תמונות נוספות תראו בתערוכה לציון 80 שנוטת התישבות בים המלח בקיבות אלמוג (בחינם) לא להספיד - ההתישבות בצפון ים המלח ממשיכה להתפתח, למרות הקשיים ולמרות המתנגדים. יש מקום ל"בית לשלום האדם" כפי שנכתב במגילת היסוד של בית הערבה ההיא. אגב, אפשר לבקר באתר הישן ובבית הקברות של הקיבוץ על גדת הירדן. בדקו בכפרי הנופש באזור.

ממש שם הכרתי את אשתי.

אתה ערבי ואל תעבוד עלינו שאתה שמאלני ואם בכל זאת אתה שמאלני עדיף כבר להיות ערבי.

אם זו את,את זוכרת את החיזורים? הייתי בהאחזות השכנה אם לא מעניין איפה את...

'איפה ישנם עוד אנשים כמות האנשים ההם. אשר היו כערבות הבוכיות...' מלח הארץ !

תבורכו על היוזמה. פרוייט מסוג זה הוא אוצר יקר ללימוד ההסטוריה של מדינת ישראל.

כל המעוניין לבקר ולשמוע על הנקודה ההסטורית הזו ומקומות דומים באזורנו, מוזמן לקחת חלק בכנס "מלח הארץ " שיתקיים בתאריכים 13 -11 בדצמבר בים המלח.

בית הערבה קיבוץ קטן עם אנשים מקסימים עדיין חשוב לנו לגור כאן וליישב את הארץ הזאת אנחנו לא הולכים מכאן ולא ננטוש את פינת גן העדן שלנו אנחנו נשארים כאן כי מותם של ותיקי בית הערבה לא יהיה לחינם

אחד הדברים הפחות ידועים הוא שליד בית הערבה, בקליה, היה עוד ישוב קטן ופורח שהוקם ב-1933, והוא שכונת הפועלים של עובדי מפעל האשלג בקליה. במלחמת השחרור פונו הנשים והילדים למרכז הארץ והגברים עברו בסירות לסדום ומשם המשיכו להילחם. ב1993 הציבו "ילדי ים המלח" שלט המורה היכן היה הישוב.

הילד הראשון של בית הערבה יעקב אבן נור לשעבר פוירשטיין חי באושר בקיבוץ רמת-הכובש. לידיעה!

כיום בבית הערבה חיים כ- 30 משפחות זהו קיבוץ שההגירה שלו שלילית אין שם שום דבר לעשות בקיבוץ בקיצור חור מהסרטים הייתי שם והתאכזבתי ולכול המתלהבים זהו היה חלום שהיה וחבל שנגמר

לכל אלו שכתבו על בית הערבה של היום. אנחנו משפחה צעירה החיה מזה כמעט שנה בקיבוץ. לא הגענו אליו מתוך מניעים אידיאולוגים, פשוט חיפשנו איכות חיים ומצאנו - אחרי שנים של נדודים בכל מיני ישובים, אנחנו כאן להשאר. הקיבוץ הוא צעיר ודינמי וזה גם היופי בו. יש בו היום 100 תושבים 1/3 מהם ילדים קטנים.ילדי מקבלים חינוך איכותי בגני הילדים שבאיזור. אני עובדת בירושלים וזה המחיר הקטן שאני משלמת בכדי שהילדים שלי ירוצו עם חבריהם במדשאות של הקיבוץ וינשמו אויר מדברי צלול

בעידן זה של זעזועים (היתנתקות וכ"ו) יש משקל חשוב ופינה חמה בלב, עם רגעי הרהור על מה ואיך נעשה פעם. בתנאים קשים, מתוך אידיאל, למען בניה ועתיד. וכן, גם היום יש רבים העושים במלאכה, ציונות ולא למען בצע כסף או ריווחיות אך הם אינם מגיעים לכותרות. מלאכתם עשית בשקט ובצנעה. את הכותרות תופסות הסנסציות, המעלימים, המושחתים והקומבינות. חבל עד דמעות... כל הכבוד לכם על הפינה הזו.

פנו את האדמה הפלסטינית הקדושה לבעליה הערביים

לפני קןם המדינה הייתה בצפון ים המלח שכונת פועלים,שמה היה קליה.חיו בשכונה 26 משפחות.השכונה היתה פורחת מבחינת הצימחיה, חיי התרבות ,.היה בשכונה זו גם בית ספר לילדי עובדים.אני גדלתי בשכונה זו.משום מה זה מקום שנשכח ואינו מתועד בשום מקום.קיבוץ קליה נקרא על שם שכונת הפועלים.

כמי שגדל כילד עד גיל 14 בשכונת הפועלים בצפון ים המלח לפני קום המדינה ,אני יכול לומר לך בודאות שהקיבוץ מצוי היום ליד שכונת קליה שהיתה שכונת הפועלים

בשנת 1987 אזרח גרעין איתם לצובה (מחזור פ"ד) את בית הערבה ועבר להיאחזות מול נבו הסמוכה

גם אני משתייך לילדי ים המלח,שמי צחר שלמה,צייזלר שלמה בעבר.עיברתתי את שמי.שמך לא הוזכר בכתבה ,אשמח באם תיצרי איתי קשר לאימל שלי. להתראות ,צחר שלמה