בפיסקה אחת אומרים להסביר ולהכין ולדבר ובשנייה להתעלם ולהסב את תשומת הילד לדברים אחרים ופשוט להפסיק לדבר. אז איך הורה לא ייצא מבולבל? מזמן הגעתי למסקנה שפסיכולוגים לא יודעים כלום. אפשר באותה מידה לפנות לאסטרולוגים...

אני, כגננת נאלצת לשוחח עם הילדים על נושא המוות הרבה מאוד פעמים במשך השנה. על פי מה שקראתי במאמרים ושיחות עם פסיכולוגיות חינוכיות הבנתי שהכי נכון להגיד לילד את האמת אבל בדרך עדינה ושפה פשוטה וזה אומר: להשתמש במילה מוות, מכיוון שהאדם מת ולא הלך לישון, או טיפס בסולם לשמיים. ולהסביר לילד להמוות הוא תמיד מסיבה מסויימת שהאדם לא מת סתם (כדי שלא יחשוש שהוא פתאום ימות), בנוסף להראות לו מוות של יצור שהילד לא קשור אליו ריגשית, כמו חרק. להסביר לילד שכמו שהחרק מת, מתים כל היצורים החיים, אבל יש סיבה או זיקנה או מחלה קשה...

הילדים אכן נחשפים לבעיות יום יום ולכן עלינו לעזור להם להתמודד עם בעיות אלו, ועם נכין אותם בעדינות למשברים אז יהיה להם יותר קל לקבל אותם. זה כמו להרטיב את הגוף במים קרירים לפני שקופצים לבריכה קרה.

להגיד לו את האמת, אם הוא לא אדע ממך אז הוא אדע ממישהו אחר ,עדיף שאת תגידי לו