כל הכבוד לכם שלא נשברתם מהשיגרה, שאיכפת לכם אחד מהשנייה ושמצאתם דרך לאוורר את הקשר ולשמור על הלהבה. שיהיה בהצלחה.

מה זה השטויות האלה ???? וכשה"רגילה" תהפוך לשיגרה אז ..?? מי שלא יודע לחיות באושר עם השיגרה אליה התחייב מראש - ממש מצא פה פיתרון מהסרטים, מה אני יגיד לכם? !!! עליי זה לא מקובל - הכייף שלי הם החופשות עם הבעל ועם הילדים !! זמן לעצמי יש לי תמיד - ערב עם חברות, אירובי 4 פעמים בשבוע וכו'.

אני נשואה 16 שנים וחיה עם בעלי באהבה ואושר, ואנחנו גם עובדים יחד. פעם או פעמים בשנה כל אחד מאתנו נוסע לחו"ל לבד. בחו"ל אני הולכתבקצב שלי לכל מיני מקומות שמענינים רק אותי, מוזיאונים, כנסיות, וכמובן חנויות. מקשיבה לקול הפנימי שלי,וכיף לי בשקט שלי. אחרי שבוע אני חוזרת מרוצה ומאושרת. ואין לי צורך בפלירטים וריגושים. שוה לנסות. זה לא משעמם לבד. זה נהדר.

זה בדיוק המטרה שמושגת בשמירת חיי משפחה על פי ההלכה -קרי שבועיים של הינזרות במהלך החודש ועל זה אמר החכם אין כל חדש תחת השמש

חופשה של שנה מבן הזוג תעשה את העבודה יופי.

בתור מישהי שנשואה כבר 19 שנה מעולם לא חשבתי לקחת פסק זמן מבעלי. אולי בגלל שהצבא "דואג" לכך. טוב ונעים לי במסגרת. אלי אלי שלא יגמר לעולם. לא מאמינה שבחוץ טוב יותר-פשוט לא.

למה להתחתן? בהסכם מקביל להסכם גירושין ניתן להביא ילד ביחד ולהמשיך את התיים הטובים כל אחד בדירתו שלו. לא???

הרעיון של פרידה זמנית מבין הזוג הוא רעיון נהדר. מסיבה זו אני ממליץ לשמור על טהרת המשפחה אשר מונעת מגע כלשהו בין בני הזוג למשך כשבועיים בכל חודש. מעבר לרווח המיידי לנישואים יהיה בכך רווח רוחני גדול, אשר ילמד את בני הזוג כי חיי הנישואים אינם מתחילים ונגמרים ביחסי אישות וכי קיימים מישורים רבים אשר מאפשרים פעילות משותפת ומהנה לשני בני הזוג. אני בטוח כי אם יתברר ליניב כי ליאת בגדה בו הדבר יביא לפירוק החבילה. בברכת נשואים מאושרים עד מאה ועשרים מתוך נאמנות הדדית.

אני בן 24 וקורא את כל הכתבות שלכם. יש לי חברה שאני מאוד אוהב, האם כך יראו חיינו לאחר הנישואים? האם כל הזוגות (או חלקם הגדול) חושב כך? נשמע מאוד עצוב להתחתן.... ואני תמיד חשבתי שחתונה זה משהוא שמח...

ממש רעיונות של סדום ועמורה יכולים להביא מרעיונות כאלה ילדים ממזרים

החתונה מאוד משמחתוגם בחיי הנישואים יש הרבה שמחה אבל גם יש המון שגרה ואם לפני החתונה היית נפרד ממישהי שהכל הפך להיות כל כך שיגרתי וכל כך "עבודה" הרי שעכשיו לא תפרד כי אתה יודע שלא משנה במי תבחר אחרי כמה זמן השגרה תתפוס את המקום המרכזי. ההסדר של ליאת ויניב נשמע טוב להפגת השגרה הוא רק מסוכן ולא מתאים לכל אחד. תתחתן ותאהב ותשמח רק אל תשכח להפר את השגרה מידי פעם , להפתיע ולשמור על התשוקה.

יקירי התשובה לשאלתך היא כן. אולי לא נעים לשמוע ולהשמיע אבל כמעט אצל כל הזוגות אם תברר לעומק ותקבל תשובות אמת הרי שהתשובה תהיה כן. אדם, כנראה כמו בעלי חיים אחרים, לא בנוי בבסיסו ליחסים ממושכים על פני שנים עם אותו בן זוג. אנחנו תמיד מחפשים ריגושים, שינויים,החלפות, קצת תבלין בחיים המונוטוניים ולכן בגיל מסויים רבים מאיתנו מבצעים שינוי חד, מפרקים את הזוגיות ומחפשים התחלה אחרת.

גדי יקר. גילך כצעיר בני ולכן יכולה אני לומר לך ממרום גילי כי מערכת הנשואין ,ככל מערכת, נבנית מהתוכן שיוצקים לתוכה. אם בנפשך אתה עדיין בגיל הגן ותחרות גרעפצים עדיין בנפשך, ואם חוטיני או פריאו הן משאת נפשה של חברתך האהובה אז חיי הנישואין שלך יביאו לשיעמום המתואר בכתבה ואז בוודאי שתרצה לחפש ריגושים בחוץ במעטה של "גילוי האני" שלך. ולכן אמליץ לך כבעלת נסיון של כ-30 שנות נישואין (עם עליות וירידות כמובן כי כאלו הם החיים) ששותפות כנישואין ניתנה לנו למעשה כאמצעי לגילוי ה"אני" שלי וע"י כך של זולתי וילדי וזוהי עבודה שאינה נגמרת לעולם אך פירותיה נקצרים מעת לעת וטעמם משובח ככל שהקשיים גדולים. ושתמשיך לאהוב ולטפח. (ואני לא דתיה).

כתבה נהדרת ורעיון נהדר. זוגות שנמצאים בשלב הזה של הנישואין עם ילד אחד או שניים מבינים בדיוק על מה הם מדברים. במיוחד האבתי את מה שליאת אמרה "ברגע שמתברר שאותו שבוע עלול להימשך חיים שלמים, התשוקה והגעגוע הופכים לחיוביים ולהכרחיים עבורנו..." זה כל כך נכון ואני גם חושב שכל גבר שחושב לעזוב את הקשר שיש לו בגלל עייפות החומר שיקח את הרעיון הזה וינסה אותו ויראה אייך זה להיות שבוע בלי המשפחה. כתבה נהדרת תודה

וזה לא אנג'לינה ג'ולי..... מספר 10 צודק - אני לא דתי אבל אשתי שומרת מסורת ואחנו נשואים עוד מעט 6 שנים וביחד 9 שנים וזה פשוט עובד... אני עדיין מתגעגע ומחכה לראות אותה בסוף כל יום עבודה....

מה אתה מפגר ? בחודשיים עם חבר אני מרגישה חופש להפליץ לגהק ולשהק לידו ועוד אתם קוראים לעצמכם משוחררים ?

החתונה זה אכן דבר יפה אתה מלך ליום אחד וכולם מפרגנים. הבעיה זה החיים לאחר מכן שהופכים לגיהנום אם לא יודעים כיצד לשמר ולטפח את הזוגיות והאהבה.

האמת היא שאף אחד לא מאמין ולא רוצה להאמין שזה יקרה לו אי פעם... אבל זה קורה לכולם, גם ליציבים ביותר ולאוהבים ביותר (לצערם הרב!!!). ואז מתחילים להרגיש את השחיקה... ואז גם מגיעה הדילמה של להישאר ורק לשרוד או לעשות משהו בנידון. וזה קשה לכאן או לכאן !

with other weman. Yeh right

אנחנו נשואים כבר 11 שנים כמעט ועוד 3 שנים ממקודם יחד.אני עובדת בסביבה של הרבה גברים חתיכים בתפקידים גבוהים ,אף פעם לא עלה בדעתי לבגוד בבעלי ואני יודעת שגם לא הוא בי,והנישואים שלנו עמדו במבחן מאד קשה שקוראים לו טיפולי הפרייה ולרגע אף אחד לא חשב לפרק את החבילה.הכל זה בראש אם רוצים אפשר לשמר את הנישואין גם עם השיגרה. הבחור פשוט משועמם ומחפש לעצמו תרוצים.וכמו שכתב אחד המגיבים החבילה הזו תתפרק מהר מאד בעיקר אם הוא ישמע שהיא כן שכבה עם משהו אחר. סתם מתכון לצרות.

ומה אם יהיו לה ילדים ממזרים מגברים אחרים ? הגבר ישלם וישקיע בילד שהוא לא שלו... ומה עם מחלות מין ומחלות מדבקות? גועל נפש. הדרך היא לשמור נידה, צניעות דרך התורה...

מהר מאוד תגלה שלאנשים שמרנים שעוד יש להם ערך לאהבה על פי רוב מוצאים את עצמם חוזרים למערכת חוקים של כבוד והערכה הדדית - חוזרים למסורת והדת..

לצערינו ,כך זה מתנהל כאשר אין קרבה לדת. התחזקו וחיזרו בתשובה ורק בדרך זו תוושעו. אין חכם כבעל ניסיון.