מזל שבא לארץ ישראל ולא נשאר שם בגרמניה, מי יודע מה היה קורה לו שם.

זה פשוט פלא לקרוא את כל הסיפורים והתמונות האלו

במסגרת טיוליי סיימתי מסלול בגלבוע בתל יוסף(הגבעה הראשונה שבה הוקם היישוב ע"י גדוד העבודה כמדומני ולא המקום העכשווי) ושם יש מבנה שמירה שהיווה גם מסתור לעובדים היהודים בשדות העמק...בתוך המבנה הסגור ניתן להבחין בתמונות שמתארות את תחילת היישוב והעבודות בשדות בראשית שנות ה20 מישהו יודע: א)למה זה סגור ולא מתוחזק? ב) של מי התמונות האלו באופן חוקי. ג)קצת מידע על המקום,תחילת ההתיישבות והסיבות שהוא עבר למקומו הנוכחי..?

תודה לדודה מרים ולנדב מן שגאלו את התמונות והסיפור מתהום הנשיה והשכחה. לד"ר רוזנבוש ורעיתו (הילדה) שאת שניהם זכיתי להכיר, נולדו 3 בנות ו- 7 נכדים. אני הבן של הבת האמצעית והנכד השלישי במנין. לי עצמי יש 5 ילדים ולאמי יש 2 בנים ו-9 נכדים. שמה חווה פלג ובוודאי נקרא עליה בהמשך...

איפוא הימים האלה והתמימות,התמימות

רק חבל שזה כל כך קצר,

גם אני זכיתי להיות מהנכדים של דר' רוזנבוש וגב' הילדה ומרים ארזי , כותבת הכתבה והבת הקטנה במשפחה, זו אימי היקרה. אז אמא, תודה אדירה על היוזמה ועל ושזירת תולדות המשפחה ושורשיה בין דפיו העבים של תקומת העם היהודי בארץ ישראל. בדרך זו את תורמת לנו לשימור וחיזוק השורשים והקשר של כולנו לעם היהודי, לארץ ישראל ולמורשת המשפחה. באהבה והוקרה, דר' כרמית כהן

אילולא קמה מדינת היהודים. מרבץ של גללי גמלים ואוסף פחונים בסגנון לבנטיני

במקום ה"חושה" ליד תל-חי גרה כיום הנכדה כרמית ומשפחתה. בילה מוטי עובד ב"אוניברסיטת תל-חי.

נפלה תעות מתחת לשורה : - התמונות הבאות צולמו בדמשק: בדויק תחת המשפט הזה התמונה לעיר נצרת מצפון לכוון דרם מערב . רואים בברור את הסימר הרוסי , היום תחנת משטרה . מצד ימין למעלה את מנז הסלזינים . בכול זו עבןדה יפה ישר כוח ולמשיך בעודת כודש זו . אסמח את תעלה עוד תמונות לכפרים וערים ערביות מאז , בטוח שיש כאלה כמו זו שעלתה בתעות . תודה לכה שוב סטיב .

היה לי קשה להפסיק להסתכל בתמונות. חבל שאין יותר וחבל שסיפור הרקע מתומצת. מאד מעניין אותי לשמוע את כל הסיפור. ותודה גדולה לנדב העוסק במלאכה זו

כתבה מאד מעניינת על עובדות שלא הכרתי ואחרות תזכורת חמה לעבר. כבן למשפחת ייקים שגם סבא שלו היה רופא ובא לבדוק אפשרות לעלות לארץ בשנת 1937 וראה כל כך הרבה שלטי ד"ר לרפואה ברחובות ת"א החילט שבגילו לא תהיה לו פרנסה בארץ וחזר לגרמניה. שם נספה במחנה ריכוז גורס בדרום צרפת. רק לפני שבועיים חזרנו מטיול שורשים מרגש ומענין בגרמניה שלווה בטקסים מרשימים לזכר גירוש היהודים מבאדן ב-22 אוקטובר 1940. והשתתפנו בטקס כאורחי כבוד לכבוד מצבה שהקימו לזכר סבא שלי ברחבת הכניסה לעיריה. וזה רק חלק קטן מארועי החוויה שעברנו במשך שבוע ימים.

אל תשכנעו את עצמכם בשקרים שאתם המצאתם , כאן היתה ונשארה ארץ פלסטין ושתבינו שאין לי בעיה לחיות ביחד עם היהודים כאן ובלבד שיניחו לי לחיות בכבוד בארצי .

כל-כך אמיתי! כל-כך יפה! כמעט ואפשר לגעת...

תודה רבה :)

אני זוכר את הילדה ואיס מילדותי הוא היה בן דוד של אמי חוה כהן-סלומון

משפחה ציונית אמיתית של אנשי מעשה וחזון! זוכר את הילדה הנמרצת . בנו של ויקטור,בן דודה של הילדה.

ישראל, ישראל ישראל. י ש ר א ל חלק מהמתישבים הראשוניםנראים משולבים בלבנט, חלק נראים כמו הערבים, בעוד שדמשק נראית כמו עיר הישובים הערבים בארץ נראים כמו פחונים שזרועים על חורבות. חלק מהישבים היהודיים נראים עם בתים חדשים מודרנים. לו היו הערבים משכילים ומתוחכמים יותר הם ואנחנו היינו גרים באותה הארץ, הם לא היו כאלה ורצו להעיף את המתיישבים הציונים. כתוצאה מכך הבריטים סגרו לבסוף את שערי הארץ ליהודים ערב השואה. מיליוני יהודים נותרו בארופה והושמדו שם. כתוצאה מכך פרצה לבסוף מלחמת העצמאות. והמוני ערבים ברחו ואף גורשו מהארץ. עד מתי.

תקראו את הספר "מסע התענוגות לארץ הקודש" של מרק טווין מלפני 150 שנה ותחשבו על התמונות שבאלבום הזה. דובי

בית היולדות אותו יסד ד"ר רוזנבוש עם ד"ר הופשטיין נקרא "בית חולים חדרה" .בשנות ה-30 עלתה לחדרה קבוצה של רופאים מגרמניה ,שהביאו את חידושי הרפואה המערבית ,כמו גם ציוד חדשני . תרומתם לתרבות ולבריאות בחדרה היתה עצומה. חומר : ארכיון "החאן" חדרה

הורי גרו בגן השומרון ואני נולדתי בשנת 1939 בבית היולדות של ד"ר רוזנבוש בחדרה. אמא שלי ז"ל תמיד סיפרה עליו ניסים ונפלאות. כל הכבוד לכתבה.