ברכות לסופרת אלונה פרנקל על זכייתה. מומלץ לקרוא את ספרו של ישראל סגל - וכי נחש ממית (אוטוביוגרפי)- הספר מרגש מאוד.

כל הספרים שהיו מועמדים השנה פשוט מעולים: ספרו של אשכול נבו הוא יצירת מופת, ספר שמצליח להקיף בצורה מדהימה ורגישה היבטים שונים של הקיום הישראלי העכשווי. הספר של מאיה ערד משעשע וחביב. הספר של ישראל סגל בלתי נשכח, מרגש ואנושי. הספר שזכה- בהחלט ראוי, אני שמחה מאוד שייכנס לתודעה. ובקשר לספר של אלון חילו- אני בשלבי סיום שלו. כל השבוע כמעט לא ישנתי בגללו. ספר שהוא כמו ארוחה טובה, שלא רוצים שתיגמר.

אשכול נבו הוציא השנה את הספר הכי מוצלח ומרגש שמשקף בצורה הכי יפה את החברה הישראלית. אשכול הוא לא רק סופר מצויין, הוא גם מעביר סדנאות לכתיבה יצירתית ומדריך ומגדל יוצרים חדשים. אלונה פרנקל כבר קיבלה את ההכרה על עבודתה אולי הייתי נותן לה פרס על מפעל חיים אבל לא פרס כזה.

לאלונה המדהימה על הזכיה בפרס. יישר כח ומחכה כבר לספר המשך (מהעליה לארץ ועד היום.)

לא קראתי את כל הספרים המועמדים אז יכול להיות שאני טועה אבל לפי מה שקראתי- אשכול נבו היה צריך לזכות. ארבעה בתים וגעגוע הוא ספר מעולה ונבו סופר על רמה.

כל ספרי הילדים הוקראו מאות פעמים וישמרו לנכדים... כשהוצאת את " ילדה " גמעתי אותו עד למילה האחרונה ואני בצפייה גדולה לחלק הבא... נהדר שהילדים יכולים לצמוח גם עם הסופרת ולא רק עם הספר. מזל טוב ותודה.

כמדומני אין הרבה ספרים על הילדות בשואה. מוכרים כמובן הספרים של אורי אורלב. זכורים לי שני ספרים על ילדות אחרי השואה. האחד - בהונגריה "קטי" של רבקה קרן והאחר - בפולין "השלג האחרון" של אירית שושני. האם מישהו מכיר עוד ספרים על הילדות באירופה לפני או אחרי השואה?

לכל היוצרים שלעיל היה מגיע, לא רק לזה או אחר. יש להודות להם ולנחם את מי שלא זכה, כי יצירתו מופלאה גם בלי הפרס

איזו שמחה שכתבה ספר לגדולים ושזכתה בפרס.

מכל הספרים הללו ברור וודאי שאלונה פרנקל היא הראויה ביותר לזכות בפרס ולא רק מהרשימה הזאת אלונה פרנקל יוצרת יחודית ונפלאה

הספר של אלונה פרנקל שצריך לזכות בפרס הוא סיר הסירים. אחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו. "כל מה שלמדתי בחיים למדתי בגן הילדים".

כה לחי, שיקל על החיים עד להוצאת הספר המוצלח הבא..

מובטחת לכם חוויה לשונית בלתי נשכחת. זה ספר חובה שצריך להכנס לתכנית הלימודים של משרד החינוך בשיעורי חיבור /לשון/ ספרות. ואני אומר: זו שפה! זו עברית! כבר כמעט שכחנו שאפשר לעשות דברים כאלה עם העברית. קצת נחת לבן-יהודה (אליעזר. האיש, לא הרחוב. נו טוב, גם הרחוב). בראבו מאיה!

תמר ברגמן "לאורך המסילה".

כמה אנשים זה באמת מעניין...

עוסקים בנושא זה. אני קראתי את "כל אשר אהבתי" אשר מסתיים ממש לפני המלחמה, כאשר גיבור הספר בערך בן עשר. ספר טוב מאד לדעתי, בין הספרים המעטים שמצליחים ממש להיכנס לתודעתו של ילד, ומכו כן מעביר היטב את הצללים ההולכים ומתקדרים מעל שמי אירופה, בשנות השלושים. ברכות לאלונה פרנקל.

יפה ונכון שאלונה פרנקל זכתה. אך מאיה ערד היא הבולטת, המיוחדת המקורית והצעירה מכולם ונכונים לה עוד פרסים רבים

מאיה ערד היא בכלל יורדת! אין חוק נגד יורדים? אני שמעתי שאת פרס ביאליק ואת פרס ישראל מעניקים רק לתושבי ישראל! היא יורדת לא במקרה, היא ובעלה הם יורדים גאים! לדעתי היה צריך למחוק אותה על הסף. שתקבל פרסים מהדוד סם שאל ארצו ירדה בשקיקה כזו!

אבל עכשיו היא כבר לא רק סופרת ילדים, אז נא להמיר את התואר... מרגש בעיקר לסופרת אבל גם להוצאת מפה שהשכילה להוציא את הספר הייחודי לאור.

ובהצלחה עם הספר. מגיע לה!

בעקרון אני לא קוראת את הספרים של סגל אדם חסר תרבות השבוי בתאוותיו

ארבעה בתים וגעגוע ספר מדהים שהשאיר בי חותם ושקראתי לאט שלא יגמר

כוכב בין צלבים - חנה אברוצקי, ספר מרתק