ולא רק ששולחים אותנו לסופרפארם כאילו זאת פיסגת השאיפות שלנו, גם אם לא הלכתי לשם (כי הייתי לפני המונדיאל), אני מוצאת את עצמי עם החוקי שהזמין את ה"חבילה" יושב מול המסך ונוחר את עצמו לדעת....ואבוי לי אם אנסה חלילה להעביר ערוץ (במקרה והשלט לא נעול בידיו)...

הוא אף מרחיק לכת וטוען שזה תחום עניין לדבילים גמורים. מי היה מאמין שיום אחד עוד איאלץ לשבת ולהגן על אוהדי כדורגל, לשכנע לא להכליל עליהם וכו'.

העניין הוא שבשביל לאהוב כדורגל - לא מספיק לשבת ולראות משחק ועוד משחק ועוד אחד בטלוויזיה. הדרך להתאהבות ולהדלקות על המשחק הזה היא ללכת לראות במציאות. ברגע שאת נחשפת לאוהדים, לשירים ולאווירה באצטדיון עם 20 אלף אוהדים - רק אז תוכלי להבין את ההתרגשות. אני מזמינה אותך כאן על דפי האינטרנט לבוא איתי למשחק הראשון של העונה הקרובה ואולי תספרי אח"כ לכל הקוראים שלך על החוויה. אביטל.

יש לי עיניים בהירות ושיער שחור מטר ושמונים מלא גומות ועור בהיר . אני בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ואשמח לעשות לך איבחון ראשוני חינם. תעזבי אותו , זה ששכח ממך בגלל חבורת שימפנזים שרודפים אחרי הכדור. אז ....אם את ניראית כמוני - בואי אליי.. במשחק הקרוב - ספרי לו שאת יוצאת לחברה שלך .. ואולי קצת לקניות אז את "אולי" תאחרי .. צרי קשר בכתובתי מעלה.

כשאני אומר שאני לא מתעניין במשחקי כדור ולצעוק על המסך. אתן אומרות בלב "הומו" והולכות לחפש גבר אחר.

גם אני בעבר לא סבלתי את המשחק ולבטח לא במקרים בהם הציפייה לשער נמשכת שעות. הייתי חביבן התיאורטי והמעשי של חלק מהנשים בסביבתי ( כולל נשואות ). עד ש....'זה קרה'. המשחק של נבחרת ישראל מול אוסטרליה, כשאני בדרכי לעבודה ושומע צרחות שהרעידו כל בניין באזור....שער של אלי אוחנה. חשתי מוזר....מן עקצוץ של פיספוס ענק. ומייד כשחזרתי מהעבודה...ציפיתי לשדור הגול. זהו. נדבקתי. ואז...אט אט התחלתי להעריך משחקים עתירי כישרון בלבד ( מטים כאלה מתקיימים בארץ והמבין יבין ). משחקי נבחרות עתירות כשרונות ( דרום אמריקאיות, אירופאיות בודדות, דרום אפריקאיות ), בהשמך גם ליגת האלופות, ומדי פעם משחק חשוב בליגה המקומית. זהו. ואז...נוכחתי לדעת שישנה תופעה מקבילה בקרב הנשים. ( לדעתי אך ורק על מנת 'לתפוס' כדורגלן שמשתכר טוב או אוהד שנראה מעולה ויש חלו מזומנים לרכישת כרטיסי מנוי ביציעים המבוקשים ). יחד עם זאת, למעט משחקים בודדים ( 3 או 4 - כשקיבלתי כרטיסים חינמיים/בהנחה ) מעולם לא ראיתי עצמי בתוך קהל משולהב ביציע כלשהו. לבטח לא כאשר אתה נאלץ להפרד ממחיר זוג כרטיס קולנוע+ פופקורן ושתיה, עבור כרטיס בודד למשחק, ביציע מוזנח, שירותים דוחים, קליפות גרעינים שממלאות אותך מכל עבר ובמקרה הטוב , קהל שמסתפק בשריקות או שאגות פה ושם. אז..אני מבין אתכן המסתייגות, אבל בכל דבר יש מן הטוב ומן הרע. אם אינכן מסוגלות להנות מכך, נצלו את הזמן כדי להרגע מ"היחד" המעיק לפעמים. זו הפסקה שעושה רק טוב לזוגיות ויוצרת געגוע, חרמנות ובסיס להמשכיות. תהנו.

עזבי אותך מה"חוקי", תמצאי לך "משני" \ "מיוחד" \ את ה"אסור" ואם כבר יש וגם הוא מכור תמצאי לך בחור נחמד וצעיר לחודש אחד לא מחייב.... איפה ? מי ? מתי ? לא סיפור..... ושכל אחד יהנה בדרך שלו.... עם המון אהבה. לכדור, לבחור, למכור, לאסור. העיקר העיקר - אהבה.....

מה? לא ידעתי שצריך לחכות למונדיאל שמגיע פעם ב 4 שנים.

נו, אז מה קרה? כולה חודש. שבוע כבר עבר. הרי הקיטורים בצוותא עושים לנו רק טוב, ועדיף על אותו נושא, לא? זה הזמן שלנו! הרי אנחנו מתות לפעמים שהם יניחו לנו. אפשר ורצוי לקחת את זה למקום של צחוק ובידור. שיישבו ויראו כדורגל, ישתו בירה, יפצחו פיצוחים, יצעקו, ישתוללו, יקללו ועוד כמה דברים שאינם ראויים לכתוב אותם, הא??? אז נעוף להם מהעיניים פה ושם, נוכל להיפגש רק בנות בכיף. נפרגן להם חודש, רק שיזכרו את זה ל 4 שנים הקרובות.

חסון שלי. רק למודעה שלך ייחלתי. בכל יום אני פותחת ת'אינטרנט ומדפדפת בציפיה דרוכה להודעה המיוחלת. והנה זה בא. אני, פצצה, וגופי המחשמל (דוגמנית) עורג בשקיקה אל שלך. ועוד "פסיכולוג " ?!!!!!!!, ווואו !!! רטיבות קלה מזדחלת מבין רגליי החטובות. איך באלגנטיות אצילית הזמנת אותי לנטוש את בן זוגי המיובש שנטשני בעבור חופן שימפנזים הרודפים אחרי הכדור. כיצד ברגישות עמוקה הבחנת במצוקות עומק תשוקתי הרוטטת... אולי תספר לי בגילוי לב נדיר: איך אתה עם מראך האציל ותוארך האקדמי המלבב, יושב שם בודד ומנסה לדוג על עיוור איזושהיא כוסית שאינך מכיר שתהמר על ערב שיגולים איתך (!), הבלתי מוכר והמוזר, כתחליף עלוב ונלעג לבן זוגי האהוב והביתי, המסור והמפנק, אבל שכרגע, שקוע בתחביבו ????? האם צריך השכלה פורמלית להגיש בדביליות את כתובת המייל שלך כדודבדבן על הקצפת, או שזה סתם אופי ????

נפל אל זרועתיך...

ספרו לנו שוב כמה שיחות נשים הן מעמיקות, מקוריות, "אמיתיות".

תרגיע. אין לי מושג לאיזה יצורים אתה רגיל, אבל יש כמה נשים בעולם שעדיין יש על מה לשוחח איתן ויש בהן מספיק עומק, מקוריות ובמיוחד "אמת". תחזור לרדידות שלך.

u asked for it. and by the way u wrote your email u r not too smart either

ולאדון 4 הפסיכולוג, לך תאבחן את עצמך עד אבדן חושים.

קרמים וטמפונים ממש לא עושים לי את זה אני רואה איטליה ארגנטינה

אולי זה היה בהומור? אבל מה שבאמת חמור פה זה שהבחור המדובר בטור שבר חרם והזמין את החבילה! :-)

למה, למה, למה, מפריע לישראלית הממוצעת (שלא לומר בנאלית) ש"הגבר שלה" (זה גבר זה?) רואה כדורגל??? כאילו, מה, אם הוא לא היה רואה כדורגל, הוא היה דבוק לך לתחת, עושה איתך אהבה סוערת, או מדבר איתך שיחות נפש אל תוך הלילה? מדוע זה הנשים הישראליות כל כך נודניקיות, נזקקות, כופות עצמן, וכל הזמן צריכות את הגבר שלהן (שוב, זה גבר זה?) דבוק להן לתחת. אני אישה, ואם הגבר שלי היה נדבק אלי ככה, הוא כבר היה חוטף כרטיס אדום, או לפחות הרחקה... ומה העניין עם הפרסומת של הסופרפארם שמבססת עוד יותר את הקלישאה השוביניסטית כלפי נשים, שאם הגבר שלהן לא מבדר אותן- הן הולכות לקניות??? מרגיז, מרגיז, מרגיז!!! עשו טובה, קחו כמה מטרים אחורה, תצפו על הסיטוציה הדבילית מהצד, וכנסו שוב לפרופורציות...(אפשר גם להרחיק עד אירופה, וללמוד על זוגיות לא נכנסת לורידים). עכשיו, הדליקו הטלויזיה, התרווחו לכם\ן וצפו במה שבא לכם. גם במשחק כדורגל. ושאיש לא יעיר לכם הפעם....

אני יכולה לשבת 90 דקות שלמות כשנבחרות ארגנטינה, ספרד ואיטליה משחקות. הם מהממים.... ואני גם מבינה בכדורגל, ואפילו נהנית מהמשחק... למרות שאני בחורה.

אם זו את אז שלחתי לך מייל מעניין בנושא

אכן אני, קיבלתי את המייל (ששלחו אלי עוד 4 לפניך) :-)

הבחור מתעב כדורגל, כל מה שמעניין אותו זה רק ערוץ המדע, ואני לא בסדר כי הזמנתי את החבילה!!! והוא מתרגז "אפשר לחשוב מה כבר יש בספורט הטפשי הזה?" לך תסביר לו כמה זה מענג לראות את הספורטאים האלה מזיעים על המגרש... אחחח המונדיאל למה רק פעם הארבע שנים :-( אבל, עוד מעט נשלים :-) ואזכה שוב להתענג גם על החבילה שלו

ויש לך ענק בין הרגליים , ככה שמעתי...

כדאי ורצוי לנסות למען הבן זוג ולמענכן שווה בגדול,אדיר!!!

אהבתי את סגנון הכתיבה. מזכירה לך שכמעט היה חתן שרוף כדורגל..טוב נו, כמעט זה לא נחשב ;-)

כל המחצית השניה שוויץ-אורקאינה, אני זרוקה בפינת הסלון מול המחשב והוא - נ ו ח ר. ואם שוב אנסה לשלוף את השלט מבין אצבעותיו........