אנו לא מצליחים ליצור בינה מלאכותית מכוון שאנחנו מנסים לתכנת אותה בעצמנו, עם הידע שלנו. אנחנו בעצמנו לא מבינים את הבינה שלנו, לכן לא נוכל לעולם ליצור ישות עצמאית באופן ישיר. מה שאנו צריכים לעשות היא לשחזר את התהליך שיצר את הבינה שלנו, דהיינו, אבולוציה. תאר מצד שבו האינטרנט יתחיל לפתח את עצמו, וילמד מכל המידע שאנו מכניסים בו. לפי עקרון ההסתברות, דבר זה יקרה במוקדם או במאוחר, בין אם ניזם זאת בידיעה או בחוסר ידיעה. כאשר דבר זה יקרה, אני חושש שיהיה עלינו להתחיל לחשוש.

ניסיתי לשוחח עם עליזה ועם זיגי. זה היה מטומטם לגמרי. לא יודע איך מישהו היה יכול או מעוניין לקבל טיפול מגולם כזה... אני מקווה שמטפלים אנושיים בצ'ט עושים עבודה טובה יותר...

השאלה הראשונה של זיגי היא: "מה הבעייה שלך?" נו באמת, ככה פותחים שיחה, בוקר טוב.. מה שלומך? מה היית רוצה להשיג היום? קצת יחס פוזיטיבי "קאוצ'י" נראה הרבה יותר אטרקטיבי. חוץ מזה היה נחמד להחליף תוך כדי שיחה את ה"ראש" של המחשב לפי צרכיך, משהו שאי אפשר לעשות עם מטפל אנושי. וכך אפשר להתחיל מרובוט שמקשיב לצרותיך ולעבור לרובוט שמתעניין במטרותיך..

אלא אם כן אלוהים יחליט לשדרג אותנו. מה כן יכול להיות, מבחינה תכנותית? תוכנה סטטיסטית כזאת או אחרת... עם "רשת נוירונים" מלאכותית כזאת או אחרת. למעשה זה בטח מה שעשו עם עליזה. והתוצאה לפניכם. זהו. נקודה. יש אלוהים אחד. מה לעשות, לא נועדנו לברוא, נועדנו לממש את הייעוד שלנו שנקבע מראש. "אלוהים הוא לא דתי" - גאנדי. בהצלחה.

הרעיון היה שהתוכנה תדע לזהות נושא, נשוא וכיוצא בזה בשמשפט ולהפוך את המשפט של המשתמש לשאלה מנחה כמו למשל "תמיד פחדתי מעכברים" אז השאלה "מדוע פחדת מעכברים?" וכך הלאה. הבדיחה שלנו הייתה שברגע שהתוכנה לא מצאה את המילים ב"מילון" שלה היא הייתה כותבת את השאלה "ספר לי ותר על אמא שלך..."

השיחה עם הבוט של ICQ (אני לא זוכר את המספר נראה לי 10000 או 55555) היו ממש טובות!

אלא אם כן, אתם מעדיפים שתיקות והנהונים.

לפי מודל חומסקי, מודלים לשוניים הכוללים את היכולת הבסיסית לפרק לנושא ולנשוא, כבר טבועים בגנים שלנו. ז"א - אלו לא מודלים לתוכנה, אלא לחומרה. לכן, אליזה צריכה להיות ה- Core של הבינה המלאכותית והיא חייבת להיות מקודדת בחומרה ולא בתוכנה. בשביל כל שאר השטאנצים - צריך לקדד בחומרה עוד תוכנית: את הבסיס של רשת ניורונים גודלת מאליה. בנוסף, כדאי לשים בחומרה את חוקי הרובוטיקה של אסימוב. אח"כ, צריך להעביר את החבילה תהליך של לימוד, כמו שמלמדים תינוק. זה הכל.

מיזם לזכרו של דוד אבידן כבר בשנות ה-60 תר דוד אבידן אחר הבינה-המלאכותית. בשנת 1974 התגשם חלומו בצורה חלקית כשהצליח, לטענתו, לנהל שמונה שיחות אותנטיות עם התוכנה "אלייזה" שהתיימרה להיות לו לפסיכיאט(ו)ר. אבידן הסיק מן השיחות הללו שמחשבים מסוגלים להיות יותר "אנושיים", אך גם שאנשים מסוגלים להיות יותר "מחשביים". צאלה כץ

רק חוסר הבנה בסיסית ברזי הגישה הדינמית מפיק כתבה כל כך תמוהה ומוטעית. מקסימום יעוץ אבל בוודאי שלא טיפול.

"אוסף שולי, שטחי, מכני, נבוב ומשעמם להחריד" - זו דעה אישית לגיטימית. אבל לתמוה אם אבידן היה נותן יד לפרסום ה"אוסף הזה" זו כבר טפשות. "הפסיכיאטר האלקטרוני שלי" הוא יצירה מקורית, מעניינת ומבדרת מאוד. זה שנבצר ממך, מר ברק, מלראות את היופי והשנינות שבדיאלוג בין המשורר אבידן והמכונה "עליזה" זו כבר מגבלה שלך וחבל שאתה מפגין אותה בראש חוצות.

ובכל זאת תודה למתחזה..

חבל שאתה מתנפל ומשמיץ לפני שהתעמקת בנושא. יש ספרות מקצועית נרחבת לגבי שימוש בטיפול באינטרנט בגישה הדינמית (וגם בגישות אחרות) - והיא נעשית בהצלחה רבה! אם אתה אמנם מתמצא בעקרונות הגישה הזאת, הרי שאתה צריך להבין שהאינטרנט מהווה הגשמת פנטזיה של כל מטפל דינמי!

כפסיכיאטר במקצועי, אני יכול להעיד כי ישנן תוכנות העובדות, אולם לא מדובר בטיפול דינמי. בבריטניה הוכנסה לכל השירות הציבורי תכנה בשם beating the blues לטיפול במצבי דיכאון קלים עד בינוניים. כיום חובה על פי חוק לכל רופא ראשוני או פסיכיאטר לידע את המטופל על האפשרות להשתמש בתוכנה זו. התוכנה לא קיימת חופשית ברשת כיוון שלכל מטופל יש מטפל העוקב אחרי התקדמותו מרחוק ומוודא שאין התדרדרות או סיכון אובדני. שוב,כרגע מדובר בטיפול מסוג ספציפי לבעיה ספציפית, אך בעתיד הנושא יתרחב, אם כי אינני בטוח שיוכל לתת מענה לכל הצרכים הטיפוליים.

אם אתה מתכוון לתוכנה שמארקס פיתח (או דומה לה), הרי שלא מדובר על *טיפול שיחתי* כלל, אלא על טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBM) שמפעיל את המטופל בביצוע משימות שונות. זה מאד מאד שונה מהנושא שהעליתי לגבי טיפול שיחתי, דוגמת אלו שעליזה וזיגי מתיימרות לעשות. אגב, יש גם תוכנות רשת שמבצעות טיפולים התנהגותיים והתנהגותיים-קוגניטיביים, בתשלום או בחינם, בארצות שונות בעולם. כמובן שגם אלו אינן תוכנות לטיפול שיחתי (דינאמי, רוג'ריאני, או אחר).

שמטפל בעצמו. המטפל הוא משקף גרדיא, האם זה אל משהו שתוכנה יכולה לעשות? האם לא ייתכן שאדם ישתמש בתוכנה בדיקו כמו שהוא משתמש בכתיבה לעצמו, כדי לברור את מחשבותיו ולטפל בעצמו? עד כמה אנחנו זקוקים לאינסייט של אחר שמפרש אותנו מעמדה הררכית? איפה נעשית ההתפתחות באמת? אני חשובת שהתשובה פה אינה חד משמעית, אני דווקא רואה את הערך של הטיפול הוירטואלי.

כרמל, לא רק שלא כתבתי כנגד הערך של "טיפול וירטואלי" אלא שאני תומך נלהב של טיפול מקוון, על שלל צורותיו וגווניו, ולוקח חלק פעיל בקידום הנושא. בפוסט הספציפי הזה כתבתי על *תוכנות* שמתיימרות (או שואפות) להחליף מטפל *בטיפול שיחתי*. עד כה הן אמנם נכשלו בגדול (כפי שאת יכולה להיווח אילו תנסי) ואני בספק אם מצב זה ישתנה בעתיד. ללא קשר לשאלה בדבר "טיפול הוליסטי" (מה זה?) או טיפול אחר, יש ערך רב לטיפול שנעשה בדרך נכונה על-ידי מטפל מוכשר -- גם בכיוון שכתבת עליו. רק אל תשכחי שאנשים רבים מאד לא מסוגלים להגיע לאותן תובנות ושינוי פנימי שאת סבורה שהן כל-כך נגישות...