בושה שלאדם שמרשה לעצמו להתעלם באופו שיטתי מתלונות נותנים (ואולי בגלל זה) אחראי על תגובות לתלונות. רק ראו כמה תלונות, כתבות ובעיות כרוכות בשם של איכילוב

שפעמיים הורשע(!) בתקיפה מינית של מטופליו להחזיק ברשיון? עבר עיר, וממשיך במעלליו

היה טוב לציבור לדעת איפה יש בעיות. יקירביץ ודומיו שיש להם שם והילה (ותו לא) היו מוצאים את עצמם במקום הראוי להם-מחפשים קרירה אחרת

יש איזה ועדה שאומרת לו "נו-נו-נו" וזהו? הבעיה היא לא שאין חוקים-יש המון חוקים. רק לא אוכפים אותם. אם בארזים(שרון, ראש ועד המורים, שר הפנים לשעבר -דרעי) נפלה שלהבת-מה יגידו הרופאים?

הליכוד או לפחות בעל קשרים טובים במקומות הנכונים ושהרופא המטפל גם ידע את זה, ואז אתם מסודרים.

מתוך שלל העצות, איך להימנע מטעויות רפואיות, שכחו את הראשונה: אל תתקרב לרופא.

עיקר הבעיה היא שהרופאים מחפים אחד על השני ומטייחים את רוב רובם של המקרים. הפתרון פשוט: עונשים חמורים למטייחים. הרופא שטעה יקבל עונש של כמה חודשים בכלא. הרופא שהתרשל יקבל 3-5 שנים בכלא ושלילת רישיון. הרופא שידע ולא דיווח ייכנס ל 15 שנות מאסר כמינימום. מקרה אחד כזה, והכל יצוף כלפי מעלה.

אומנם ההומור הוא חלק משמעותי להחלמה של אדם חולה ...אך הומור ירוד יכול להמית אפילו אדם בריא!!! הרבה בריאות

גם אני סבלתי פעם מטעות של רופא- נתנו לי מינון גבוה מידי בעירוי (חישוב לא נכון של הרופאים), ומי שסבל מזה כמובן זו אני! הם תמיד ימצאו דרך לתרץ את הטעויות שלהם, בשלל תירוצים שאין לי אפילו חצי מושג על מה הם מדברים(כל המושגים הרפואיים למינהם)- והם מנצלים זאת! פשוט להתרחק מרופאים עד כמה שאפשר, או לא לבטוח בהם 100 אחוז, אחרי הכל הם לא אלים(כמו שהם חושבים שהם) אלא רק בני אדם כמונו!

אשפזתי במחלקה לטיפול נמרץ לב בזמן האשפוז סבלתי מחום מעל 38וכאבי בטן קשים ,ובטן טפוחה התחננתי שרופא כרורג יבדוק עד שלא הגעתי לקריסת מערכות (רגע לפני מוות) רק אז טפלתי. למזלי היה לי רופא כרורג שהצליח להציל אותי.כך שלא תמיד ניתן לעמוד על "המשמר"

נושא הבטיחות ומניעת טעויות במתן תרופות בבתי חולים הם נושאים מרכזיים בכל העולם, והוכרזו על ידי רשויות הבריאות בארה"ב כיעד מרכזי לשנת 2004. גם בישראל, הנהלת משרד הבריאות, והנהלות בתי החולים השונים רואים במניעת טעויות ושיפור הבטיחות בבתי החולים יעד מרכזי המובלט לאחרונה כמעט בכל כנס רפואי - ואפילו במדקס שנפתח היום התקיים דיון מיוחד בנושא. בישראל גם פותחה מערכת ייחודית למניעת טעויות במתן תרופות ברמת המחלקה בבית החולים. המערכת הותקנה לראשונה בעולם במרכז הרפואי שיבא, ונשימוש כיום גם במרכז הרפואי תל-אביב ( סוראסקי-איכילוב) ובמרכז הרפואי Hammersmith בלונדון.המערכת שהיא ייחודית בגישתה הכוללת למניעת טעויות במתן תרופות נמצאת בהערכה של מרבית הנהלות בתי החולים בישראל, ובעתיד הקרוב תועמד לרשות מרבית הצוותים הרפואיים בבתי החולים בישראל לטובת ציבור המאושפזים. טכנולוגיות חדישות והגברת המודעות לנושא בכל בית חולים יקטינו הטעויות.

בבית המרקחת תשאלו- האם זה מה שרשם לי הרופא? אם התשובה תהיה- "לא, הושטתי את היד למגירה אקראית והוצאתי מה שיצא"- אל תקח את התרופה

אח של אבי , בהיותו בן 83 הגיע לקופת חולים לקבל חיסון נגד שפעת. האחות טעתה והזריקה לו חומר אחר שגרם למותו באותו יום. כיון שהיה אדם מאוד בריא, לא טייחו את העניין בסניף וספרו שזו היתה הטעות... הלוואי שלא היו מפילים על אחות זו כל כך הרבה עומס עבודה,כך שהיתה יכולה לבדוק את עצמה ולא לטעות טעות גורלית כל כך...

גם הרופאים הם בני אדם, ולכן יש טעויות . גם אני עברתי על בשרי טעות חמורה והכליה שרציתי לתרום לאימי נזרקה בסוף לפח, אך אנחנו צריכים לקבל גם טעויות של רופאים בהבנה , כי אם הם לא ינתחו בכלל , הם גם לא יצילו חיים.

משרד הבריאות אחראי על בריאותנו והוא צריך לתת את הדין על ההפקרות השורה בתחום זה, על המערכת המשפטית ליצור חקיקה שבה כל מחדל חמור יתבע משרד הבריאות באופן אישי ואז כל רפובליקת הבננות שיושבת שם תזוז, ויעשו את העבודה ולא רק שבאים לעבודה ודופקים שעות נוכחות, ואוכלים חינם על חשבון משלם המיסים כשהם מפקירים את בריאותו.

אנחנו מדדים שנים עם תביעות ענק לרשלנות, ומתבצעים מחדלים חמורים מידי יום על ידי רופאים חובבנים וחסרי מוסר המנצלים את אוזלת ידו של המשרד המופקר הזה, לא מצליחים לזעזע את הציבור כמה שצריך לבצע שם שינוי מהפכני על מנת לנקקות האורוות, ורק כך נוכל אולי לבצע שינוי מהותי לטובת בריאותנו, היום איש הישר בעיניו יעשה וכל רופא שיש לו תעודה הוא רב תכלית, מותר לו להיות מומחה על כל גוף האדם, בשום מדינה בעולם לא נמצא מצב כזה פרימיטיבי כמו שאצלנו חופף למדינת העולם השלישי, רופא אקמול מנתח פלסטי, רופא עיניים מנתח שדיים ושואב שומן, מה דעתכם על ישראל נוסח שיקגו.

הרופא הזה היה קצין רפואה חטיבתי בחטיבת הבקעה. אדם מושחת מיסודו, ופזיז בהחלטותיו הרפואיות. לא היה מסוגל לומר "את זה אני לא יודע"...

אנחנו כל הזמן מחפשים למצוא אשמים אחראים על מחדלים בבריאות, וכולנו בעצם מוצאים את עצמנו מקשקשים בזנב של עצמנו ומזלזלים בתבונה האנושית הבסיסית של עצמנו. הגיע הזמן להצביע ישירות עם אצבע מאשימה לגורם האחראי כמו כל מדינה נאורה בעולם, על משרד הבריאות, עד מתי המשרד הזה ימשיך לשקוט על שמריו, ידרוש טובות הנאה ממחלקה למחלקה, וכולם בסופו של דבר מקבלים רשיון לטפל בנו, רק השאלה תמיד את מי הוא האכיל וכמה, לפי זה גודל המרחב של] פעילותו כרופא.די נמאסתם מושחתים.

כמו המקרה של רמדיה שקיבלה רשיון שווק ממשרד הבריאות בגלל שידעה לשמן את האנשים שם כפי שמספרים יבואני תרופות רבים שעל ידי שימון במשרד הבריאות הכל אפשרי, והנה על מחדל רמדיה ראינו שחור על דבי לבן איך שכל השפנים של משרד הבריאות התחפרו בתוך מערותיהם בשל הסיבות השמורות עימם והידועות לנו. שמתם לב שקולם של כל הגורמים נשמעו בפרשה אך לא של משרד הבריאות. לכן אם יהיה שינוי בחקיקה שכל רשלנות רפואית תהיה אחריות ישירה וברע במיעוטו אחריות עקיפה של המשרד הזה על מחדלים שונים הם ידעו מצויין איך לבצע את העבודה כאשר חרב נושפת בעורפם, אם כל רופא מתהדר עם תשובות כמו יש לנו ביטוח מקצועי, למה שהוא יפחד, ממלא יש ביטוח והוא יכסה את הכל ואנחנו חיים בגן עדן של שוטים, רופא גניקולוג עשה הסבה לרפואה פלסטית ביצע טפול רשלני באשה מוכרת לי בעפעפיים וגרם לה לצניחתם לכל החיים, ושיתוק בחלק מהפנים, כשהתבקש לראות פנייתה לתביעת רשלנות ענה כי יש לו בטוח מקצועי שתפנה אליו, הוא לא הציג עצמו כחסר מיומנות ברפואה אסתטית, אלא שקר ותאוות הבצע הובילה אותו.

זה בלתי אנושי לבקש מרופא שנמצא על הרגליים במשך 24 שעות רצוף, להיות צלול להחליט החלטות. חייבים להפסיק את העניין הזה. התורנויות המוגזמות האלה קיימות רק מפני שזה חוסך כסף לבתי החולים. ניתן אולי להקטין את משכורות הבכירים בבתי החולים, ולהפסיק עם התורנויות הנוראיות האלה, זה עולה לנו בחיי אדם, 2000 בשנה!!!!

אכן מי שלא עושה לא טועה אך אין המשפט הזה מכשיר כל טעות. טעויות רבות ניתן למנוע בקלות יחסית, אפילו בתנאים הבלתי סבירים של הרפואה הציבורית בארץ. אם רופאים יישאו בנטל (יענשו) של תוצאות רשלנותם סביר שהם יבדקו את עצמם טוב יותר, לפני ביצוע משימות, שייתנו הוראות ברורות יותר וחד משמעיות לאנשי צוות אחרים. שיימנעו תקלות ברות מניעה. לא צריך "לחפש" את הרופאים, או להניח שהם כולם רשלנים ומזלזלים, אך כן צריך לטפל ברשלנים (לפי מידת הרשלנות, לא לפי מידת הנזק שנגרם ואפילו לא נגרם נזק בדרך נס, עדיין צריך לעשות תחקיר ביצוע ולהעניש רשלנים) בריאות לכולם

בכל פרוצדורה ובכל מצב. את זה אמר לי פרופסור לרפואה לפני שהתחלתי את הטיפולים. מנסיון, חייבים להיות על המשמר כל הזמן ולא להניח לרגע. כדאי מאד "להיות בעניינים" שאם לא לא נבין את הטעויות ואולי גם לא נחיה. עלינו לדעת מה מכניסים לנו לגוף, לדעת לעקוב במהלך הטיפול.אכן מי שעושה גם יכול לטעות. הנורא הוא שהצוות חושב שהמטופל "טמבל" ולכן הצוות יכול לעשות ככל העולה על רוחו. פשוט להיות עם יד על הדופק כל הזמן. בשל כך שאני עדיין בטיפול וזקוקה לצוות הרפואי אני לא מפרטת את שמי. לא רוצה עיניינים איתם!

זה לא פקיד בבנק וזה גם תלוי בכמות הטעויות, לאמא שלי חסמו כליה בביה"ח בנהריה כי התעלמו מהכאב שהתלוננה עליו לאחר ניתוחון פשוט, וממש התעללו בה!! ולפני כשבוע כמעט הרגו את אמא של חברה שלי כאשר מנהל המחלקה יצא לפני סיום ניתוח הסרת רחם, לא תפרו אותה כמו שצריך והיא כמעט דיממה למוות- כמובן שהרופא המשגיח בהתאוששות לא שם לב לזה, אבל כשחברתי הגיעה היא מצאה את אמא שלה צהובה ועם רגל אחת בקבר. גם לאחר ניתוח חירום חוזר ושהייה בטיפול נמרץ האחות בטעות סגרה לה את החמצן... כמה טעויות אפשר לספוג..? אותי כבר היו מפטרים מזמן !!!!! מי שלא אחראי מספיק שישאר בפקולטה.

להתיחס ככה לרופאים, ותישארו רק עם אלו מתוכם שמוכנים להופיע בבית משפט - כלומר לכסות את התחת ולא לדאוג לחולים.

לפני כ- 11 שנים אחי שהיה אז בן 40 אושפז בבי"ח במרכז הארץ בגלל כאבים בבטן. עשו בדיקות, צילומים ומה לא במשך 3 חודשים בצילומים גילו שיש לו גידול מאחורי הקיבה. פרופסור המחלקה הראה לנו את הצילום ואמר שחייבים להוריד חלק מהקיבה כי יש לו גידול ממאיר בקיבה , לא היתה ברירה, פתחו את הבטן מקצה הגרון ועד התבור. ברצוני לציין שכיון שהוא היה עם משקל גוף נמוך מאוד הוא נזקק להזנה וירידית דרך העורך הראשי בגרון כדי לעלות במשקל). פחדנו ולא סיפרנו לאמא שלנו (אבינו נפטר ממחלת הסרטן לפני המון שנים וכן אח נוסף שלנו נפטר מאותה מחלה) שיש שיש לו גידול ממאיר, לאחר הניתוח הפרופסור שדיבר איתנו לפני כן אמר לנו אל תדאגו זה לא מה שחשבנו, הכל בסדר, זה סך הכל פצע בקיבה, תוך שבוע ימים הוא יוצא הביתה. כמה שעות לאחר מכן עלה לו החום ולא ירד, עשו לו המון המון המון בדיקות דם כדי לדעת ממה נובע החום וכך במשך כמה ימים. הוא התחיל להתנפח בכל הגוף , התייאש מבדיקות הדם וממצבו שהחמיר. היה רופא תורן שלא התייחס אלינו ולחרדה שהיתה לנו ,לא הסכים לדבר ולנדב אינפורמציה. בסופו של דבר לאחר שבוע של חרדה, חשש, תקווה ובסוף אכזבה אחינו נפטר ובגלל מה?בגלל שנדבר בחיידק הטורף שתקף אותו בזמן ששהיה בבי"ח. שלחנו מכתבים והתלוננו בפני כל מי שחשבנו שיכול להבין בנושאי רפואה בממשלה, אצל נציב תלונות הציבור, אצל מי שאחראי על נושאים כאלו בבי"ח כדי שיתעוררו וידעו שהיה מחדל ומה היתה תשובת בי"ח?. זה בגלל שהגיע לבי"ח עם משקל נמוך מאוד ׁוקיבל הזנה ורידית מעורק הראשי שמשפם נכנס החיידק כדי לעלות במשקל . (בקשנו מהאח שלנו לפני הניתוח שאנו רוצים לקחת אותו לרופא פרטי שיתן חוות דעת נוספת ומה האח התמים והמאמין אמר? לא, אני מעדיף את בי"ח הזה כי הם בסדר ואני סומך עליהם...) אך לצערנו הרב בסופו של דבר אחינו נפטר לא מהמחלה שכיויכול הייתה, או מהניתוח אלא מדבר אחר שלא חשבנו עליו בכלל. כמו שאומר המשפט: "הניתוח הצליח.. אך החולה מת....... צריך גם לדעת איפה להתאשפז ולהיות יותר עם יד על הדופק , לא מספיק להיות כל הזמן מסביב לחולה בבית החולים.