לסטקיה. החל ברשתות, כמו "אסא", "איילון" ו"שיפודי התקווה", המציעות בשר ברמה סבירה ומבחר סלטים שגרתי, ועד לסטקיות מיוחדות המצטיינות באיכות הסלטים ובמבחר סוגי הבשר. דוגמא לאחת כזו היא מסעדת "השובך" (כן, גם לנו כאן קשה להגות את השם הזה), השוכנת בלב פרבר תל-אביבי נמוך-בניה, ובה תוכלו, ביום טוב, לפגוש אפילו את א.ד., עורך העיתון המתחרה. בחיפה, אל תחמיצו את "חזן" בעיר התחתית. עושה לכם חשק? סעו לישראל!