מאיר תשפיל אותי בבקשה - אני אוהבת את זה

והיא באמת תמיד ממציאה דברים

הכל טוב ויפה, אבל אנשים שנוקטים שיטות השפלה כאלה, בדרך כלל, אם לא תמיד, אינם מודעים למעשיהם. אז מה מועילות כתבות כאלה?!. הקושי העיקרי הוא להביא את המתעלל למודעות. מי שמושפל כך, בדרך כלל מרגיש ומבין היטב שרוצים להשפילו, אך הקושי הוא שהמשפיל אינ ו מסוגל להבין זאת.

מעניינת הסיבה שהכתבה מופנת רק לגברים משפילים מדוע אין פניה לנשים משפילות ?

זו לא הכתבה הראשונה שאני קוראת במדור ומזדהה עם הכתוב אבל משום מה הדרך השגויה מפורטת והדרך הנכונה לא. חבל.

נו באמת....

שיש לו אחריות בבית? שהילדים לא של השכן אלא שלו, שלא צריך להזכיר לו דברים מינימליים כמו להחזיר מוצרים למקרר (!!!) כל דבר הכי קטן צריך לאיית לו. איך אפשר לא לכעוס???

אם אנשים ימשיכו לנהל שיח חרשים, ככה תראה החברה , הבית, הזוגיות. אנשים פשוט צריכים ללמוד להקשיב אחד לשני ולדעת לנהל דו שיח בכבוד הדדי ראוי. לדאבוני, ולא רק בזוגיות כי אם בכלל - החברה שכחה כיצד מקשיבים . לדעתי ישנם אנשים שכאשר הם מדברים או שצריך להציב להם מראה מול הפנים ואז הם פשוט ישמעו את אשר ברצונם לשמוע וייזכו בהכרה, או שפשוט צריך להקשיב להם ולא להגיב. כי כאשר מגיבים את אשר אוזנם אינה חפצה לשמוע הם פשוט נעשים אלימים מילולית ולעיתים אף פיזית. - כמה חבל. ואני בנסיוני " המופלג " לימדתי את עצמי קודם ולאחר מכן את אישי היקר וילדינו כי ישנן מספר אפשרויות לתגובה : 1. לפני שמגיבים רצוי לספור לפחות עד חמש. 2. מותר ל"צאת לפרסומות" ולא להמשיך שיחה אשר לא נעימה לנו ולבקש אפשרות להמשיך את השיחה כאשר בשלים לה. 3. מותר לאמר כי העיתוי / מצב הרוח / האווירה או כל סיבה אחרת לא מתאימים לנהל שיחה שכגון זו. 4. או שפשוט לא ממש מתחשק לדבר. 5. מותר גם להגיד לאחר סליחה, מתוך הבנה וכוונה ולסיים שיחה בדרכי נועם. 6. אשמח לשמוע עצות נוספות

לנתח מה המוקד להתפרצות לנסות לנטרל את הכעס למקרה דומה לתת פרופורציות נכונות וראליות לסיטואציות להשתדל להמנע עד כמה שניתן מ"דרמות" מיותרות

הבעיה בכל הניתוחים האינטילגנטים הללו (בלי להיות ציני) שככל שהם נכונים ואולי כואבים-אין להם פתרון אמיתי. אנשים לא משתנים- (אני מדברת כמי שמטפלת ועוברת טיפולים במשך שנים). אין מוצא ללא שפיכות דמים- בדיוק כמו מול הפלשתינאים- לכל היותר גדר הפרדה. פתרונו האופטימלי של בן הזוג הינו לסתום את הפה וללכת לשטוף את פניו כל אימת שאני נעלבת-אבל ההמלטות הזו אינה פתרון. כנראה שככל שהטכנולוגיה /מידע / זמינות פרטנרים הופכים קלים יותר ויותר-החיים בצוותא לאורך זמן בצורה כנה הופכים לקשים מנשוא עד בלתי אפשריים.

מי שצועק שומעים אותו , מי שמדבר מקשיבים לו. תלמדו להקשיב גם כאשר מדברים אליכם בקול רם מידי ואז הצועק יצטרך לדבר בקול שקט ורגוע יותר או שלא תשמעו את דבריו, פשוט אימרו לו " את/ה צועק/ת ואני לא מצליחה להקשיב דבר יותר בשקט ....." תנסו שווה מאוד, לי זה עזר גם עם אישי היקר וגם עם ילדינו הבוגרים. לכל אותם אלו שטוענים שאין פיתרון - הפתרון הוא אצלכם בלבד תחשבו איך ניתן להכיל רוגע ושלווה תאמינו לי שזה שווה לגמרי . החשוב הוא סבלנות בסופו של דבר זה מצליח מי שזורע קוצר, (בתנאי שאין מיני טורנדו......) . תמיד כדאי לחשוב מה היה קורה אם המצב היה הפוך, או פשוט ליצור מצב הפוך כמו - לא להדיח כלים, לא למלא מכונת כביסה או להעביר למייבש / לתלות על חבל. פשוט לאמר לא בא לי לבשל. תנסו בחיי שזה מצליח.

מאיפה הקביעה הזאת?

ל-18, מזל שאני לא אישתך

אבל אם לסמוך על הנדנודי ראש שלה,ושהיא לא תחזור על זה,אז זה יהיה סתם הכנה למריבה גדולה יותר בעתיד!!!עם נשים צריך ישר לחתוך דברים כבר בטעות הראשונה,אחרת הקשר אבוד!!

על כל דוגמה של משפט משפיל שגברים זורקים לבת זוג אני יכול להביא שניים שמופנים מהאישה לגבר!!

כמה שאת דומה לאשתי. אולי תקחי אותה לאיזה סוףשבוע ?

בכל מקרה, כשאני אומר לאשתי שאני לא רוצ הלדבר על זה עכשיו ונדבר יותר מאוחר מתחיל הריב החדש "מתי נדבר על זה". ואז מתחילה הג'נענע נשים - בעיה.

הייתי משפיל אותך אם לא היית כזו מפגרת, אבל בטח לא תביני כלום ממה שאכתוב, יא סתומה!

התגובות שלכם כל כך מעצבנות. ממש דיכאון. מאיפה הגיע כל כך הרבה שינאה בין גברים ונשים?? מזל גדול שאני מצאתי את היוצא מן הכלל בארץ הזאת... אהוב ליבי שלא מכיר דרך אחרת להתייחס אליי אלא בכבוד. גם כשהוא כועס. וזה בדיוק מה הוא מקבל ממני.