בבית הדין הרבנים לא מאשרים !!! מנסיון

הכתובה היא בעיקרה שטר ערבות על רכוש מועבר. הגבר קונה רכוש (אחד אישה על הכיף כיפאק+ הרכוש שהיא מביאה איתה) תמורת ככה וככה (פעם זה היה לפי קילו) בתמורה הוא נותן שטר ערבות והוא מתחייב להחזיר את הכספים פלוס ככה וככה אם יחזיר את הסחורה. להזכירך אם לא ידעת בכתובה יש גם חיובים לאישה, ועבדות במטבח לרבות חובתה להגיש לגבר אוכל לשרת אותו, למזוג את כוסו וחובותיה לסקס - גם זה חלק מהקידמה היהודית.

במשך עשר שנים הכנתי (קליגרפיה ועיטורים)כתובות בארהב לעשרות זוגות שנישאו בנוסח אורתודוקסי, קונסרבטיבי ורפורמי. באף אחת מהן לא ננקב סכום נוסף על אותם 200 זוזים מסורתיים. כשהתעניינתי אצל רבנים איפה מוסיפים את הסכום הזכור לי מישראל נאמר לי שהמנהג הזה לא קיים שם, ובלי עין הרעה מתחתנים שם כדת משה וישראל. אולי הגיע הזמן לוותר גם בארץ על הסעיף הבעייתי הזה שגורם בכל חופה לסנסציה אם מטעם ההפרזה ואם מטעם החשד לקמצנות. אין לאהבה ולזה שום קשר. חוזים כלכליים אפשר לחתום בנפרד.

הרבנים שלי, לאחר ששמעו שהוא מתגרש בפעם השניה רדו בו בצורה מבישה. פשוט ביישו אותו (למרות שאומרים שאותנו הנשים מביישים - לא כך היה במקרה שלי!). ירדו עליו רצח ואפילו אמרו לו : "יש לך מזל לא קטן שהיא מוותרת על כתובתה, אחרי שאתה מגרש אותה על לא כלום כל כך מהר, תתבייש לך". הוא עמד שם וגיחך להם בפרצוף. הרבנים שוב שאלו אותי אם אני בטוחה שאני מוותרת על כתובתי והאמינו לי שראיתי בפרצופם את הרמיזה כאילו אמרו: "אל תהיי פרייארית, תראי איך אנחנו רודים בו, קחי את הכתובה שלך", הם קלטו בשניות עם מי היה לי עסק. אז האמינו לי שיכולתי ועוד איך יכולתי לקבל את הכתובה. באיזה שהוא מקום אני אומרת חבל שלא עשיתי את זה, אבל כמו שקראתם קודם - למרות הקושי המטורף שאני חווה ורגשות הנקם - אני מודעת ויודעת שנקמה רק תעצור אותי בחיים (מה גם שזה נוגד כל כך את האופי שלי אני בחורה שרוצה רק לעשות טוב לאנשים). אני מטפלת בעצמי ומקווה שיעבור לי. יום אחד הוא יבין איזו טעות עשה, אבל זה מבחינתי מאוחר מדי. בקיצור - זה לא נכון שלא מקבלים את הכתובה! (פרט לכך יש לי זיקה לעולם המשפטי ואני יודעת בוודאות שהייתי מקבלת אותה). לגבי הרבנים - אני פשוט הערצתי אותם באותו היום. ברגע שהם ראו שהוא מתגרש בפעם השניה הם התחילו לתחקר אותו וקלטו את המסכת הארוכה של הבלגאן שהוא עשה לי הם ירדו עליו והזהירו אותו חזור והזהר על כתובתי. הוא גיחך ואמר: "היא מוותרת לי", והם פשוט רמזו לי "קחי את הכתובה שלך, אל תהיי פרייארית, תראי איזה דפוק עומד כאן". בקיצור - מאחלת לכולנו רק טוב.

צריך להתגרש ברבנות כי אחרת ילדיכן (שלכן בלבד) שהם מאב אחר - יחשבו לממזרים על-פי ההלכה. 10 דורות זה לא הולך ברגל. אל תקלו ראש בעניין. גם נישואין בביאה בלבד צריכים גירושין מוסדרים.

אני בהלם ממך ! זה כאילו ישבת וסיפרת את הסיפור שלי !!! הכל כ"כ מתאים, אחת לאחת, אפילו מבחינה כרונולוגית, למעט דבר אחד, שאני אף פעם לא אדע אם בגד בי או לא. הוא טוען שלא וגם לא ידוע לי על מישהי שהיה אתה לאחר שהתגרשנו. מצד שני, אני לא מאמינה למילה שלו. אז מי יודע. בכל מקרה, זמן קצר אחרי הנישואין, הוא פשוט בחר לזרוק הכל לפח, ובאופן המכוער ביותר. גם אני כמוך, ויתרתי על כתובתי אבל אני שלמה עם זה. שילך לדרכו, לא רוצה את הכסף שלו, אני אסתדר מצויין בלעדיו, אין לי ספק. האמת, אין לי ספק שאסתדר עוד יותר בלעדיו. מבחיה כלכלית (ולא רק נפשית) רק הלכתי אחורה כשהייתי אתו. אז תאמיני לי, אל תתחרטי. תשמחי, בדיוק כמוני שהתגרשתם ללא ילדים. שאת תלכי לדרכך ותוכלי להתנתק ממנו, בלי ילדים שיקשרו אותך אליו לכל החיים. נכון שגם אני כועסת עליו מדי פעם על איך ששרף לי שנתיים מחיי, כועסת על עצמי שבכלל הייתי אתו ואיך קניתי את כל ההצגה הזאת. אין מה לעשות. צריך לעבור הלאה. למרות שאני במצב שלך ואני יודעת כמה שזה לא קל. או או כמה שזה קשה. אבל עדיין, אין לי ספק שבעוד שנה-שנתיים נודה לאלוהים שהוציא אותם מחיינו. אני כבר מודה על כך לאלוהים כל יום. נגעת ללבי ! בהצלחה !

הכתובה היא מסמך שמייצג יותר מכל את הסחר בנשים ואת נחיתות האישה בעיני החוק. יש בה התחייבות חד צדדית של הגבר לפרנס את האישה הנחותה ואת הילדים המשותפים.האישה אינה מחוייבת לכלום ויש לה רק זכויות יתר.כך קובע החוק הישראלי שאימץ את הדין האישי. האבסורד הוא שאירגוני נשים אינן נילחמות לבטל את הדין האישי והדרך שבה הוא מאפשר לקנות אישה תמורת כסף ופרנסה שמובטחים לה...וזה סחר בנשים לכל דבר ועיניין. הכתובה היא הסכם מכוער ומבזה נשים כבני אדם,וכעצמאיות ולא תלותיות,וחמור מכך זה הסכם ללא רצון חופשי והוא בפירוש ניכפה על כל המיתחתנים,וגם אם מיתחתנים אזרחית,זה לא משנה כלל כשבאים להיתגרש,כי בגירושין קובעים הדין האישי וההסכם הכפוי שניקרא כתובה. ולעיניין הבתולה...כמה מכם חושבים שנשים שמיתחתנות בימינו הן אכן בתולות???ולמה הן מוצגות בצורה שיקרית בכתובה כבתולות???

מאיפה הסקת מסקנה כזו? טוב, לא ידעת את הפרטים. הבעל שלי בעצם עבד בעסק שלי, עשה לעמו שם ומוניטין בזכות השם הטוב של העסק שלי, הלך לו והקים עסק מתחרה... לקח איתו לקוחות, השאיר לי חובות. נו מה יש לך לומר עכשיו?

לא ראויה לתגובה.

מזל שנזהרתי ואמרתי מראש שאני לא יודע את הפרטים. (-: מה שכן, אם העסק בחובות, מה אכפת לך שהוא יקח חצי מהעסק ואיתו חצי מהחובות? והיות ויש לך עסק ובעלך רק עבד בו הנחתי שאת יותר חזקה כלכלית (רק הנחה) היות ואני כרוב האנשים פחות חזק כלכלית מהבוס שלי. בהצלחה.

קודם כל צר לי על כאבך, כואבת יחד איתך, מי כמוני כמו שהבנת יודעת בדיוק מה את עוברת, הלוואי שמישהו יכול היה לקחת לנו את הכאב הזה. הוא קשה מנשוא, אין אפס. זו היתה לי השנה השחורה בחיי . יקירתי, כמוך - גם אני איתו הלכתי כלכלית רק אחורה (בקושי היה לנו מה לאכול, אבל לא אפרט את הסיבות כדי לא לחשוף את עצמי יותר מדי) והיום אני פורחת בלעדיו. שתינו צריכות להיות חזקות ולא - לא להתחרט ולשרוף לנו את הלב, הנשמה והחיים בגלל שני גברים דפוקים שלא התבגרו. מבלי לשמוע את סיפורך - אני כבר מתארת לעצמי שהוא ילד מבולבל כמו שהיה בעלי. אכן אנו צריכות להודות לאלוהים שאין לנו ילדים, אני לא יכולה לשאת את המחשבה שהייתי צריכה לראות את הפרצוף השקרן שלו בבית שלי כדי לקחת את הילד. אלוהים הציל אותנו ונתן לנו הזדמנות נוספת, הזדמנות פז לקום ולעשות בחירה מחודשת. האמיני לי יקירתי אומרים שאלוהים מייסר את מי שהוא אוהב, אז כנראה אלוהים בחר לייסר אותנו לתקופה קצרה, כדי שלא נסבול כל חיינו עם שני טפשים שלא ידעו להעריך את אשר היה בידיהם. ולא - לא רציתי את הכסף של הכתובה, כי קשה לי כלכלית, כאמור, ממש לא, אלא פשוט רציתי לעשות לו קשה יותר, כי לו אין גרוש על הנשמה (שלא לדבר על כך שהחוצפן מסמס לי כמעט כל חודש חודשיים בבקשה שאזרוק לו כמה גרושים, את קולטת?) פשוט רציתי לעשות לו רע כמו שהוא עשה לי רע וגם אני אכלתי הצגה של איש יציב, איש משפחה, אבל יצא לי זבל אורגאני ללא שום סיבה מוצדקת . שיהיה לנו בהצלחה יקירתי, ואת תראי שיהיה! הפסד שלהם. ואת צודקת, גם אני כבר מודה לאלוהים שהוציא אותו מחיי (אפילו אמא שלו!! אמרה לי שבנה לא ראוי לאשה כמוני ובנה הוא אכזבה) את מבינה? שטויות - נקסט!!!

בחתונות שאנחנו עורכים האישה שווה במעמדה לגבר גם בנוכחות וגם בנושא החתימה על הכתובה. בנוסף בחתונה עצמה העדות יכולות להיות גם נשים ויש העברת טבעות הדדית תוך התמקדות בקדושה ולא בקניין שרבים מאיתנו דוחים את משמעותו המקורית ומבכרים תחתיו את הצהרת השוויון.

אתם מבינים רק הסכמים, התחיבויות, חוזים, מאבקים, סכסוכים, סכומים, ביטחון... אין לכם מושג כמה רחוקים אתם מהדבר האמיתי. שם אין פחד, לכן אין פחד לאבד, ולכן אין בטחונות, הסכמים, הבטחות, ניירות או חוזים. שום התחיבות, בכתב או בעל פה לא החזיקה בחיים אהבה שאיננה. ואהבה שישנה- לא זקוקה ליותר. לפני שאתם יורים תגובתכם מתוך תסכול- עצרו קמעה ותנו צ'אנס למשהו אחר, גם אם לא היכרתם כזה. יש אחרים שאלו חייהם, חיינו.

אני צריכה עיצוב לכתובה. כיצד ניתן ליצור איתך קשר? אנא כתבי ל parkmanor03@aol.com תודה

כדי שלא יהיה מצב שאישה תתבייש ביו חברותיה.

אתם כותבים הערה לאחר שליחת תגובה שאם יהיו דבריםשהם חורגים או מסיטים וכד, אבל התגובות מראות אחרת.... דוגמא לכך תגובה מס' 3 כאן. אתם אנטישמיים???. או פשוט בורים לחלוטין??? איפה הרסן שלכם???

צודקת 100%

את אומרת שהוא התגרש פעם שניה...את היית השניה האם הוא בגד בראשונה איתך? האם גם ממנה הוא קם והלך ביום בהיר אחד בלי סיבה?

לא נתנו לי לקרא את הכתובה לפני שחתמתי, לא נתנו לי תרגום לעברית ולא אמרו לי מה כתוב שם וגם לאחר החתונה לא ראיתי את הכתובה. רק הסכם ממון ולא שום חתונה. אפשר לעבור לגור בחול בלי הדתיים שמוצצים את דמנו ושם לעשות weding מתוך אהבה אבל לא חתונה שזה יוזה משפטי שמתאים ליני אברהם אבינו וכמובן זה מתאים רק למי שנשאר בחול.

לפי הבנתך צריך להכריח אדם שרוצה להתגרש להישאר נשוי

אין כזה דבר חתונה אלטרנטיבית או שזה חתונה או שזה אלטרנטיבי. חתונה זה חוזה משפטי בכפייה אלטרנטיבי זה מתוך אהבה.

ולרבנים יש תשובה מוכנה, הייתה צריך לדעת, לפני החתונה שאלתי את הרבי אם אני צריך לדעת משהוא, וכמובן ענה שלא.

כאשר התגרשתי ועלה נושה של הכתובה ואשתי לשעבר דרשה ממני את כל מה שחתמתי על הכתובה פשוט סירבתי לתת לה גט והכרחתי אותה לחתום על וויתור הכתובה כדי לתת לה גט... לכן זה לא שווה כלום