האם ניתן לקבל טלפון של ד"ר דוידוביץ? להמלצה וייעוץ ראשוני (מס' שאלות קצרות)?

1. מרבית הבעיות נגרמות מחוסר בפעילות גופנית . אתם יכולים לשפר את רמת הדיכאון שלכם בהליכה בגינה האהובה עליכם (כך גם תכירו דיכאוניים ודיכאוניות לשעבר שישמחו לשוחח איתכם במהלך ההליכה) -ובכך לחסוך ממון רב. 2.אתם לא מגוונים במזון ולא כוללים המון פירות וירקות . הנה עוד דרך להמיר את 600 השקלים בשבוע למוצר טעים ואיכותי יותר. 3.יש מטופלים שמחפשים אוזן קשבת יותר מאשר פיתרונות.. לשם כך יש ללכת במהרה לעמותת "תנו לחיות לחיות" ולאמץ כלב/חתול ( לא לפני שתקראו כתבות בנושא האחריות הכרובה בדבר. ) חיות נותנות המון אהבה ומבקשות רק טיול ומזון. אבל -תוצר הלוואי של החבר החדש (בעיקר כלבים קטנים ) - חברות מהירה עם בני המין השני - במהלך הטיול בבוקר או בערב. 4. לכל אלה מאיתנו שיש עודף כסף וחסכים בפינוק, אני ממליץ על פסיכולוג או שניים . יום נעים בחיק הטבע לכולכם. אני יורד לטייל עם הכלבה.

אני ממליץ על הספר המרתק הזה. פשוט, מעניין ומכיל הצעות ספיציפיות. לגבי דכאון - אפשר לשפר ה-מ-ו-ן- עי העשרת התפריט באומגה-3. לגבי אנשים שסובלים מטראומה רגשית (למשל בעקבות אונס, או מות איש אהוב, או "נטישה" של בן/בת זוג או התעללות כלשהי, וכו) - ישנן שיטות חדישות ומדהימות EMDR שניתן לרפא באמצעותן בתוך מספר מפגשים בודדים (גם על זה - בספר). אשמח לתרום מניסיוני - התיאורטי והמעשי (מהצד המטופל).

עוברים תואר ראשון + שני (+עובדים לפחות 5 שנים במרפאה לבריאות נפש או מסגרת פסיכיאטרית מוכרת) רק אז עוברים הכשרה של שלוש שנים לפחות בפסיכותרפיה, שכוללת הדרכה אינטנסיבית על ידי מטפל מוסמך. כלומר מתחילת ההכשרה עד סיום התהליך מדובר ב- 10 שנים לפחות!! מעבר לזה יש עוס"ים שעוברים מסלול הכשרה של פסיכואנליטיקאיים- שזה עוד כ 4 שנים לפחות... יוקרה אין לעובדים הסוציאליים- ובעיקר משום שחלקם הגדול מטפל באוכ' חלשות- אנשים שהפסיכולוגיה זונחת לטובת יוקרה וסטטוס.

נאלצתי להפסיק טיפול לאחר 6 חודשים. הפסיכולוגית שלי העלתה את המחיר בבת אחת מ 300 ל 400 ש"ח לפגישה זמן קצר לאחר שקיבלה תואר דוקטור. אין ספק שהמפגשים איתה שיפרו את המצב שלי אבל בצר לי פניתי על סמך המלצה למורה רוחני (שלוקח 100 ש"ח לשעה) ולמרות השוני המהותי באופי הטיפול למדתי בזכותו משהו חדש ומועיל מאד. למדתי שכאשר מגיע גאצלי ל של פחד ומצוקה אני לא חייב לפנות מייד לחלק הרגשי מילולי בתוכי - למדתי שמספר תרגילי נשימה עם תהליך התרגעות הם יעילים מאד לא רק באספקט הסימפטומטי המיידי אלא מביאים שינויים קוגניטיביים שעם הפסיכולוגית שלי לא היה לי כל סיכוי להגיע למחוזות הללו. עכשיו ברור לי שיש גם משהו ממכר בביטוי המילולי שהוא עיקרי בטיפול הפסיכולוגי . בנוסף לעזרה שקיבלתי הטיפול גרם בלי כוונה לקיבוע ואף ליצירת תחושה של בעיות חדשות שבאו מעצם הדיבור וההצבעה עליהן. עכשיו ברור לי יותר שהן רק כיסוי של אותו דבר עצמו - במקרה שלי פחד. הגישה הרוחנית המנטאלית שאני חווה הפכה אצלי בעיות וקשיים להיות פשוטים יותר וקלים יותר גם להבנה והגדרה מילולית אבל בעיקר שיפרה את מצבי הנפשי הכללי. למדתי ישירות וללא הרבה מילים שאני הוא לא הפחד ושאין צורך לחטט ולהרים כל כך הרבה אבנים רק כדי לגלות שלא מסתתר שום דבר מתחת לפחד. גם הביטוי שלי כאן הוא תוצאה של הדברים החדשים שלמדתי. יש לי כלים חדשים זמינים בכל רגע שעובדים היטב. ובפעם הראשונה יש לי גם תקווה ואמונה שאני אהיה בסדר גמור.

גם אני חשבתי שללכת לפסיכולוג יתן את כל הפתרונות הקלים ותשובות מהמותן. במציאות זה לא עובד כך וצריך להשקיע המון אנרגיה ועבודה עצמית. אז למה לא לקחת את כל האנרגיה והמאמץ ולהשקיע בבן או בת הזוג , בארוחה טובה,באורח חיים בריא יותר. בכל הכסף אפשר למצוא פינוקים או תחביבים ולגרום לנפש להתחיל להנות מהחיים.

אני בעד שינוי שיטת הטיפול הפסיכולוגי- מעתה יתוגמלו הפסיכולוגים על הצלחות בלבד!!! לא יתכן מצב אבסורדי שהספק יהנה מכישלונו של הקליינט זה בדיוק מתאים לאימרה: הרצחת וגם ירשת? הפסיכולוג מרוויח יותר אם המטופל שלו מתעכב בהצלחה. ותחשבו על זה!!!

מה שהם לומדים באוניברסיטה זה פשוט קישקוש במיץ. זה לא מועיל להם בשום דרך לטפל באנשים. להיפך - התחרותיות הקשה באוניברסיטה בקבלה לפסיכולוגיה קלינית גורמת לחלק מהם לסבול מבעיות נפשיות בעצמם והם מתחילים לעשן סמים ולהתרחק מהחברה. לעיתים קרובות מאד בנים ובנות של פסיכולוגים סובלים מבעיות נפשיות חמורות, וזה לא במקרה.

השירות הפסיכלוגי באוניברסיטת תל אביב.

פסיכולוגים רבים מונעים גישה של מטופלים לפסיכיאטר, מחשש שהם יקחו להם את הפרנסה. לפני התחלת טיפול אצל פסיכולוג, כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר. חשוב להזכיר לכולם שלעיתים אנשים מבלים שנים על ספת הפסיכולוג כאשר טיפול תרופתי יכול היה לקצר את סבלם. אין ספק שאם את/ה לוקה בדיכאון או בחרדה (במיוחד התקפי פאניקה או הפרעה כפייתיית), אל תוותר/י על התייעצות עם פסיכיאטר לפני כל טיפול פסיכולוגי.

תחומי ההתמחות שלהם ההכשרה המקצועית וכל פרט על איכותם המקצועית\ אלא בפגישה תמורתה גובים כסף מלא\ (כ 400 שקל לערך) החמדנות והחמסנות לשמה הי א המאפיין\ את כלל הפסיכולוגים. עצם קיום מצוקה בתום הרגשי מתפרשת\ כהזמנה לניצול נוח. מה גם שלקוחות לא יתלוננו מחשש לחשיפת סודות שהפקידו בידי העובד שלהם ולהטלת סטיגמה עליהם. שומר נפשו-ירחק.

בפסיכולוגיה שפוטר על ידי מעסיקו?

זה לא מוזכר בכתבה בכלל ועבור אנשים מסוימים זה יותר טוב. כאחד שהתנסה בשני סוגי הטיפולים אני יכול לומר שאצלי פסיכולוגיה קוגניטיבית עבדה הרבה יותר טוב.

go home

אין תחליף לאדם אוביקטיבי ומיומן, בעיקר לאמהות שעברו שכול ומתקשות להתמודד עם מגוון הרגשות, הכאב המצמית,הפחדים, ההאשמות, והתסכול הכרוך באובדן היקר לנו מכל. אל תלכו לסתם מטפלים שרלטניים. חפשו את המקצועי וקחו המלצות ממי שכבר עבר טיפול ומספר על חוויה של אמפתיה ועזרה מצד המטפל התרפויטי.ואם אין כימיה אל תמשיכו,בסוף תמצאו את האחד שישמע ויתן לכם כלים להתמודד. שיהיה לכולנו רק טוב ובשורות טובות ואני לא מחאלת לאף אמא לקבור את הילד או הילדה שלה.

צריך גם להתפרנס

מומלץ לפני הפגישה לאתר את שמו של המטפל בפנקס הפסיכולוגים (מופיע באתר של משרד הבריאות) וכך לדעת את ההכשרה וההסמכה של המטפל. הרשימה באתר מתעדכת בערך אחת לחצי שנה.

יש אנשים שלא מסוגלים בכלל לרדת למטה לטיול, לא מסוגלים להרים את עצמם מהמיטה אז לקחת כלב או אפילו דג זה משהו שבכלל לא בא בחשבון. אני מסכים שברוב המקרים זה פשוט אוזן קשבת כמו שאמרת אבל זה ממש לא חד חד ערכי. בתור אחד שהולך לפסיכולוגית, ממתי שהתחלתי את הטיפול לקחתי כבר 2 כלבות חמודות ויפות :)

אין ספק שחיי היום יום יכולים להיות קשים ואף יותר מזה מפעם לפעם, הנה כמה המלצות אשר יגרמו לכם לבזבז פחות כסף על אחרים: 1. תזונה נכונה - כדאי להפחית בכמות הסוכרים שאנו צורכים ולהוסיף לתפריט - אומגה 3. 2. לא לקרוא עיתונים למשך שבוע שבועיים ולבדוק אם מצב הרוח משתפר - אם כן לעזאזל עם החדשות - אתם תשנו את העולם קצת יותר מאוחר! 3. גלו מי גורם לכם למצב רוח רע - ותחליטו אם ניתן להפסיק את הקשר, אחרת (במקרה של משפחה וכדומה) נסו לטפל במצב ע"י התיחסות לדברים טובים שהם עושים ולדבר איתם רק על הדברים הללו, ללא נסיון לחנך אותם - הרי זה לא עבד עד עכשיו. 3. לסיים פעולות: כמות הבילבול שיש לנו בראש הינה יחסית לכמות הדברים שהתחלנו ולא סיימנו - יש לרשום את כל "מה שצריך לסיים" ולהתחיל "לקצץ" את הרשימה - מצב הרוח הטוב יחזור עוד לפני סוף הרשימה - אם אתם ממש במצב טוב אז אתם תתחילו להגדיל את הרשימה - הפעם מתוך בחירה! בהצלחה!!