לחיות שנים (בהשגחה קפדנית) ולגדל את הילד לתפארת. זה שהאם לא יהודיה לא משנה, כי אם האם הביולוגית יהודייה אז גם התינוק באופן אוטומטי יהודי. לעומת זאת ההורים הביולוגיים נראים לא יציבים: גם נפרדו, גם האם מסרה התינוק לאימוץ. לכן לדעתי יש להשאיר את התינוק היכן שהוא היום.

חבל שאנו משחקים את אלוהים. באמת קשה להחליט, מזל שאני לא שופטת...

כי ההורים הביולוגיים נתנו אותו .. עכשיו הם התחרטו.. זה כמו לתת מתנה אח"כ להתחרט ולבקש אותה חזרה!!

הורות זה לגדל ילד, לטפל בו. הגנים וההריון חשובים אבל פחות, הרבה פחות, מטיפול ואהבה.

האם מסרה אותו לאימוץ, לא האב, האב כלל לא ידע שנולד לו בן, האימוץ נעשה ללא ידיעתו, ובלא שנתן לכך הסכמתו, למעשה הוא זה שתובע את בנו, אם להחזיר את הילד, אז בטח שלא לאמו, שכבר ויתרה עליו פעם, אלא לאביו.

מה זאת אומרת, ההורים........היא. ומה עם האבא? אם האמא אינה מתאימה, עדיין יש אבא, מי אמר שאבא אינו יכול לגדל את בנו, מדוע אתה חושב באופן אוטומאטי על האם. אם האמא "דפוקה" ועשתה מעשה כזה, האבא צריך לסבול ולהפסיד את בנו?

נורא! מצד אחד, בואו לא נשכח כי הפעוט עדיין לא אומץ רשמית, כיוון שהאם הביולוגית התחרטה בטווח הזמן שעדיין "מותר" לה, ולכן המשפחה אינה מאמצת באופן רשמי. מצד שני, יש לי תחושה כי לפעוט האומלל יהיה טוב יותר במשפחתו הלא ביולוגית, במשפחתו הנוכחית. משום מה יש לי תחושה, כי האם אינה יציבה (כיוון שאיזו אם מוסרת את בנה לאימוץ???) ושהיחסים בין ההורים הביולוגיים תקינים רק מבחינה פורמאלית, ראה מקרה קרוליין ברונה. ליבי ליבי על הפעוט ועל השופטים, ואנא, שנו את חוק האימוץ והגבילו את האפשרות להתחרט לפרק זמן קצר יותר משמעותית כדי שמקרים כאלה לא יישנו.

סבתא שלי אמרה שללדת יכולה כל חתולה , לחנך, לגדל ,להעניק חום ואהבה זו ההורות האמיתית. התינוק צריך להישאר במשפחתו המאמצת,אוהבת וומעניקה

במקרה הנ"ל בוצעה חטיפה של התינוק מהאם הביולוגית באמצעות הרשויות המימסדיות. הטענות שהאם וויתרה על הילד מצוצות מהאצבע. האם הסכימה רק למסירה זמנית של התינוק למספר חודשים עד שתחליט אם היא יכולה לגדל את הילד בעצמה. זאת, לאחר שהופעלו עליה לחצים בלתי ניסבלים מצד גופים מימסדיים. כאשר היא התחרטה, במסגרת זכויותיה החוקיות, הסתבר שהרשויות המימסדיות רימו אותה ומשכו זמן. אם החוק יאפשר חטיפת ילדים מהוריהם בשיטה שבוצעה הנזק יהיה עצום פי כמה מגורלו של התינוק הזה. מה שיקרה הוא עידוד מסיבי של הפלות מלאכותיות (כי אין כמעט אף אם שתסכים להיות פונדקית עבור תינוק שמובטח שיחטף ממנה לאחר לידתו) , לחילופין אמהות במצוקה יסרבו בתוקף למסור תינוקות לאימוץ זמני (מתוך ידיעה שהתינוק יחטף מהן באמתלה שאימוץ זמני הוא בעצם אימוץ סופי ללא אפשרות חרטה).

אם הילד יחזור למשפחה הביולוגית רק מראה כמה המערכת המשפטית לקויה.

תשאירו את הילד אצל המאמצים!!!!!

הם היו צריכים לקבל את הילד כבר מזמן ולא היה צריך לאפשר למאמצים את הסחבת האיומה שהם עושים. המאמצים, בנהגם כך, לא טובת הילד עומדת לנגד עיניהם, אלא אך ורק טובתם הם!! הסיפורים על הרגשות שלהם הם ניסיון לא הוגן ליצור סחטנות רגשית. כלום ההורים הביולוגיים אינם עוברים סבל?? כל הליך האימוץ לא היה תקין מראשיתו. כשהאם הביעה חרטה זה היה עדין בטווח הזמן המאפשר זאת ואז, מיד היה צריך להפסיק את הליך האימוץ ולהחזיר לה את ילדה. מה שקרה כאן הוא פשע בחסות בית המשפט, שאיפשר העירעורים האין-סופיים.

לא יגררו את הילד עד לבר-המצווה שלו?? הדחיות והעובדה שאיפשרו למאמצים לא להחזיר את הילד להוריו יצרו אי-צדק משווע. מערכת המשפט איפשרה כאן עוול מתמשך ברמות לא אנושיות. אסור היה לאפשר את הערעורים האין סופיים. יוחזר כבר הילד להוריו והלוואי שיוכלו להתחיל סוף סוף חיים נורמליים במידת האפשר. יש כאן תגובות נוראיות. מעניין מי כתב את הדברים האלה???? ולכל מי שכתב שטויות כאלה - תזכרו שהדברים מתאימים גם לעצמכם ולילדיכם אתם!!!

וכך נכרתת נפש מישראל. כי אימו הביולוגית גויה ואביו יהודי. ואם יענו לדרישות האב הביולוגי הוא יאבד בן יהודי וזכרו יכרת לנצח בהיותו נשוי לגויה. בכל הדיבורים בטלויזיה ובבית משפט, שוכחים את הנקודה היהודית משום מה. הרי כל הצרות הבאות לעם ישראל כי הוא שוכח את יהדותו ורוצה להיות גוי. עם ישראל הוא נצחי הגויים לא!!! אבוי לנו שיעקר היצר הרע וישחט בהקדם. אמן.

חבל שסרטים לא יכולים להיות מציאותיים יותר לפעמים... למחוק לו את ההורים מאמצים מהזכרון, ולתת אותו לאמא המסכנה שרצתה להתחרט (כן, גם אני רוצה לפעמים להתחרט על דברים שעשיתי, אמרתי, ואני בטוח שגם אתם) יש חוקים במדינת העולם השלישי שלנו, ואחד מהם אומר כי יש לה חצי שנה להתחרט, אם כך, על מה הויכוח? ולמי איכפת אם היא יהודיה או מוסלמית?

הוא אדם בפני עצמו עם נפש וצרכים משלו, ויש לנהוג בו באופן הטוב ביותר עבורו, גם אם הוא לא האופן הטוב ביותר להוריו הביולוגיים. "אמא יש רק אחת" זו סיסמה ריקה מתוכן. יש הרבה מאד נשים שילדו ילדים ולא מסוגלות כלל לגדל אותם ולתת להם חיים מאושרים, ויש אמהות מאמצות רבות שנתנו חיים נפלאים לילדיהן המאומצים. אני מקווה שביה"מ העליון יעשה את הדבר הנכון.

איך כל אלה שאומרים שהתינוק שצריך להחזירו להוריו הביולוגיים, הייתם מרגישים אם אלו אתם הייתם ההורים המאמצים? הייתם מוותרים על הילד שלכם בכזאת קלות? לא הייתם נקשרים אליו, מטפלים בו באהבה ומסירות? הייתם נותנים שייקחו לכם אותו? עכשיו, תסתכלו עמוק עמוק בלב, ותגידו לי שלא הייתם נלחמים עליו במיוחד אחרי שכל כך אהבתם אותו! אם כן, אז אתם לא הורים טובים! ואם לא, אז למה אתם מצפים שההורים המאמצים יוותרו עליו בכזאת קלות? התינוק צריך וחייב להשאר אצל המאמצים!

איזה פחד אם הוא יצטרך לחזור להורים הביולוגים. תארו לכם את הטראומה הנפשית. אני אמא לילד בן שנתיים ואני ובעלי העולם היחיד שהוא מכיר. אם בית המשפט יפסוק לטובת ההורים הביולוגים זה יהיה מעשה אכזרי ולא אנושי שלא חושב על טובת הילד. הורים מאמצים (אמיתיים)- אנו איתכם!!!

אקרא תהילים ואתחנן לאלוקים שיתן בינה ודעת לשופטים להחליט לטובת ההורים המאמצים, ושההורים הביולוגיים לא יתקרבו לבנם המקסים הזה, אם רוצים שיעשו ילד נוסף ויוכיחו לבורא עולם כיצד הם מטפחים אותו ומכפרים על חטאם הנפשע - לוותר על ילד, מתנת האל. בעזרת ה' יתברך נישא תפילה להכרעה שבסופה יוחלט כי הילד הרך בשנים ימשיך לגדול באושר אצל הוריו המאמצים שנתנו למענו הכל. המון אנשים איתכם - ההורים המאמצים.

אם יוכרע שהילד יחזור להוריו הביולוגים - ההיסטוריה חוזרת - מקרה קרולינה ברונו. הלוואי והשופטים יחשבו על טובת הילד בלבד ולא על החוק היבש

הדילמה שאיתה מתמודדים השופטים הינה בלתי נסבלת, רשויות הרווחה הם אלו שהביאו למצב נורא זה . התוצאה הינה ששני הצדדים צודקים, וכל החלטה שתהיה תביא בסופו של דבר לסבל ואומללות לילד ולשתי המשםחות. .

לא יפלא אם פסה"ד של העליון יבקר קשות את שרותי הרווחה השאלה היא מה יקרה ביום שאחרי, האם תמשיך ההתנהלות הנזקית הרגילה או שיהיה מי שיתעורר וינער את המערכת החולה.

זה לא מדוייק שחוק האימוץ קובע פרק זמן שבו מותר לאם להתחרט ואז צריך פשוט להחזיר לה את הילד. ההורים הביולוגיים יכולים להתחרט כל עוד לא ניתן צו אימוץ. אם הם מתחרטים, זה לא נותן להם זכות אוטומטית לקבל את הילד בחזרה, אלא שרק אם מתקיימות נסיבות מסויימות שקבועות בחוק (למשל, שכפו עליהם את ההסכמה, או שהיה שינוי מהותי בנסיבות) אז יש לבית המשפט שיקול דעת להחליט אם להחזיר את הילד או לא, כשהשיקול העיקרי שהוא ייקח בחשבון בהחלטה הזו זה טובת הילד.