לפעמים מודלק, לפעמים כואב אבל מביא מנדטים.

גם לכאן הגעת?

עברתי כריתת תוספתן. מהנסיון הרב שנצבר, במיוחד לאמהות: אם ילדכם מתלונן על כאבים חזקים בצד, לחצו על הצד (כמו שנאמר בין הטבור לבין הירך) הימני, ואח"כ להשוואה על השמאלי. תוספתן מודלק גורם לאיזור להתחזק ולהתקשות משמעותית (קל לזהות אם האזור התקשה, אם משווים לצד השני). בנוסף, מדידת חום אנאלית, יכולה לעזור לגלות את הדלקת, בנוסף לסימן הנ"ל. בכל מקרה, מיד לפנות לרופא אם הסימנים חיוביים, כמו שראיתם - תוספתן עם דלקת זו סכנת חיים!

השתלת אפדיציט

יום אחד היו לי כאבי תופת בבטן. זה לא עבר תוך כמה שעות אז הלכתי לחדר מיון. אחרי יום הכאבים התרכזו בצד ימין והרופאים לא היו בטוחים שזה דלקת בתוספתן, גם שעשיתי סיטי. אז העבירו אותי לניתוח דחוף וגילו דלקת חריפה. יש לי מזכרת (צלקת) בלמטה של הבטן.

לפי מה שידוע לי הוא חשוב למערכת החיסונית של הגוף

על המלצות הכתבה כאשר בפתח הטקסט טוענים שתוספתן זה אפנדיציט. לידיעת הכותב/ת אפנדיציט זה שם המחלה ותוספתן זה אפנדיקס (appendix).

הלוואי והוא היה בגדר של "אפנדיציט", לפחות אפשר להיפטר ממנו, ההיתי אומרת שהוא קצת יותר דביק, משהו בסגנון "המנינגיומה"...... אולי רק בלייזר אפשר להיפטר ממנה...

גם אני שמעתי שיש בו תועלת למערכת החיסונית בגוף. כמו שהיה עם השקדים שבתחילה חשבו שהם מיותרים אך לאחר מכן גילו כי השקדים מייצרים נוגדנים למלחמה בזיהומים שונים.

כפי שכבר צויין בשתי תגובות, התוספתן מהווה חלק ממערכת החיסון (של המעי) והוא מקביל לאיבר לימפתי בעופות המכונה הבורסה של פבריציוס. בעופות זהו איבר חיוני להתפתחות של תאים (תאי B) יוצרי נוגדנים. אומנם בבני אדם חשיבותו פחותה, אבל גם אצלנו הוא מסיייע בהגנה על מערכת העיכול.

אפנדציט הוא לא איבר מיותר כלל. זהנכון שהוא שייר אבולוציוני, וההנחה היא שהוא קיבה נוספת (נדמה לי), אבל כיום הוא משמש כרקמה לימפטית חשובה של המעיים - כמו ה"שקדים" בגרון ? אז הוא אוגר בתוכו כמויות עצמות של תאי דם לבנים בתוך זקיקים לימפטיים, ולכן התגובה הדלקתית שלו היא כל כך חריפה. ול-8 - אפנדיציט ואפנדיקס זה אותו דבר, בשתי שפות שונות. המחלה נקראת אפנדיציטיס (סיומת Itis מציינת ברפואה דלקת).

תועלת הוא לא מביא אבל כשהוא מתפרץ אז אתה נמא בסכנת חיים.

יש ללחוץ על מקום הכאב(בעזרת היד) לחיצה שתארך לפחות כ-5 שניות ואז לשחרר במכה. אם המקום כואב בעת השחרור אז מדובר בדלקת תוספתן. יש להגיע במיידי לביה"ח,ואל תתפשרו על אנטיביוטיקה כי זה לא יעזור לכם.חייבים ניתוח,אחרת יקרה לכם מה שקרה לדוד שלי,בהתחלה כשהגיע למיון נתנו לו משככי כאבים ואנטיביוטיקה והוא התמוטט וכמעט מת.בגלל ההמתנה לתוצאות התרופות המרגיעות התוספתן התפוצץ וזה גרם להיווצרות חור בדפנות המעי הגס(כאב תופת בלתי נסבל שגרם לו לאיבוד ההכרה),לחץ הדם ירד ל-4 (לחץ דם 3 זה קומה) ואז בעזרת תרופות הצליחו לייצב שוב את לחץ הדם והחולה יצא מכלל סכנה. אבל התוצאות היו לא נעימות,היו צריכים להוציא לו חלק מהמעי הפגוע והוא מוגבל באכילה. אני קורא בסוף הכתבה שעם אנטיביוטיקה אפשר לרפא את הדלקת. אל תתפשרו על פחות מניתוח,התוספתן זהו איבר מיותר בגוף שיכול לגרום לצרות צרורות. ניתוח כריתה זה בדבר הכי בטוח. וברוך שפתרנו !!!!!!! בולשיט. אם כואב לכם דרשו שיוציאו

מס. 9 - כתבת "ההיתי". בחייאת זומזום, סחתיין על העברית. מזכיר לי שיר עתיק - פם ההיתי פם ההיתי בתימן/ שם ראיתי שם ראיתי דפקט קטן... ודי לחכימא..

זוהי מחלה כרונית נדירה המופיעה בשכיחות של 1 ל-7 מיליון והיא חשוכת מרפא. המחלה מאופיינת בביטוי יתר של חלבון הקרוי PER(E)SISTENCE 1. החולים במחלה חדורי אמונה כי נולדו להיות ראש ממשלה והם אינם מוותרים על שאיפה זו לעולם.

בכביש פ"ת, ליד צומת גהה, תפסה חתיכה טרמפ. תוך כדי נסיעה, ראתה החתיכה שהנהג בולע אותה בעיניו. אמרה לו "תמורת 100 ש"ח, אני מוכנה להראות לך איפה הוציאו לי את האפנדיציט". מיד שלף הנהג שטר של 100 ש"ח ומסר לחתיכה. הצביעה החתיכה על בי"ח בילינסון ואמרה "שם".

אולי דבר ראשון, ד"ר מלומד, תכתוב את המחלה כפי שצריך. תוספתן בלע"ז הוא אפפנדיקס, דלקת התוספתן היא אפפנדיציטיס. זה הכלל הידוע מלטינית, בשימוש שפה הרפואית: כל דלקת -איטיס

הרופאים במיון לא יוכלו לזהות שמדובר באפנדיציט... ואז תבלו שישה שבועות בהתאוששות - אם תצאו מזה בחיים...

אפנדציטיס לא תמיד מגיע בצורה הקלאסית של דלקת פתאומית. יתכן מצב של דלקת כרונית בתוספתן, ואז קשה לאבחן מכיוון שלא מופיע הסימפטום של בטן קשיחה. כך הסתובבתי במשך שנה וחצי בין רופאים ובדיקות עם כאבים בלתי מוסברים. גם כשהובהלתי בסופו של דבר לבית החולים איש לא ידע מה הבעיה. רק בניתוח חירום גילו שהתוספתן לחלוטין מחורר. אבל נשאר לי יופי של סיפור לספר.

אפנדיציט ואפנדיקס - שניהם תוספתן. אפנדיציטיס (שים לב לסיומת !) = דלקת של התוספתן תסמוך על אחרים ולא על עצמך...

יש איזה דרך שבאמצעותה ניתן למנוע את האפנדיציט ? אולי לאכול כל מיני דברים או משהו כזה?

בשכיבה מכופפים את רגל ימין לכיוון הבטן. אם הפעולה הזאת גורמת לכם לחשוב שמישהו דקר אתכם באיזור שבין הטבור לירך (כלומר איפה שהתוספתן ממוקם), אז תארזו תיק ותזמינו אמובלנס לבי"ח.. אתם (אמורים להיות) בדרך לניתוח. ככה קראתי.

פשוט תעשה את מה שאתה עושה כדי למנוע את המוות.

1.לחזור בתשובה ולהאמין לרבנים השקרנים ששום דבר לא יקרה לך. 2.להשלים עם זה שזה יכול לקרות לך בלי סיבה,בכל מקום ובכל זמן,גם אם לא תאכל ביום 10 ק"ג של מוצרים המכילים תאית. 3.לבקש שיוציאו לך את התוספתן לפני שהוא יקבל דלקת. יש סעיף אחד שהוא לא נכון. שני האחרים נכונים. בהצלחה.....

חבל שלא פורסמה הידיעה הזו כבר ביום ראשון. לא שהניתוח היה נחסך ממני אבל הייתי יודעת יותר. ההחלמה מהניתוח (גם אם זה 'רק' לפרוסקופיה) הוא כואב והסיכות שנשארות בגוף מציקות. וצריך כמעט שלושה שבועות עד להחלמה מלאה. אה, ועוד משהו- מסתבר שלאפדיציט אין גיל.

הייתי בסרט הזה בדיוק לפני שנה. פתאום, מאמצע שום מקום, חטפתי כאבים איומים. לא בבטן התחתונה בצד ימין. כאב לי הכל. לא הייתי בטוחה אפילו אם זה בבטן או בריאות. לא יכולתי לעמוד על הרגליים. המצחיק הוא שבמוקד חירום הרפואי, שאליו גררו אותי, דחפו לי אינפוזיה ואמרו לי שזה "וירוס בבטן". במשך 5 ימים חייתי על צנים ליום ותה. זה מה שיכולתי. הכי גרוע שאמרו לי לשתות אקמול אם עולה לי החום, וזה גרם לי אשליה שהכאבים פוחתים. לאחר 5 ימים, כשכבר הייתי צהובה וזחלתי איכשהו לרופא, שגרר אותי מהספסל בחדר ההמתנה, הוא אמר לי שהוא חושד שזה אפנדיציט, ושלח אותי ישירות למיון. שם, לאחר 8 שעות של המתנה ובדיקות - דם, שתן, אולטרסאונד פנימי (שלא תדעו מה זה) ורנטגן, שלא אמרו כלום, אישפזו אותי במחלקה הכירורגית, עשו לי CT, ואז התברר שהאפנדיציט מנוקב(!!!!) וכנראה שנסחבתי איתו ככה כבר 5 ימים. במצב כזה כבר לא היה כדאי לנתח. שכבתי מחוברת לאנטיביוטיקה דרך הוריד במשך חודש(!!!), ולאחר חודשיים מנוחה בבית, ניתחו אותי סופסופ. מסקנה - באמת קשה מאוד לאבחן, ורק CT נותן תשובה אמיתית, למרות שזו בדיקה דוחה בטירוף.

אחרי יומיים של הקאות, חום וכאבי בטן, הכירורג הראשי בביה"ח החליט ללכת על ניתוח להוצאת התוספתן. אחרי כ-3/4 שעה ניתוח, הסתבר שהוא בכלל לא היה מודלק, כלומר הכל היה בסדר ועברתי את הסיפור הזה לחינם. זה היה לפני כ-15 שנה. נו, אני מקווה שמאז החבר'ה ברפואה התקדמו ויש כבר שיטות יותר נורמליות לוודא אם העניין מחייב ניתוח או לא!!

התוספתן הוא באמת שייר אבולוציוני. כשהיינו אוכלי עשב התוספתן היה מפרק (מעכל) את התאית. כשאנחנו כיום אוכלים יותר מדי פיצוחים חסה ועוד דברים שהגוף לא מסוגל לעכל, זה מצתבר בתוספתן וגורם לדלקת (הגוף עדיין שולח את כל התאית אל התוספתן).