1. האגם העונתי יבש
2. מכוניות החונים בחניון פורה חביבות על הבדואים מהאזור, ביחוד אם לא תהיו שם בשבת בצהריים.
3. אם רוצים לראות באמת הרבה כלניות במסלול צריך להמשיך אחרי גשר הרכבת הטורקי לכיוון התל. מקום נהדר להפסקה - תחת העץ שעל התל
גם אנחנו היינו שם אתמול.
הכלניות עומדות לקראת סוף הפריחה, השיא היה באמצע פברואר.
לגבי הטענה של דני על רכבי שטח במסלולי הולכי רגל- הטענה צודקת. כיוון שהשמורה מאד פופולארית, עדיף היה להגדיר שבילים שהם רק להולכי רגל ושבילים רק לרכבי שטח, ובכך למנוע חיכוך. אינשאללה.
הייתי שם פעמיים לפני שנתיים וחמש שנים. המסלול לא נראה ממש נגיש לכיסא גלגלים. זו מן דרך עפר, ולא מסלול מסודר לכיסא גלגלים . כעקרון, רכב רגיל יכול לעשות אותה. אין מדרגות מיוחדות. אולי כמה שיפועים די חדים שיכול להיות שכיסא גלגלים יתקשה בהם. הכי טוב ללכת לבדוק בעצמך. יכול להיות שאפשר להיכנס עם הרכב עד איזור יותר נוח.
אני לא מכיר את העבירות של הכיסא החשלי של נכים, למיטב הבנתי השטח לא מאפשר נגישות לעומק השמורה בכיסא גלגלים. ניתן אולי לסייר לאורך גדות האגם(כשיש בו מים) לאחר שהכיסא הגיע לשם ברכב. ניתן אולי בקטעים קצרים למעלה, בכניסה לאתר להסתובב בכיסא גלגלים. לא בטוח גם בזה.
א.שמורת פורה למרות היותה אחת היפות בדרום היא טבעית וכמעט בלתי מטופלת . אין בה מעבר לכסא גלגלים וגם לא לרכב בתוך השמורה אלא רק מסביב.
ב. אין השנה הרבה כלניות באופן יחסי לשנתיים האחרונות אלא מעט מאד יחסית אולי בגלל מזג האויר השנה .
ג. בכל מקרה הכי הרבה כלניות יש במישורים שבין קיבוץ בארי וקיבןץ רעים , ממערב לכביש 232 וליד ק"מ 40 סעו ותהנו
כדי להגיע לשמורה מכיוון דרום, כלומר מבאר שבע הסמוכה, על הנהגים לבצע עבירת תנועה ע"י סיבוב פרסה ואז להיות טרף קל לשוטרים האורבים ליד השמורה, או לנסוע קילומטרים רבים עד לישוב הקרוב ושם לבצע את הפרסה.
כלומר , לנו הנגביים אין אפשרות קלה ופשוטה לחזות ביפי הטבע הנדיר שלנו.