מדינת ישראל מתיימרת להיות מדינה נאורה, ולכן הגיע הזמן שהחוק יעבור. ויפה שעה אחת קודם.

יש חולים שנותר להם ימים לחיות אבל איכות חייהם יכולה להיות יחסית סבירה. ולעומתם יש חולים שנותר להם שנה או שנתיים לחיות בסבל בל יתואר, בלי יכולת לזוז, לנשום ולדבר, אך הם בהכרה. לכן החוק למעשה אומר לבדוק כל מקרה לגופו בצורה אנושית תוך התחשבות ברצון החולה עד כמה שהוא יכול להביע את עצמו, ובצורה מוסרית ולא צרת אופקים. מדינת ישראל סוף סוף צועדת להפרדת הכפייה הדתית מהמדינה.

חוק חשוב וטוב, אבל למה פחות מרבע חברי הכנסת הטריחו את עצמם להצביע? יש לשנות את חוק יסוד הכנסת ולקבוע מינימום משתתפים בקריאה שלישית של חוק!

תקרא בכתבה, לפי האמור בה החוק הזה דווקא נתמך ע"י הדת היהודית (השאלה באמת אם מה שכתוב בכתבה אכן נכון)

בתדהמה ! עבדתי במוסד כזה וראיתי הרבה צמחים שבזכות הטיפול המסור חיו במשך שנים ארוכות. בארצות הברית ידועה אישה, שעלתה 6 מיליון דולר. זה עלות הטיפול בה בהיותה צמח רב-שנתי. סיוט מוסרי וכלכלי.

הרי רופא למד לרפא, לא להרוג ולא לסייע בהריגה אפילו היא הריגת חסד. זה לא תפקידו להיות אלוהים ואוי למקום שבו הרופא מחליט שהוא אלוהים. האם בני המשפחה מוכנים ליטול את התפקיד על עצמם?! האם בנים ישלחו יד בנפש הוריהם? ה"נאורות" הזו מחייבת מחשבה עמוקה והחלטות אמיצות.

אחרי כל כך הרבה שנים ותקוות, הבשורה הגדולה היא התחכמות במיטב מסורת "שעוני השבת". במקום לאפשר המתת חסד אקטיבית, מהירה וללא ייסורים,נמצא "פיתרון" של הרעבה על ידי ניתוק החולה ממקורות ההזנה והפקרתו לגסיסה ארוכה ברעב או צמא. או לחילופין ניתוקו ממערכת ההנשמה(למזלו על ידי שעון שבת) והמתתו בחנק (מוות שנמנע מרוצחים,שהרי אנו עם נאור) . תנו למות קיבינימאט בזריקת רעל כהרף עין וחיסכו גם מהמשפחה את ההשתתפות בייסורי הגסיסה הארוכים של יקיריהם.

אם רצונו בכך. הרי מדובר על אדם בוגר שבהחלטה צלולה מחליט לסיים את חייו. כלומר, אם מישהו ניסה להתאבד, אין לקחת אותו לבית חולים ולנסות להציל את חייו. אם מישהו עומד על גג של בניין, אין לשלוח אליו צוותי הצלה, אלא לאפשר לו לסיים את חייו כפי שהוא בוחר.

ברכות לכל אזרחי המדינה על חקיקתו של חוק מוסרי וצודק זה. נכון הוא שיש להרחיבו כפי שטען עו"ד חושן, אך גם הצעד הנ"ל מבורך הוא ומהווה מקור גאווה למדינתו המצטרפת למספר מדינות נאורות ומוסריות בעולם. שרק נהיה בריאים, אמן!!!!!!!!!

לעתים בעקבות מקרים כאלה המשפחה מתרסקת, לכן החוק הוגן והומני לשני הכיוונים, גם לחולה וגם למשפחה.

מודה לכם על הכבוד שאתם מראים לאזרחי המדינה - תודה

כל הכבוד לבית המחוקקים! (מזמן לא יצא לי לומר או לכתוב את המשפט הזה אבל באמת הגיע הזמן.....) בכך מצטרפת ישראל לשורה של מדינות אמיצות כדוגמת הולנד, בלגיה, אורגון ומסצ'וסטס למשל אשר העיזו לחרוט על דגלן את זכותו של החולה הסופני למות בכבוד. קשה להאמין שמדינה המגדירה עצמה כ"יהודית ודמוקרטית" הצליחה להוציא אל הפועל חוק אשר נוגד בתכלית את ההלכה הקובעת במפורש שאין לקחת חייו של אדם. עפ"י ההלכה, רק אלוהים מחליט באשר לנטילת חיים ומתן חיים ותפקיד זה אינו מוקנה לבני אנוש. אמנם ישנן דעות של מלומדי הלכה (שאינן בחזקת הרוב) המרשות בתנאים מסוימים לעזור לחולה הסופני לסיים את חייו אך אין ספק כי גישה זו אינה מרכזית ואף ניתן לומר כי היא קונטרוברסלית מן הבחינה הפנים הלכתית. אם כן, "יהודית ודמוקרטית" - האם במקרה זה הכוונה ליותר דמוקרטית מיהודית? אל נא תבינו לא נכונה.......אני מברך על החוק מעצם היותי חילוני השואף לדמוקרטיה (שלא אחת מתנגשת עם יהדות) אולם מתקשה אנוכי להבין כיצד מדינה יכולה להיות גם דמוקרטית וגם יהודית באותו הזמן - הצירוף אינו מסתדר רעיונית וגם פרקטית - ממתי דת מקבלת את חוקי הדמוקרטיה? ומדוע שתקבל? הרי זו הפרה בוטה של עיקרי הדת לא? ואם הדת אכן מקבלת את הדמוקרטיה וסובלנית כלפיה, האם זו פשרה שחוטאת לערכי הדת? לצערי, יגיע יום שבו השאלה של יהודית ודמוקרטית תכה בנו חזק ונאלץ לבחור - או יהודית או דמוקרטית - ה"קומבינה" של גם וגם היתה טובה לתקופה קדומה יותר של עם סובל ונרדף - האם גם היום יש להמשיך בצירוף הבלתי אפשרי הזה כאשר יש מדינה ויש צבא ויש את כל האמצעים הדרושים על מנת שלא להיהפך לעם סובל ונרדף בפעם המי יודע כמה. אשמח לתגובות