יהי זכרו ברוך.

כל כך מזכיר את התאורים של היחידות בלבנון.

סבי ז"ל וחבריו טיפלו טוב מאוד בתושבי אשדד (היום אשדוד) ששיתפו פעולה עם חיילי הצבא המצרי. לאחר מכן עברו דרומה ו"ניקו" ישובים עד לכפר שלום, תוך כדי גירוש התושבים לעזה. אין שום סיבה לרחם על האנשים האלו - הם שיתפו פעולה עם האויב בזמן מלחמה. לא היתה שום ברירה. אבל הסיפור עצמו - ממש דומה.

מה דעתך שנשמע עוד מסיפוריו של סבא שלך? במקום אחר ,בתגובות של אחד,מגיב 3 לעמודה העוסקת ב"סיפור אליהו" ,הוא טוען ש"חרבת חיזעה" לא היתה ולא נבראה. אני משוכנע ,שסבא שלך היה מזים את טענותיו ופוקח את עיניו. בכלל,זה הזמן לספר לכולנו את כל סיפורי הסבא על מה שעוללנו במלחמת השחרור. אבא שלי,לוחם פלמ"ח ,ישמח לחלוק את שלו. בואו נדבר גלויות: ס. יזהר ציוה לנו זאת,החיים בארץ הזו.

חובה בכל בית!!! את הסרט (חירבת חיזעה) חייבים לשדר בערוץ 1. למי שלא ראה.

הוא סיפר למראיין שלו, שהכדור היחיד שירה במלחמת העצמאות, פגע בגמל... טוב, הוא היה איש חיל הים כביכול, ובעצם היה משתמט גאוני, שחמק מהקרבות. יזהר היה "אח שכול", אחיו נהרג בתאונה, ולכן היה פטור מלחימה ממש. הוא היה קצין מודיעין, סייר אוויר ותחקירן. הוא לא הריח אבק שריפה יותר מדי.