לגליה מהמרכז. הנושא של המכתב הזה אליך מתייחס לחלקו השני וראשית- לשאלתך בקשר לכאבי בטן בצד שמאל - יתכן תוספתן בצד שמאל, אבל זהו מיקום נדיר. הסיבה השכיחה יותר בגיל מבוגר היא דלקת בסעיפי המעי הגס. אצל נשים צריך לזכור את השחלות ובכלל- חשובה החקירה של הופעת, התפתחות, ואופי הכאב, וזה חייב להיעשות קודם כל בדיקה באמצעי הדמיה. ועכשיו למאמר של הרופאה ההיא -- ראשית כותבים אפנדיציטיס, שזו דלקת, כי אפנדיציט הוא תוספתן ללא כל דלקת. פעם אמרו ששקדים הם רקמה מיותרת, וגם טחול אין לו חשיבות. צריך להיות רופא אויל כדי לרשום כי תוספתן הוא שריד אבולוציוני. את האפנדיקס ברא האל, ואם עדיין איננו יודעים את תפקידו, למה היא כתבה שהוא סתם תלוי לו. האם האיבר של גבר שאינו מקיים יחסי מין הוא שריד אבולוציוני. האם הפות של אשה הנמנעת הוא שריד ארכאי. איוולת. ככירורג שעשה המון כריתות תוספתן אני מתפלא שהעיתון נותן לרופאה ההיא לכתוב. אין לה אפילו מושג שיש עוד דרכי טיפול בדלקת תוספתן. הומיאופטיה, אם היא לא שמעה מעולם, יכולה למנוע ניתוח. שווה לנסות לפני שמשאירים את הבטן לטיפול הסרת איבר שלנו

גם אני בעלת ניסיון (לצערי). כשסבלתי מכאבים לא הצליחו הרופאים לאבחן מה קורה בתוך גופי. הם החליטו לאשפז אותי ולעקוב. לרוע מזלי,למרות שהייתי מודעת ובהשגחה התוספתן התפוצץ וזיהם את כל חלל הבטן עברתי ניתוח חרום ,שכבתי בבית חולים כמעט חודש, ניקזו לי נוזלים מהבטן בעזרת זונדה שהוכנסה דרך הפה וצינור ניקוז מהבטן. חויה קשה, אבל הצילו אותי ממות בדקה ה-90 !!

אם כבר אתה מזכיר הומיאופתיה, נא רשום את הצעתך. ישנה בעיה לקחת אחריות רפואית, אבל אם מישהו מהקוראים רוצה לדעת, מהי ההומיאופתיה לפני ניתוח: לקחת 3 אמפולות של בריאוניה אינגיל, פירוגניום אינגיל+ טראומייל , לערב ולהזריק כל 4 שעות. לחוששים מזריקות: אפשר גם בריאוניה אינגיל בנפרד. לשפוך אמפולה בתוך מים כל 5-10 דקות אפשר להוסיף גם אמפולה של אכינצאה קומפוזיטום. האם יש רופא בבית חולים המוכן לשתף פעולה ואולי למנוע את הניתוח?. האם אתה כרופא כירורג יכול להתערב בפרוצדורה של בית החולים?.

לפני שנה וחצי הייתי לפני הופעה ופתאום תקפו אותי כאבים נוראיים בצד. באיזשהו שלב לא ידעתי כבר מה לעשות מרוב כאבים וחברה שלי שעברה ניתוח להוצאת התוספתן שאלה אותי איפה כואב לי ועשתה לי את הדבר הזה עם האצבע שלוחצים או משהו בסגנון. אז הייתי כבר בטוחה שיש לי אפנדיציט. לא ידעתי יותר מה לעשות מרוב כאבים. באיזשהו שלב מישהו שאל אותי אם הייתי בשירותים היום...פתאום חשבתי ונזכרתי שמרוב הלחץ של החזרות להופעה בכלל לא יצא לי ללכת לשירותים. הלכתי ועבר כלא היה. אז עצה שלי...קודם לכו לשירותים. הכאב נורא נורא דומה.

http://share2go.blogspot.com/ תוספתן יכול לגרום למוות במדה והוא מתופצץ ולאחר מכן יש זיהום שבסופו של דבר הסובלים ממנו מתים האנטיביטיקה כן עוזרת להתפשטות הזיהום אבל הכריתה היא הכרחית אסור לזלזל בזה ,לפעמים מתפוצץ התוספתן והזיהום מתפשט לכיון הכבד במקרה כזה אנחנו מקבלים זיהום בכבד או ו סרטן . רוצו להבדק לפני שיהיה מאוחר תוספתן כורתים בבתי חולים גם כאשר הוא תקין . רצוי לעבור סיטי ולתת מקסימום מדע לרופאים ועדיף לעבור סיטי פעמיים ככה שיש ודאות שזה אכן הבעיה

ל-36 אתה אדיוט עם דפלומה

לתוספתן אין שום שימוש בגוף האנושי ובטח לא למערכת החיסונית שלה ומעולם לא היה קשר בין מע' החיסון לחלק זה או אחר של המעי. ישנן חיות (בקר ואפילו למספר חיות בית) שבמעי יש רקמות הנקראות peyer's plaque והן שייכות למערכת הלימפה... בכל מקרה שום קשר לתוספתן. במקרה זה הכותב דייק וחבל שתמיד יש אנשים שחייבים להגיב.

על מה מעידים כאבים בצד שמאל התחתון...כליות?

ידוע שמזונות גסים וקשים לעיכול (כמו גרעינים, לדוגמה) יכולים להעלות את הסיכון (כי הם מצטברים באותו החלק של המעי), אבל זה לא אומר שאם תאכל כל חייך רק דייסה ומרק עוף, אפשר להיות בטוח שזה לא יקרה לך... בכל אופן, עברתי את הניתוח, וזה הרבה פחות נורא ממה שזה נשמע... בתנאי שמאבחנים ומטפלים בזמן, כמובן.

הסתובבתי חודש שלם עם כאבי גיהנום וה"רופאים" הצבאיים המשיכו כמו טמבלים לומר לי שזה קלקול כיבה! אפילו בדיקת דם הם לא עשו לי! כשכבר התחלתי לקדוח, נתנו לי "גימלים" ואנטיביוטיקה דוחה שהרסה לי את כל הגוף... אם אמא שלי לא הייתה צורחת עליהם שיפנו אותי לרמב"מ, לא הייתי כאן היום! כי כשניתחו אותי, הסתבר שעוד שעה שתיים היה כבר מאוחר מידי.... הייתי 4.5 שעות בניתוח ועוד שבוע של אינפוזיות וקטטר בבטן.. בדיאבד, זה לא היה כל כך נורא.. היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. אבל אני די מבינה את מה שעברת, וזה פשוט ביזיון מצידם של הרופאים שלך שלא הפנו אותך ל-CT מייד עם פנייתך! את עדיין יכולה לתבוע אותם על זה, אגב!

גם אם הייתי מוכן לקבל את הטענה שהומאופתיה טובה למחלות כלשהן (ואין לי סיבה לכך, שכן לעולם לא נערך ניסוי הומאופטי שהצליח ושוחזר בתנאי בקרה טובים), אזי ההמלצה שלכם היא חסרת אחריות. שום טיפול הומאופטי לא ימנע דלקת תוספתן חריפה, והסיכון שהתוספתן יתפוצץ ויזהם את גוף החולה הוא כה גדול שזה יהיה חוסר אחריות משווע לבדוק זאת. באופן כללי, איך יתכן שבמאה שנות קיום של ההומאופתיה לפני גילוי הפניצילין לא הצליחו למנוע מקרים של הרעלת דם באמצעות הומאופתיה, אבל גילוי אנטיביוטיקה השמיד את הנגע הרע הזה כמעט לחלוטין?

אצלי האפנדציט היה בצד ימין, יותר לכיוןן הכליה, ולמרות שסבלתי יומיים מכאבים עזים, הרופאים לא גילו את זה ושיחקו איתי במשככי כאבים, עד הרופא משפחה שלי עלה על זה שיכול להיות שהאפנדציט לא במקום, ורק אז החליטו לעשות CT וגילו שזה באמת כך.

שבוע אחרי ניתוח קיסרי הרגשתי כאבי תופת ועד שגילו שזה אפנדציט יצאה לי ולבעלי הנשמה ב"ה היום אנחנו כבר אחרי זה אבל הכאבי תופת שהרופאים עשו לי (בתל השומר) כדי לאבחן שזה באמת אפנדציט ולא משהו כתוצאה מניתוח קיסרי, זה באמת היה כואב

2 המילים נכתבות בעברית ב "פ" אחת ולא בשתיים, לפי הכלל: בתעתיק שמות משפה זרה לעברית, כותבים כפי שמבטאים. אם אינך מבטא את האות "פ" פעמיים, כתוב אותה רק פעם אחת. זהו, עכשיו גם אתה מלומד!

בתי אושפזה בשל חשש לאפנדציט. כעבור יומיים כמעט פסקו הכאבים והוחלט לשחרר אותה הביתה בלי ניתוח. אני דואגת שזה מסוכן ושבעצם הדלקת לא תעבור. אם יהיו לה כאבים ולא תפנה לבית חולים זה עלול להתפוצץ נכון? לא עדיף לנתח ולסיים את העניין? ת ו ד ה

לפני כשנה עברתי גם אני ניתוח לכריתת התוספתן. כשישבתי במיון חצי מעולפת הרופא הסביר לי שלתוספתן אין שום תפקיד בגוף והוא לא הכרחי. אז לכל הפרופסורים המלומדים- תפסיקו לתקן אחרים. לי, בניגוד להרבה אנשים פה, גילו את זה מוקדם יחסית. באמצע הלילה התעוררתי מכאבים חזקים מאוד בבטן ימינית תחתונה, הערתי את ההורים שלי ונסענו למיון תל השומר. שם כבר חשדו מהתחלה שיש לי אפנדציטיס לפי איך שהלכתי (לא יכולתי לעמוד על הרגליים והלכתי מכופפת) אבל נאלצתי לעבור בדיקות דם וכדומה... אחרי חצי שעה בערך כבר הייתי על השולחן הניתוחים. שכבתי יומיים-שלושה בבית חולים והשתחררתי הבייתה לשבועיים של מנוחה... עד שחזרתי לעצמי לקח זמן, אבל העיקר שהכול עבר בשלום (טפו טפו טפו :)).

חבר שלי עכשיו מובהל לבית החולים מכיוון שחש בכאבי בטן עזים ההולכים ושבים. אני לחוצה ואיני יודעת מה לעשות מכיוון שפתח עומד בפני מבחן בתנ"ך. לפי כל היסםורים שקראתי בנושא האפנדציט אני חוששת שגם את חברי ינתחו בצורה כושלת.. מקווה שזה יסתדר.

וואלה לפני שבועיים עברתי את זה כאבי תופת יומיים של סבל באיזה בוקר לפני שבועיים קמתי ב10 עם כאבים בבטן ממש כאבים ולא הבנתי מה זה בהתחלה לא התייחסתי לזה המשכתי רגיל ועד שעליתי לישון בשעה 1 לפנות בוקר עד שעה 2 אני רק מתהפך במיטה ומנסה להירדם אבל אי אפשר קמתי הערתי את אבא שלי ואמרתי לו עכשיו אני רוצה רופא בחיים לא היה לי כאלה כאבי בטן הלכנו פה לרופא בלילה עשה לי בדיקה של דקה והיה חשד לאפנדיציט שלח אותי למיון הלכתי לשמה בשעה 3 הכל היה ריק הכל הלך מהר עשיתי בדיקות דם שתן ורנטגן ואז בשעה 7 בבוקר בערך החליטו לאשפז אותי ובשעה 12 בצהריים לקחו אותי לניתוח שארך בערך 50 דקות קמתי ב1 וחצי כולי מטושטש וכל מה שרציתי זה שלוק של מים כי הפה שלי היה יבשש לא יכלתי להזיז תפה אבל היה אסור לי לא לאכול ולא לשתות יום אחד אבל לא יכלתי לעמוד בזה ושתיתי 2 שלוקים של מים שכבתי במיטה כולי כאבים לא יכול לזוז באותה תנוחה בלי לזוז היה לי תחבושת על הניתוח ככה שלא ראיתי כלום היום הלך סבבה עבר מהר שבאו לבקר אותי וזה אבל בלילה לא יכלתי לעצום עין לא יכלתי לזוז ממש כאבים נותנים לך בקבוק כזה תשתין שמה וזהו אסור לקום מהמיטה בקיצור עד שהגיע הבוקר עמדתי למות כל דקה הייתה שעהה בקיצור סבל נוראי ובלילה היו באים האחיות כמה פעמים לבדוק לחץ דם וחום ביום השני שקמתי לא יכלתי לזוז בקושי קמתי הלכתי כל צעד 3 סנטימטר בקושי זז כולי מכופףף עם האינפוזיה צמודה אלי אחרי כמה שעות בערך ב2 בצהריים הורידו לי תאינפוזיה ואמרו לי להתחיל לשתות ולאכול להתחיל עם כוס תה פושר ומעדן וגם טיפה מרק עשיתי את הכל הרגשתי טיפה יותר טוב הרופא בא אלי לבקר אותי הוריד לי תתחבושת(כאבי תופת!!!!) היה שמה מין חתך כזה עם 4 סיכות הוא לא החזיר תתחבושת השאיר ככה עם הסיכות באותו יום הייתי אוכל לבד כבר שותה והכל בלי אינפוזיה בלי כלום רק בהשגחה רק בהליכה לוקח זמן עד שאפשר ללכת ולעמוד זקוף בקיצור אותו יום עבר מהר ובלילה ישנתי טוב מאוד יום אחד בשעה 10 בבוקר הוא שיחרר אותי לבית זה יצא שהייתי בבית חולים משעה 3 לפנות בוקר של יום שבת עד 10 בבוקר של יום שני יומיים בבית חולים השתחררתי לבית בקושי הולך היה לי כבר מותר להתקלח והכל התקלחתי ועשיתי הכל רגיל הרופא אמר לי לא ללכת לבית ספר עד יום ראשון 6 ימים מנוחה נשארתי בבית לנוח בלי מאמץ גופני (אסור שבועיים ) וכבר ביום רביעי בערך התחלתי ללכת טיפה נורמלי עדיין מכופףף אבל הליכה יותר טובה ככה זה המשיך עד יום שבת בערך ואז כבר התחלתי לחזור לעצמי ללכת שוב רגיל הלכתי לבית ספר רגיל והכל בלי כאבים באותו יום ראשון היה לי תור לביקור להוריד תסיכות הלכתי בהתחלה כולם הפחידו אותי אבל בסוף גיליתי שזה רק מדגדג זה שום דבר בקיצור זה חוויה לא נעימה אבל אין ברירה חייב לעבור את זה אני סחבתי את זה 16 שעות לא יודע איך מזל שלא קרה כלום בקיצור אם יש לכם כאב בטן כדאי ללכת לרופא למה זה באמת דבר לא נעים שזה מתפוצץ חודשיים בבית חולים מחברים לך צינוור ממהבטן שיוצא דרך האף ממש לא נעים בקיצור תלכו לרופא הכי כדאי

האם יכול להיות שהתוספתן יהיה בצד שמאל? והאם לאחר ניתוח להסרת התוספתן יש להקפיד על תזונה מיוחדת?

לפניי כחודש התעוררתי מוקדם ביום שבת וכאבה לי מאוד הבטן... בקושי זזתי הייתי לי בחילה ולא אכלתי כלום. לאחר כמה שעות לקחו אותי לבית חולים וכבר באותו יום ניתחו אותי.

הניתוח הזה כואב?בזמן הניתוח מרגישים משהו?

אני כבר לא מרגישה לבד! כולנו עברנו את אותו סיפור. רק שאני החלטתי ללכת הבייתה ולא להתאשפז אחרי שנתנו לי משככי כאבים וחשבתי שזה כלום...ובבית אכלתי ושתיתי... אחרי שעתיים מצאתי את עצמי בחזרה עם כאבים (בלי חום, הקאות רק כאבים) ושעה אח"כ כבר מוכנה לניתוח. 10 דקות לפני הניתוח המרדים הראשי מבשר לי שאם ירדימו אותי אני בסכנת חיים כי אכלתי ובזמן ההרדמה אני יכולה להקיא ולהיחנק מהקיא של עצמי. בקיצור- המרדים אומר לא לנתח הכירורג אומר שאני בסכנת חיים אם לא ננתח. ואני נאלצתי להחליט. אחרי היסטריה ובכי נכנסתי לניתוח. תוך 5 שניות כבר נרדמתי ומהרגע שהתעוררתי אני הבן אדם הכי מאושר רק מעצם זה שאני עוד חייה. כל הרופאים והאחיות אמרו שאני בכלל לא נראית כמו מישהי שעברה ניתוח ותוך 15 שעות כבר הייתי בבית ללא תופסתן. מאתמול אני בבית ומתפקדת יחסית בסדר גמור. בקיצור- אם כואבת לכם הבטן ממש מצד ימין למטה- תפסיקו לאכול ולכו למיון..

כתבת ש CT זה בדיקה דוחה ..מה עושים בבדיקה הזאת ?

לפני שבוע, מוצ"ש החלו לי כאבים באזור העליון של הבטן..כל הלילה התפתלתי מהרגשת כאב ומין עירבולים מוזרים בבטן. בבוקר התחלתי להקיא. לא הצלחתי להפסיק להקיא..בערך כל 10 דקות הקאתי וכאב הבטן לא עבר. ביקשתי מאבא שלי שייקח אותי לרופא..הרופא שלח אותי מייד למיון עם חשש לאפנדציטיס. במיון עשו לי בדיקות דם שתן ואולטראסאונד, וגם בדיקה פיסית במקום התוספתן(כן זה היה כואב ממש..) ולא היו בטוחים שזה אכן זה. נתנו לי משכך כאבים שעזר לי מאוד. התאשפזתי למשך 3 ימים בהם קיבלתי 2 סוגי אנטיביוטיקה. ביום הראשון הייתי בצום, ביום השני כבר אכלתי רגיל. עשו לי שוב בדיקות דם ואולטראסאונד למיניהם ועדיין לא גילו מה יש לי.בגלל שהרגשתי כבר דיי טוב ביום השלישי שיחררו אותי הבייתה. אין דבר מתסכל יותר מלא לדעת מה יש לך וממה סבלת כל כך.. אם יש מישו שעבר תופעה דומה אשמח אם יגיב.. תודה.

גם אצלי הרופאים פישלו אחרי 3 ימים של כאבי תופת, שלשולים, הקאות וחום בינוני ניתחו אותי ובעצם גילו שהוא לא מודלק בכלל...... פאשלה ענקית!

אל תאכלו ביום יותר מ-3 מלפפונים או הרבה עלי חסה וכרוב- אני הייתי בדיאטה לפי איזה ספר משנת הטרפפו- והיה כתוב בו שאם מקפידים לאכול המון ירקות ירוקים אז מרזים- ואני כמו כל אחת שמנסה דיאטה גרסתי באטרף כל יום וכל היום ירקות ירוקים- הם היו כל הארוחות שלי- רק מה? אני לא ידעתי שיש בהם ימבה של תאית ושהיא נאגרת בתוספתן ושהוא סופג אותה כמו ספוג- ואז יום אחד תופס אותי משום מקום- ועוד בזמן שיעור- כאב נוראי כמו מין סכין שתוקעים לך עמוק- הכאב עבר תוך בערך 15 דקות- אז לא יחסתי לא חשיבות כי עוד לא קיבלתי מחזור וחשבתי שזו התחלת המחזור........ תוך יומיים התעוררתי ב- 4 לפנות בוקר- כאבי תופת כמו סכינים באמצע הבטן וישר רצו איתי לבית חולים- במהלך הנסיעה הכאב הלך והתרכז בבטן התחתונה הימנית-הגענו למיון- ושם עשיתי את כל הבדיקות שיצאו תקינות אז הזמינו כירורג כדי שיבוא ויבדוק אותי- הוא רק ראה אותי וכבר אמר שזה אפנדיקס- אני בקושי יכלתי לעמוד וצרחתי מכאבים- הוא רק נגע בבטן אפילו לא לחץ וכבר צעקתי כמו שאף פעם לא צעקתי- הוא הרגיש משהו נפוח בנגיעה הבודדה הזו וישר שלחאותי לחדר הניתוח שלמזלי היה פנוי- תוך חצי שעה כבר הרדימו אותי ואחרי בערך שעה גמרו לנתח אותי- אני יצאתי מסטולה מחדר ההתאוששות שאני אומרת "תלתלים" בקולי קולות.....- כמה מביך! אחרי יומיים שחררו אותי לשבוע וחצי מנוחה בבית ואמרו שלא לבצע פעילות גופנית כמעט חודש! בדרך הביתה אבא שלי אמר לי שבתום הניתוח הרופא המנתח בא ואמר לו שהאפנדציד היה על סף התפוצצות ושהיה לי מזל גדול שהביאו אותי בזמן למיון! אז עם יש לכם כאב חזק או לא חזק בבטן- ולא משנה איפה או תוך כמה זמן הוא עובר לכו לרופא כדי למנוע את האסונות שיכולים לקרות אחר כך! ושתמיד תהיו בריאים...