לא זכור לי שם הסופר כגע לדאבוני.

ספרה של אלונה פרנקל הוא היחיד שקראתי מבין המועמדים קראתיו בשבוע שיצא לאור ועד היום אני זוכרת הזכרון שהכי לופת אותי בגרון הוא תיאור משחקיה של פרנקל הילדה עם עכברים מתים כי לא היו לה בובות לשחק איתן מה שכן עוד לפני שזכתה פרנקל היה ברור שהיא תיקח את כל הקופה בגלל 2 סיבות - א. ציינו השנה 60 שנה לשואה - היינו במוקד העולמי וברור שספרים ישראליים על השואה ימכרו ויזכו לחו"ד עולמית ולפרסום אדיר ב. השופטים ברובם עוסקים בספרות השואה - דן לאור הוא חוקר ספרות שואה ידוע והעביר הרבה קורסים בנושא באוניב' ת"א, אלאונורה לב - ספרה הראשון היה על השואה וציפי גון גרוס היא דור שני לשואה וחיברה ספר שקשור בכך. אז... אמנם בספרה של פרנקל יש איכויות רבות אבל לא ממש ברמה הספרותית אלא ברמה האוטוביוגרפית-היסטורית . כמו כן, מן הראוי היה שהשופטים בתחרות למען הגילוי הנאות יחשפו את זיקתם הפרטית לנושא השואה. אגב, למען לזות שפתיים אני נכדה לניצולי שואה

אחד הספרים המשובחים שקראתי..

מזל טוב ! כתבה ספרים מאוד יפים !

ומסקרן לקרוא. ראוי שספרי שואה ישראלים יתורגמו ויקראו ברחבי העולם, וגם זה ערך מוסף משלו.

האם חסרים סופרים ישראלים הכותבים עברית שחילקו לגברת הזו כבוד מופלג שכזה? אלה החיים בארץ אוכלת יושביה זו ומטלטלים בין אסון לאסון, ןמחזיקים מעמד כאן למען עתיד העם, אלה הם הראויים להכלל ברשימות מועמדים לפרסים. לא ראוי ולא מוסרי להעניק פרס כספי כה גבוה וכבוד מלכים למי שגרה באיזה מקום שליו ונמלטה מן ההתמודדות עם הקשיים כאן.

איזה פרצוף יש לפרס כאשר סופרת יושבת בחבר השופטים. ואלאונורה לב יושבת בפאנל כבר פעם שנייה. חוץ מזה - כרגיל בפרס הלוטו הבינוניות שולטת. קראתי את כולם ואף אחד לא משהו מבריק.

למגיבה 32: טענותייך מופרכות ביותר. דן לאור הוא פרופסור לספרות, ודווקא התמחותו בספרות השואה עושה אותו לשופט מעולה של טקסטים ספרותיים העוסקים בה. אלאונורה לב היא סופרת ומבקרת ספרות עטורת פרסים, וציפי גון-גרוס היא סופרת ועורכת ותיקה ורבת מוניטין של תוכנית הסיפרות של גלי צה"ל. "רקע משפחתי" מתקופת השואה לא רלוונטי, אחרת שום אדם נשוי או בעל ניסיון באהבה לא היה יכול לשפוט ספרות שעוסקת בחיי נישואים, למשל, ושום אדם שהיה חייל לא היה מסוגל לשפוט ספרות העוסקת בחוויות מלחמה, וכו'... פשוט אווילי להביא נימוקים כאלה. מכל מקום, "ילדה" הוא לא רק טקסט אוטוביוגראפי אלא דווקא ס פ ר ו ת י מעולה, כפי שציינו השופטים בנימוקיהם - ממש כמו ספריהם של אהרן אפלפלד או אידה פינק, למשל.

כל הכבוד! ספר נפלא וראוי ביותר וישר כוח להוצאת מפה.

בתשובה לשאלתך, אין חוק נגד יורדים, אין גם חוק נגד טפשים, (למזלך). אני גאה במאיה ערד, כולי תקוה שהיא עוד תשוב, מי יודע, אולי אפילו עוד חודשיים כשהכיבוש יסתיים, גם מאיה תשוב לישראל. הפרס ניתן על סיפורת, לא על אורח חיים ומיקום גיאוגרפי. עוד דבר - קל להיות יורד לשעבר (במדינות שפויות זה נקרא אגב, "מהגר") - מאשר להיות טיפש לשעבר...

ספרה חביב ותו לא. ישנם יודעי חרזנות ברמה טובה לא פחות ממנה, וקבלות על דמיון ומקוריות עוד מחובתה לספק. גם ספרה הבא יושב על כתפי סופר אחר. אז קצת פרופורציה. ברכות לאלונה פרנקל. הספר האיכותי והיצירתי באמת גבר על כולם, כי ספרי האחרים מלאי פגמים.

אני מכירה את ספרי הילדים שכתבת ומאוד התרשמתי מהפתיחה לרומן "ילדה". איפה היית כל השנים? הפתיחה מכה בבטן ומציפה אותו ברגשות ובנקודות כל-כך רבות לחיטוט, זכרונות וכו'. גם אם אני צברית שהורי הם ממוצא מזרחי... ברכות לך אלונה וזר פרחים ליום חגך!! עופרה.

זה לא מעיד על חכמה יתרה. 25 צודק. שתגיש את עצמה לפרס בסטנפורד קליפורניה. היא יושבת שם כ"כ הרבה שנים שאין לזה שום קשר לפוליטיקה. ומי שרוצה להפגין נגד בעזרת ירידה מהארץ שלא יתכבד בפרסים שהארץ מחלקת. חוץ מזה שהספר שלה זו חרזנות דלה. חיקוי רע.

מיעוט התגובות אכן מעיד על חוסר עניין, נאמר בהשוואה ל"כוכב נולד", אבל שמע : זה נורא עצוב, כי זה מעיד על הרדידות ועל המקום הנמוך אליו הגענו פה במדינה המטופשת ומלאת הכלום שלנו: רק הבלים וטמטומת מעניינים פה אנשים. תפקחו את עיניכם המלאות חול -תתחילו לקרוא ספרים! זו הדרך היחידה לצאת ממעגל הכלום, ההבל והריק. אפשר להתחיל מעכ-שיו!!!

מה החוכמה להכפיש את מי שכבר עשה? איזה קבלות יש לך? מה אתה עשית? אתה יודע - אם לא עושים - לא טועים. שב לך בשקט, אל תעשה ורק תכפיש. חכם גדול אתה, הא?... מאיה עשתה כאן דבר תקדימי: רומן בחרוזים. היא הסתמכה על ספרו של יבגני אונייגין, וזה נפלא ומרענן, להביא עוד קצת מתרבות רוסיה אלינו. תודה מאיה! המשיכי. אל תפסיקי.

כותבת סיפורים קצרים, בדרך כלל מזווית ראייה של ילדה או נערה לפני השואה, במהלכה ואחריה.

ראשית מברוק לאלונה. כמנוי של תכנית המנויים של מפעל הפיס (שעדיין לא זכה בפרס המיוחל), וכחובב קריאה, אני מנוחם בזה שהכסף הולך למטרות ראויות כמו פרס ספיר. כל הכבוד לפיס, תמשיכו ככה.

בהחלט ראוי, הספר נפלא ומרגש ועוד יותר כשמכירים את הכותב, התרגשתי, כעסתי וכמובן אהבתי. ברכות ברכות ושוב ברכות

השאלה הגדולה היא האם ניתן להגיש מועמדות לפרס ספיר של תושבי חוץ שהם אינם ישראליים או אפילו לא יהודים אבל כותבים בעברית שאלה קשה!

כל מה שאמרתי הוא שגם שופטים הם בני אדם ותחום התמחותם וטעמם האישי כלול בשיפוט שלהם שופטים פמיניסטיים יקדמו ספרות נשית שופטים שמתמחים בספרות היסטורית יקדמו ספרות מיליטנטית כמון ספרו של חיים סבתו שזכה דאז וכו' וכו'

"תשוב לפה עוד חודשיים כשהכיבוש יסתיים", אוי ווי

ודאי ששופטים הם בני אדם ששופטים לפי העדפותיהם. אז מה, לתת למחשבים או לשימפנזות לשפוט בתחרות ספרותית?אלא שבהערתך הראשונה ניסית להטיל דופי בכישוריהם המקצועיים של כמה מהשופטים (אפילו לא רובם, כמו שכתבת) מטעמיים לא ענייניים עד כדי אבסורד. אין טעם להתווכח איתך

את מי מעניין איך היא גדלה בפולין או שמדינה עלובה ונחדלת אחרת במזרח-אירופה. נמאס כבר עם הגלות,היידיש והמאכעריות של יוצאיי מזרח -אירופה. באנו לישראל בכדיי להשתחרר מן הגלות ולא לחזור לחיים שם. ואם כבר שתספר את במעילות והמוסר הבעייתי של היהודים שם. ההיסטוריוגרפיה כמו של פרנקל ,רחוקה שנות אור מהאמת.

ספר חזק ונוגע בלב ובנשמה, מומלץ לקריאה לכל אדם בכל גיל! ולאלונה אני מאחלת להמשיך לכתוב גם למבוגרים! :-)

האמת היא שהספר של חילו הוא גימיק. פשוט גימיק. אני שמח שהשופטים לא הצביעו עבור גימיקים ספרותיים זולים. יצירה חיייבת לעמוד ברשות עצמה. אלון חילו כותב כאן על נזיר הומוסקסואל, ששוכב עם נער הומוסקסואל. מדוע המחבר נזקק לטריקים ספרותיים כאלו? האם ההנמקה שהוא ינותן מצדיקה את תוצאות המעשה הנורא של הגיבור? לא משכנע. החלק השני של הספר פשוט מפוהק. ספר שחייב היה לעבור עריכה קפדנית.

קראתי את הרומן האוטוביוגרפי של אלונה פרנקל סמוך מאוד לאחר הוצאתו לאור. הייתי נרגשת מאוד לאחר הקריאה. לפני שנים פגשתי באלונה פרנקל בביתה של המתרגמת וירה ישראלית שהלכה לעולמה לפני זמן רב. לא ידעתי שאלונה באה "משם", והכרתי אותה כסופרת ילדים וכמאיירת. הפתעה נעימה ומגיע לך הפרס, אלונה. האם חשבת פעם לאסוף את מכריה של וירה ישראלית ולעשות ערב לזכרה? נילי אמיר סגל