גם אם לא מצליחים להניק - לא נורא! אמנם ההנקה מחזקת את הקשר בין האם והתינוק אך לא תמיד מצליחים להניק דבר שגורם לתסכול בפני עצמו, ואף תחושת המחוייבות והטוטאליות של ההנקה יכולה לגרום לדכאון מסויים אצל האם.

מה הסיפור הכל כך גדול...? נשים יולדות כבר אלפי שנים!!! למה לעשות מכל דבר אייטם דרמטי כאילו שסוף העולם מתקרב???

איך מסתדרים עם זה? ועם הלחץ בזמן , כשיש 3 ילדים ? עוד לא הומצא הפתרון .

יש לטפל ולעזור ליולדת שנכנסת לדכאון ולא להגיד זה יעבור. קרובת משפחה התאבדה כתוצאה מדכאון אחרי לידה כי כולם חשבו זה יעבור.... זה עבר לא טוב!!!!!!!!!!!!!!

יש להבחין בין השניים ולא להלחיץ נשים לחינם! דכדוך לאחר לידה (מופיע בספרות גם כ- Baby blues, Maternity blues) הוא תופעה שכיחה מאוד המופיעה בד"כ 3-14 יום לאחר הלידה. מדובר בשינויים רגשיים שמתבטאים בבכי, דכדוך, מצבי רוח משתנים, השפעה על דפוסי שינה ועוד. בעבר חששו לשוחח על כך אך כיום ידוע שמדובר בתופעה שכיחה - בספרות מציינים כי 30-80% (!) מהנשים חוות אותה ברמות שונות. בד"כ חולפת מאליה ויש רק לעקוב ולשתף. דכאון אחרי לידה יופיע בד"כ מאוחר יותר והוא בעל מאפייני דכאון קליניים. חשוב להפריד בין השניים.

נכון שהנקה היא בריאה, מקרבת בין האם לתינוק ומכווצת את הרחם. ובכ"ז - לא בכל מחיר!!! זו לא בושה להודות שההתמודדות קשה ולהפסיק! אני "שרדתי" בקושי 4 חודשים והמחירים היו כבדים. הנקה היא מאמץ פיזי ונפשי אדיר - מעטים מבינים עד כמה!!! מעבר לעובדה שהיא נדרשת כל מספר שעות (לעתים פחות מ- 3!) היא מעייפת, מצמיאה ומרעיבה ומקשה מאוד על האם לחזור לשגרה של שינה ותזונה שכל כך חשובות לאחר פרק זמן הריוני המשבש את כל התהליכים בגוף. ויותר מכך - חשובות לתפקוד נורמלי כאם מסביב לשעון.

אני התחלתי עוד לפני הלידה אומרים שזה בריא ו"מחכים" את העובר. בנוסףזה טוב למניעת דיכאון. כמובן שגם דיכאון שלאחר הלידה. והכי חשוב זה טבעי- אין תופעות לוואי וסכנות.

1. לזכור שאת לא אם חד הורית, ושבהחלט אין סיבה שאביו של התינוק לא יקום בלילה ויטפל בו (הוא יכול לקחת כמה ימי חופש) כדי שתוכלי לישון. אחרי הכל, עברת תהליך פיזי מאד קשה, וקשה מאד להתאושש מכל תהליך פיזי כזה בלי שעות שינה. 2. לזכור שאין שום סיבה שתארחי מליון אנשים שרוצים לראות את התינוק. אמרי להם שתקבלי אורחים רק אחרי שבועיים שלושה. 3. להניק זה לא חובה. אם לא מתאים לך, לא צריך וזה בסדר גמור. מקסימום את יכולה לשאוב (וכך גם אבי ילדך יכול לקום בלילה). 4. לזכור שאת גם בן אדם ולא רק אמא.

בניגוד לנאמר בתגובות, לדעתי הנקה יכולה להקל על המצב אחרי לידה... לא צריך לשטוף בקבוקים ולעשות סטרליזציה כל 5 דקות יותר בריא ויותר טעים חוץת מזה לכל הבנות שמודאגות מזה שההנקה מרעיבה ומצמיאה - היא גם מורידה יותר קלוריות והבנות שמניקות יורדות במשקל יותר מהר למרות שהן אוכלות יותר חוץ מזה שהקשר עם התינוק דווקא תורם להתחברות אליו ולהבנה כי כל הקשיים משתלמים לאור התינוק המתוק שילדתם בקיצור מה שצריך זה לא לא להניק אלא הרבה עזרה מחברים ובעל תומך !!!

מהנסיון שלי, תהליך ההנקה מ-א-ד מתיש ואינטנסיבי. לעיתים קרובות יש תופעות לוואי - למשל גודש, שאני לא מכירה אף אחת שלא סבלה מזה (לאחר ניתוח קיסרי הגודש כאב לי כמו הניתוח, ולא צריך לומר כמה ניתוח כואב...). הניסיונות להניק גזלו ממני את שארית כוחותי לאחר ההריון המתיש והלידה הקשה. כמו כולן, גם אני נפלתי קרבן ל"טרור ההנקה" ולשטיפת המוח לפיה אין ברירה אלא להניק, אחרת אני עושה לתינוק שלי עוול. לאחר תקופה מתישה, פיסית ונפשית, החלטתי נחרצות שעם ההנקה גמרתי לתמיד. עברתי לתמ"ל ו... השמיים לא נפלו. התינוק בסדר, מתפתח יפה, אני מתאוששת סוף סוף אני רגועה ומאושרת, התינוק לא פחות. היום הוא בן שנתיים וחצי - חכם, והכי חשוב ב-ר-י-א (כמעט ולא חולה אף פעם למרות שהוא במעון). זאת למרות שכמעט ולא ינק. לכל מי שבהריון וקוראת את הכתבה הזו - שלא ישטפו לכן את המוח. ילדים גדלים ומתפתחים מצויין על תמ"ל. אם קשה לכן בהנקה - אין סיבה שתניקו "עד כלות" פשוט תפסיקו. יש אלטרנטיבה מצויינת ואל תתנו לאף אחד לומר לכן שלא. לאחר הנסיון שלי בלידה הזו, אני לא מתכוונת להניק בכלל בפעמים הבאות. לטובתי - ולטובת התינוק שירוויח אמא מאוששת, שלמה עם עצמה, ורגועה.

אפשר בהחלט להיעזר באקמול ונורופן אם הכאבים חזקים; לבקש פדים עם תמיסת מגנזיום כדי לקרר את אזור התפרים; לאזור הרבה כוח ולזכור שהכל חולף והתינוק גדל; לבקש מהמבקרים להשאיר זמן למנוחה ופרטיות; לעסות את החזה הכואב; לבקש שאמא תישאר לעזור...

או משחה נגד טחורים,מוריד את הנפיחות.

הערב

התפרים לא כאבו לי (היו לי 2), לא חשתי מבולבלת או חסרת אונים, לא עצירות או טחורים.

אשה שילדה זה עתה את תינוקה הראשון, אכן עוברת סערת רגשות. כולם מספרים על הטוב, אבל שוכחים לספר על הקשיים, החששות, למה הוא בוכה? למה הוא שוב בוכה? ומה הוא רוצה??? אם את יכולה - בקשי מאמא שתשאר. שתשאר אפילו עוד קצת. או - לכי את אליה לתקופת התאוששות. בקשי עזרה מהשכנות, מהחברות (אצלנו בקהילה נהוג שמי שיולדת יש סבב: אחת שומרת על הילדים שלה, אחת מבשלת בשבילה, אחת מנקה...) ומכל מי שאפשר. לגבי הנקה - מי אמר שזה יותר קשה? מה יותר קל מאשר להכנס למיטה, לשלוף שד ולתת לתינוק הרך לאכול, בזמן שאת ישנה? במקום לשטוף/לעקר בקבוקים, לקנות עוד ועוד תמ"ל (קרוב ל-40 ש"ח לקופסה), ולתת בקבוק, ולהתמודד עם הגזים שלא מאחרים לבוא... גם תינוק יונק סובל מגזים - אבל פחות מאוכל תמ"ל. סתם לידיעתך. הכביסה מטרידה אותך? עזבי אותה בשקט. שתנוח גם היא קצת, עד שתצברי כוחות. התינוק ישן - שני גם את. תצברי כח. לא כזה נורא לקחת אקמול או אופטלגין במקרה של כאבים חזקים. הכאבים ברחם, אגב, עוברים די מהר. ולגבי גודש - גם מי שלא מניקה סובלת מגודש, כי הגוף באופן טבעי מייצר חלב. יש פתרונות לכך, ולא צריך בשביל זה להפסיק פשוט להניק. הכי חשוב - לדבר עם מי שאפשר. לשתף ברגשות. גם ברגשות ה"שליליים". אין כמעט אמא שלא מרגישה בשלב כלשהו שהיתה רוצה שקט, רק לשעתיים-שלוש, להיות "לבד". זה טבעי - וזה בסדר גמור. שתהיה לידה קלה ומהירה:-)

אם את רוצה, אבל ממש רוצה - תניקי בכיף. בכל מקרה אחר - אל תניקי. אל תניקי כי הצוות הרפואי מסתכל עליך כמו על צוררת ישראל ולא נעים לך. אל תניקי כי נדמה שכך עושות כולן. אל תניקי כי רק מוכרים לך שרק ככה מתחברים לתינוק. כי אם את רוצה את זה, אבל ממש רוצה, זה כיף גדול (כך אומרים). אבל אם לא תניקי התינוק שלך יישן יותר, את תשני יותר, את תהיי רגועה יותר והתינוק יהיה נינוח בהרבה, בן זוגך יוכל להשתתף גם בתהליך ההתחברות וגם במטלות ההאכלה הלילית. בשבילי זה היה נפלא.

כי לגברים בכלל לא צריך להיות פתחון פה בענין "כן להניק" או "לא להניק" מהסיבה הפשוטה שהם לא עושים זאת בעצמם. זו משימה קשה, מתישה וכואבת, ואין להם זכות להגיד לאישה לעשות זאת, ועוד לנסות להלביש עליה רגשי אשמה אם היא לא.

הסבר: כשמניקים, הרחם מתכווץ במקביל (ענין של הורמונים) וזה מאפשר לו לקטון בחזרה לגודלו הטבעי, וכך הבטן חוזרת לעצמה (לא לגמרי, אבל קרוב). נכון שההתכווצויות האלו כואבות בימים הראשונים, אבל מנסיון (3 פעמים) זה שווה! חוץ מזה ההנקה עולה קלוריות לא מעטות, וזה טוב למי שצריכה לשחרר כמה קילו עודפים...

במקום לטרוח על הכנת תחליף במקום לחטא בקבוקים במקום כל הבאלגן הזה אני פשוט מתיישבת על כורסת הפינוק שלי ונהנת מכל רגע עם הגוזל שלי נכון שהיה קשה בהתחלה אבל מרגע שלומדים את הטכניקה (למשל לתת לו לינוק את הפטמה עם העטרה, למניעת סדקים) זו פשוט חוויה מדהימה כמובן שמי שלא יכולה או רוצה שתעשה קודם כל מה שטוב לה אבל צריך לדעת שהנקה טובה גם לאם וגם לילד

גם אני נגד "טרור הנקה" למרות שהנקתי מרצון 5 ילדים. התאורים שלך מראים שלא הייתה לך הדרכה נכונה, וחבל. אם את לא רוצה אל תניקי, אך אם את רוצה - תעזרי ביעוץ (אחות בבי"ח למשל) ותראי שכל מה שתארת לא קיים פשוט.