אני לא חייב לך תגובה על הדו"ח, ממש כשם שאתה לא חייב לכתוב אותו. אבל כשאתה מבקש יפה, אני לא יכול לעמוד בפניך. תגיד לי רק דבר אחד, אתה קראת את המאמר הזה או רק את הכותרת? אני מת לתרגם אותו בשלמותו עבור הקוראים שלנו ועבורך, אבל אין כאן מקום. אז אסתפק בקטע אפייני "בשבוע האחרון, התפרסם סקר עמדות (שנערך בסוף מרץ וראשית אפריל לפני פרץ האלימות בפלוג'ה ובדרום) שמדגיש את תסכולם של העיראקים מהקואליציה ומהכיבוש האמריקאי. רק שליש מהמשיבים מאמינים שהכיבוש מביא יותר טוב מרע". וכן הלאה וכן הלאה. בחייך, אני אמרתי לך כבר שהייתי רוצה מאד שלפחות בעניין זה תצא צודק, אבל תביא דוגמאות ומקורות שתומכות בעמדתך קצת יותר. בסדר? דבר אחד היית יכול ללמוד מהסיפורים שהתפרסמו בשבוע האחרון על מעשי האמריקאים בבתי הכלא בעיראק. שלא רק שהכיבוש משחית, אלא שבעולם של המאה ה-21 הפגיעה של ההשחתה הזאת היא בכובש לא פחות מבנכבש. ולילה טוב מהעמק.

מה הבעיה לתת בכל חדר של אנשי מילואים חבור לאינטרנט מהיר. אנחנו כבר נביא LAB TOP

אני כבר שנים לא עושה מילואים אבל במקום זאת אני קורא את כל השקרים של דובר צה"ל בעניינים שונים, ביניהם גם בסוגית המילואים. אני שמח לראות שאתם מרשים לעצמכם לשמוע ואפילו לפרסם את דעתו של מי שבזכותו המדינה באמת ממשיכה לתקתק. נ.ב.: בנוסף לכל, מר מיקנובסקי, כותב המאמר, הוא אחד הכותבים היותר טובים שקראתי ב- Ynet מזה זמן רב.

נו, נגמרו הפסטיבלים? אנחנו חוזרים ל - 30 יום +++++ עוזבים בית,אישה שנמצאת בחזית האמיתית, ילדים, עבודה וכו'. וב- 72 שעות של חופש צריכים לכבות שריפות בבית, בעבודה. תנו יותר ימ"מ (המבין יבין) ותפסיקו להתחשבן איתנו על כל יום נוסף של חופש. קחו ממי שלא משרת. מג"דים ומ"פ מתעסקים 50% מהזמן בימ"מ ו 50% במבצעית. גם משרתים וגם נדפקים.למרות זאת המזל של צה"ל שהרעות היא שמביאה את החיילים למילואים.

הפעם אני מסכים לחלוטין אם משה. למעלה מזה, לראשונה שהתיקשורת האמריקנית החלה להטיף לנסיגה מיידית מן הבוץ החולי של עיראק, ובכך למעשה החלה הספירה לאחור לקראת ההתקפלות. אגב, משה, לא היתה לי גישה לאינטרנט בסוף שבוע זה, אך אני מקווה שבכל זאת קראת את מסר אחרון שלי, לאמור כי כמובן שלא התכוונתי לפגוע בך בדרך כלשהי ואם עשיתי זאת אז הסליחה איתך. אני באמת מרגיש שהנושא הקודם מוצה וכי לא נוכל לשכנע זה את זה. הייה שלום לך שם בעמק ושבוע טוב מהרי יהודה.

ותתעלם מהעיקר, והעיקר הוא שלמעלה מ-90 אחוז מהעירקים רוצים במשטר דמוקרטי, כולל העיתונאי העירקי הבכיר שכתב את המאמר, אז המסקנה היא, שאם האמריקאים לא יבצעו 'נסיגה חד צדדית', וישארו בעירק עד שיבנה שם משטר דמוקרטי, עם כח צבאי ומשטרתי, שיכול ורוצה לשמור על משטר דמוקרטי, אז תיהיה דמוקרטיה בעירק. זה שהאמריקאים נלחמים נגד קואליציה המורכבת, - מכנופיות טירור למיניהם, - מפוליטיקאים ארופיים תאבי בצע, - מאירגוני סמול אירופיים וישראלים, - ומסתם גזענים, שבטוחים שאין קשר, ולא יכול ליהיות קשר, בין משטר דמוקרטי, לבין האוכלוסיה העירקית, (כמוך למשל), זאת גם הגישה של תאבי הנסיגה החד צדדית, בישראל, גיזענות פשוטה, שמכוסה בטיעונים שקריים, מתחום המוסר, או ההגיון,

אתחיל מהסוף, לא נפגעתי ואני בטוח שלא הייתה כוונת פגיעה. נהפוך הוא, אני מקווה שלא פגעתי. אם אתה אומר שהדיון מוצה מבחינתך, אני מכבד את זה לחלוטין, זאת זכותו של כל אחד כאן לא להמשיך דיון שהתייגע ממנו. אשר לויכוח ביני לבין סולו בעניין עיראק, זה סיפור ישן למדי. לפני כשנה הסביר לנו סולו שארה"ב הולכת עכשיו להפוך את כל המשטרים של מדינות ערב לדמוקרטיים בדרך דומה לטיפול שקיבלו גרמניה ויפן אחרי מלחה"ע ה-2 ועירק זאת רק ההתחלה. אמרתי לו שהלוואי שהוא צודק (ואני עדיין אומר) אבל שלדעתי זה לא ריאלי. התפתח ויכוח סולו VS משה אפייני, שכמה מזוכיסטים בפורום חוץ משנינו כבר מכירים אותו. מאז חלפה שנה. איש מאיתנו, כמובן, לא הודה שהשני צודק. זאת הסיבה שמדי חודש אני מבקש ממנו דו"ח על מצב הפרוייקט. זה מין מצב מוזר, שבו אני הייתי נורא רוצה שסולו יצא צודק ושאני אצא אידיוט, רק שהמציאות, מסיבות שקשה להבינן, לא רוצה ללכת אתו... ולילה טוב מהעמק.

בתנאים הנוכחיים כל מי שיוצא לשרות מילואים הוא אדיוט גמור. כמי ששרת במילואים במשך 25 שנים ( לצערי ), ושרת גם בשטחים הכבושים (לצערי), וכמי שבנו משרת בנצרים (לצערי הרב), אני מרשה לעצמי להביע דעה בנושא. 1. כאשר אין חלוקה שווה של הנטל בין אזרחי המדינה, אדיוט מי שמסכים לשאת במעמסה הזו יותר מהאחר. באופן סיסטמי ותוך הפרת החוק, מפלה המדינה בין דם לדם, על ידי אי גיוסם של החרדים לשרות. טוב לכן שהאזרח מביע את דעתו על ידי התחמקות. 2. באופן עקבי טוען הצבא ששוויון בעומס הוא לא הבעיה שלו, ומשחרר יחידות שלמות לפי איזה היגיון בלתי מובן, ויחידות מקבילות מענה עד אין סוף. ראוי שחיילי המילואים יצביאו ברגליים. 3. חוסר הסכמה על מטרות המילואים יוצר אי נחת בין אותם מילואימניקים, שעדיין לא הפכו בהמות, ואינם מוכנים להיות חלק מכיבוש בלתי מובן, והגנה על מטורפים בכל מיני היאחזויות הזויות. ברור וצודק שכל מי ששמר פעם על קראוון ובו שני חסידי בראדסלב, לא חפץ יותר לבזבז את זמנו. 4. וברמה האישית יותר : כשהבן שלי ישתחרר, הוא עף מיד מהארץ. אם הוא ילך למילואים הבטחתי לשבור לו רגל. ובבניין ההתנחלויות תנוחמו.

נכון מאוד. אני לא חייל קרבי במילואים, ואינני עושה כמעט מילואים, ולכן אני חושב שחיילי מילואים שעושים הרבה, ונמצאים בחזית, צריכים לקבל פטורים ממס הכנסה, שהם כמעט ולא ישלמו, כי הם משלמים את המחיר הכי כבד. אבל, כשבראש המדינה יושבים אנשים מנוכרים ומתנשאים, מרופדים ומנותקים מהעם, אין כמעט סיכוי שזה יקרה. אז שלא יעבדו עליכם...

אין לך משהו חכם להציע מנסיונך?

לצערי הרב, המגזר הציבורי הוא האדון ואנחנו משרתיו. עד מתי נסבול את זה? אנחנו הפראיירים האמיתיים. למה אנחנו מצביעים בבחירות לאנשים הלא מוכשרים האלה? למה אנחנו לא מריצים אנשים אינטלגנטיים, אחראיים? למה המשכורות במגזר הציבורי והתנאים, הם הכי טובים במשק? (לבכירים כמובן).למה???

יש לך טעות באיבחון דיעותיו של מוישה, בהקשר האמריקאי / עירקי, שנינו אני ומוישה, מייחלים לניצחון אמריקאי בעירק, אני טוען שיש סיכוי סביר שזה יקרה, ומוישה טוען ההפך, מטעמים גזע, בהקשר הישראלי / פלשתיני, מוישה מסכים עמי שאין סיכוי לשלום ישראלי / פלשתיני, בצורה של הסכם פשרה, אנו רק חלוקים בדרך שצריך לפעול, עכשיו ובעתיד, אגב, ערפאת חזר המון פעמים על בגידת מוחמד בשבט 'קורייש', לפני אוסלו וגם אחרי אוסלו, - בנאומים פומביים, - בראיונות בעיתונות הערבית, - בשיחות עם מנהיגים מהעולם המוסלמי, - וזה גם ההסבר והתירוץ ל'תוכנית השלבים' של ועידת אש"ף ב-74, כך שסביר להניח שערפאת התכוון מראש לבצע את בגידת 'קורייש' בהסכם אוסלו, אבל מספיק לראות את מערך כנופיות הטירור, שערפאת יזם ובנה בכל עיר וכפר ביש"ע, בכדי להבין שהסכם אוסלו היה השלב הראשון ב'תוכנית השלבים' האשפית מ-74, הידע בנושא הישראלי פלשתיני, הוא רב, וכולו גלוי, ועם הפעלת תבונה מינימלית, אפשר להגיע למסקנות הנכונות, שהן בדרך כלל לא מורכבות ומתוחכמות, אלא פשוטות מאד, מה שעושה אותם גם נכונות מאד,

כך שלא יצטרכו לשמור עליהם . הם יהפכו חרבותיהם לאתים.

אלא מי שמשרת את מדינתו. מי שבעייתי בכל הסיפור הם המשתמטים. והם שאומרים שהאחרים פריירים, אחרת איך הם בעצמם ירגישו (או ידעו מיהם באמת...)

לכאורה שתי דוגמאות טובות של דמוקרטיזציה כפויה. אולם טרם אומר משהו עליהון יש להדגיש שלארה"ב איכפת כשלג דאשתקד אם עיראק תהיה דמוגרטית. יש לארה"ב מסורת "מפוארת" של תמיכה וסיוע למשטרים הכי גרועים שהיו בעולם למן מלחמת העולם השניה. אבל זה נשמע תירוץ יפה כדי להצדיק את כיבוש עיראק. גרמניה: בגרמניה בטרם היטלר הייתה מסורת, מוסדות ותרבות דמוקרטית. מלבד זה התהליך לווה בתוכנית מארשל, ואילו בעיראק הדבר הראשון שהאמריקנים עשו היה שיקום מערכת הפקת הנפט. סופם של האמריקנים בעיראק תהיה כסופם של הרוסים והאמריקנים עצמם באפגניסטן, ולצערי גם של עיראק. יפן היא דוגמה מרתקת באמת: שם השתמש מק-ארתור במוסדות המורתיים (כולל הקיסרות והפיאודליזם) כדי לכונן לפחות דמוקריה פורמלית. בעיראק זה כאילו להשתמש במסורת השיעיית כדי להביא לבחירת מ'אליס נוסח טהראן. מלבד זאת ביפן הממשל הצבאי הצליח להימנע מדיכוי כוחני, מהשהאמריקנים כבר איבדו בעיראק.

כמה שאתה לא מבין. גם אם תעשה משאל כזה בסעודיה או בסוריה, 90 אחוז יגידו שהם רוצים דמוקרטיה. איזה דמוקרטיה הם רוצים? את זו שיש להם עכשיו... אם קוראים אותו נכון, המאמר הזה אומר רק דבר אחד אמיתי "אנחנו רוצים שהאמריקאים יעופו לנו מהעיניים". וככה זה עומד להיראות. ההבנה שלך מה זה עירק ואיך העולם בכללו עובד שואפת לאפס. עירק זאת חברה של עשרות שבטים, מפוצלת ומסוכסכת בין דתות, זהויות אתניות ותרבותיות, שרוב תושביה בכלל לא יכולים לענות לסקר כזה, כי אין להם טלפון, אין להם עיתון ורבים גם לא יודעים לקרוא. אז לאמריקאים ייקח עוד כמה זמן להבין מה שרובנו הבנו מזמן ואתה עוד לא: שקל לנצח ערבים בשדה הקרב במערכה סדורה, אבל קשה מאד לשלוט עליהם בשיטות לא ערביות. אבל הם יבינו, יסדרו משהו למראית עין, וילכו הביתה. משהו שגם אנחנו היינו צריכים לעשות מזמן. ויום נעים מהעמק, עם הרבה פרוייקטים של דמוקרטיזציה בכל רחבי העולם.

לעתים רחוקות אני מוצא את עצמי לא מסכים אתך, אבל זה המקרה הפעם. אתה עושה כאן פעולה קלאסית של שפיכת התינוק עם המים. האבחנות הפוליטיות נכונות, הכעס מוצדק, ואף על פי כן, אם חפצי חיים אנחנו, אסור לשבור את הכלים. אסור לקרוא אידיוט למי שעוד מרגיש שחובתו לשרת את מדינתו. אסור להטיף לסרבנות, שזה למעשה מה שאתה עושה. אזור לפרק את שרידי ההסכמה בינינו על כללי המשחק. כי לבנות מחדש, אחרי שהבלתי נמנע יקרה, ההתנחלויות תפורקנה והגבול יעבור היכן שיעבור, יהיה מאד קשה. כל זאת, אלא אם כן הבן שלך עף לחוץ לארץ שלא על מנת לחזור ואתה מתכוון ללכת אחריו. מה שאני מקווה ומאמין שלא הולך לקרות. אני, לפחות, עדיין מלווה בברכה את הבן שלי כשהוא יוצא למילואים בשטחים. אומר לו שימלא את חובתו הכי טוב, ונשאר לדאוג. ויום נעים מהעמק.

קחו את הנסיעה חינם, את הכרטיסי מוזאון ואת כל המתנות שלכם. אני רוצה לגמור את התואר, אני רוצה לגמור את החודש.

מאחר ואתה עסוק מכדי לענות לעוברי אורח - אני רוצה להתייחס לדבריך המופרכים "מדוע תהיה מלחמה נגד צבאות גדולים ועל איזה צבאות גדולים בכלל מדובר כאן?" 1. מצרים לאחר קמפ דיוויד יכולה הייתה לשלוח את צבאה הביתה. אפילו מטורפים מהצד הימני בישראל לא התכוונו מעולם להתקיף את אלכסנדריה או לכבוש את הפירמידות. אז לשם מה השקיעה אחת המדינות העניות בעולם עשרות מיליארדים בצבא מודרני ואימתני העולה על צה"ל בגודלו וציודו? 2. גם הצבא הסורי הנושא סטיגמה של "מיושן" רחוק מלהיות נמר של נייר - גם בלי מערך טילים צפוף הכולל ארסנל כימי וביולוגי במכסה את מרבית שטחה של ישראל. אז אולי לדעתך הצבא המצרי מיועד להגנה ממתקפת כרישים בים האדום, והצבא הסורי בא בתשובה לפלישות ארבה עונתיות, או שמא יש לך הסבר מניח את הדעת משלך.

לא נקודות זיכוי לא הנחות ולא שטויות. כסף מזומן בחשבון הבנק. תשלום עבור כל ימי המילואים כולל שבתות וחגים. התייחסות כחייל מקצועי שצריך לקבל את האפוד הטוב ביותר והמגורים הטובים ביותר ( שהרי הוא הרבה יותר פז"מניק מהסמל הכי ותיק). כשקוראים לו ב 9 בבוקר שהפעילות תתחיל ב9 בבוקר ולא ב12 (רב האנשים נעדיפים לנצל את הזמן ולא לחכות בשק"ם). וכו'

ההבנה שלך שואפת אל הגזענות, כלומר אל מתחת לאפס, אל השליליות. תנאי היסוד לקיום דמוקרטיה, הן, תנאי א - השיכבה השלטת פוליטית וכלכלית, רוצה במשטר דמוקרטי, תנאי ב - ראשי הצבא, והמשטרה, ויתר שירותי הביטחון, מחוייבים הם לדמוקרטיה, ורואים עצמם כחלק מהשיכבה השלטת, מצב זה קיים בארצינו, ובארה"ב, ובאירופה, וביתר המדינות הדמוקרטיות בעולם, בכל מקום שזה אינו קיים, אין דמוקרטיה. וזה לא משנה אם המוני העם הם גוש הומוגיני, או מחולק לשבטים ועדות, בכל ארץ בעולם, יהיה תמיד רוב בעד משטר דמוקרטי, אבל משטר דמוקרטי יהיה רק אם 2 התנאים לעיל מתקיימים, משטר דמוקרטי יוכל להתממש בשתי דרכים, - או ע"י כח צבאי חיצוני, שכופה זאת, כמו ביפן וגרמניה, - או כשהשכבה השלטת והצבא מחליטים להפוך לדמוקרטיה, כמו בספרד ופורטוגל, לסיכום, אם האמריקאים לא יבצעו נסיגה חד צדדית, מהסוג החביב עליך, הם יצליחו להביא לדמוקרטיה בעירק, בשביל זה הם צריכים לארגן, שיכבה שלטת פוליטית, חברתית, וכלכלית, שדוגלת במשטר דמוקרטי, כי זה כדאי לה, וכן כח צבאי ומשטרתי שיראה עצמו שותף לשיכבה השלטת, וגם מחוייב למשטר דמוקרטי, ולהערכתי הם עלולים להצליח בכך, משטר דמוקרטי קם ומתקיים רק אם מופעל כח לשם כך, ולא בגלל הומוגנית חברתית, או כשאיפה מלמטה, שהיא תמיד קיימת,

ארה"ב פועלת בראש וראשונה למען האינטרסים שלה, והאינטרס שלה בהקשר ליפן וגרמניה, חייב מהפך לדמוקרטיה, רק כך מדינות אלו לא יגלשו שוב למשטר צבאי תוקפני, שיסכן את ארה"ב, בנושא מדינות המזרח התיכון, הסכנה לארה"ב ממדינות אלו, נובעת משפע כסף הנפט, שמממן את ארגוני הטירור האסלמים, שבין המטרות הראשיות שלהם, נמצאת ארה"ב, וארה"ב חוששת ובצדק, שכסף זה יביא למימון אמצעים לפיגועים המוניים, למשל, אפשר להוביל מתקן גרעיני פרימיטיבי, על גבי ספינת משא, ולהושיטו אל תוך נמל ניו יורק, ולפוצצו בתוך הספינה כשהיא נמצאת בנמל, הסיבה שמדינות הנפט, בראשם סעודיה, איראן, עירק, וכו, מממנות את אירגוני הטירור, היא בכדי לשמר את שילטונם הטוטליטרי והמושחת, ולהסיט את תיסכול אזרחיהן אל עבר אוייב חיצוני, לכן המטרה של ארה"ב, זה להקים במדינות הנפט, משטרים שאינם מממנים אירגוני טירור, ומשטרים אלו חייבים ליהיות קרובים למשטרים דמוקרטים, ארה"ב החלה בעירק בגלל שזה נראה לה כנקודת התחלה טובה, (אני אישית הייתי מתחיל בסעודיה),

ההקשר שבו עניתי לסולו הוא מתווה של הפרדה חד צדדית בינינו לפלסטינים. הצבאות הסורי והמצרי אינם רלוונטיים יותר לגבי מתווה זה מאשר כיום. במתווה הזה אנחנו ממשיכים להחזיק בבקעת הירדן, ולכן הצבא הסורי לא יכול להגיע לשטח הפלסטיני כדי להילחם בנו משם. הצבא המצרי מנוע מלהגיע ולהילחם בנו מרצועת עזה הן בגלל נוכחות הכוח הרב לאומי (שבעיקרו הוא אמריקאי) והן בגלל שהמצרים יודעים שדי בכניסה שלהם לחצי האי סיני כדי ליצור עילת מלחמה לישראל, שלפי כל הפרסומים הבינלאומיים, עדיין חזקה בהרבה מכל הצבאות הערביים גם יחד. לשאלה הרטורית ששאלת בסוף תגובתך יש תשובה פשוטה. אנחנו חיים במזרח התיכון, ובמזרח התיכון כל אחד קודם כל דואג שיהיה לו צבא וצבא חזק ככל שיכולתו מגעת. גם אנחנו עושים כך וטוב שאנחנו עושים כך. בוודאי שבין היתר המצרים והסורים ממשיכים לראות בנו אויב פוטנציאלי, ממש כפי שאנחנו לא חדלנו לראות בהם אויב כזה וזה חלק מהסיבות לגודל הצבא שלהם. מתקבל על הדעת שהם מפחדים מאתנו, בעיקר אם נזכור שמלחמת יום הכיפורים הסתיימה כשאנחנו 40 ק"מ מדמשק ו-101 ק"מ מקהיר, כששני הצבאות שלהם מובסים למעשה. אבל זה לא רלוונטי לדיון שהיה ביני לבין סולו. הפרדה חד צדדית בינינו לבין הפלסטינים לא מעלה ולא מורידה ביחס לפוטנציאל המלחמה בינינו לבין סוריה ומצריים, שלעניות דעתי, ובמיוחד ביחס למצריים, הוא קטן מאד. ויום נעים מהעמק.

התנאים שהצבת הם בגדר "תנאי הכרחי" אבל לא "תנאי מספיק". אין בעולם משטר דמוקרטי ממשי באף מדינה שבה רוב האזרחים לא הגיעו לרמת השכלה והבנה שמאפשרת להם לממש בפועל אורח חיים דמוקרטי על כל המשתמע ממנו. הדרך המובילה מהכתבת דמוקרטיה מלמעלה עד להפיכת המדינה לדמוקרטית "עד העצם" היא מאד ארוכה. בטורקיה, למשל, שבה נכפתה דמוקרטיה מלמעלה כבר לפני שני דורות, אינך מוצא עד היום רמה של זכויות אזרח שמאפיינת מדינה דמוקרטית, והדמוקרטיה שם נתונה בסכנה של איסלמיזציה גם כיום. על אחת כמה כשמדובר במדינה כמו עירק שבה לא ברור מי היא אותה "שכבה שלטת" שעליה אתה מדבר. כי העלית הפוליטית והחברתית בעירק כוללת אלמנטים כמו אנשי הבעת לשעבר, כוהני דת מוסלמיים קיצוניים ולאומנים כורדיים שלכולם יש הרבה מה להפסיד מדמוקרטיזציה. ממש כמו שגם בשכבות העממיות יש הרבה מה להפסיד מדמוקרטיזציה (רק חסר לכל גבר נשוי בשבטים העירקיים שפתאום גם לאשתו יהיו זכות דיבור ושיוויון אמיתי). אבל מדוע להכביר מלים. לפני שנה דיברת במונחים של בטחון מלא שהאמריקאים הולכים להביא דמוקרטיה לא רק לעירק אלא לכל עמי ערב. אני העזתי להביע ספקנות מסוימת. עכשיו אתה כבר זהיר יותר ואומר ש"אם לא..." וכן הלאה. עוד כמה זמן, כשהמציאות תטפח על פניך, תגיד שאני אשם בזה, כי עודדתי את האמריקאים לנסיגה חד צדדית... אפשר לסכם שנחיה ונראה, או שהוצאת אותי אשם מראש? ובוקר טוב מהעמק.