מעורבות  מדורים   המכללה החברתית-כלכלית
שיעור שמיני: המשבר הסביבתי בראייה כלכלית
ד"ר שחר דולב ודרור רשף
פורסם: 10.12.06, 11:36
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 17 תגובות ב-17 דיונים
1. טכנולוגיות מתקדמות כפתרונות אפשריים
איתן ,   חיפה   (10.12.06)
ישנה הבטחה בננו-טכנולוגיה, בטכנולוגיות היתוך גרעיני ובטכנולוגיות "עריסה לעריסה" - "להקפיץ אותנו דרגה" ביכולות השימוש במשאבים שסביבנו. נכון שהטכנולוגיות האלו עדיין רחוקות מאיתנו מבחינה מחקרית (ואולי לא עד כדי כך??), אך כאשר נגיע אליהן יתאפשר שימוש הרבה יותר יעיל במשאבים - שיהפוך את הטיעון התרמו-דינמי ללא-רלוונטי. מומלץ לקרוא את ספרו של Ray kurtzweil בנושא - The singularity is near. ובכל אופן - נראה שאכן יש בעיה כלכלית קשה. תודה על הכתבה החשובה.
2. שחר דולב תמיד היה גאון- כל הכבוד וישר כח
ירון ,   פרדס חנה   (10.12.06)
3. בקיצור: אין לנו מושג מה קורה, ואם יש אי אפשר לעשות כלום.
תחנת ארץ   (10.12.06)
4. חשוב, מעניין וקולע. מרתק.
יפתח   (10.12.06)
5. אחלה כתבה -- יישר כח
צביקה בר-כוכבא ,   מושב תלמי אלעזר   (10.12.06)
נהנתי לקרא וללמוד. אבל לא ברור לי מדוע יש להגביל את נפח הכלכלה (בניגוד להפיכת הכלכלה לברת קיום) ? שהרי כל דור בד"כ מגדיל את האוכלוסין ומכאן שנדרשים יותר משאבים ויותר אנרגיה על מנת לכלכל אותו. אם נקבע את גודל הכלכלה בלא להגביל גודל האוכלוסיה אזי בדורות הבאים תפחת רמת החיים הממוצעת. אולי מה שנכון לעשות הוא ליעל את הכלכלה כך שימנע מבודדים וקבוצות קטנות להגיע לידי עוצמה כלכלית עצומה ביחס לאחרים -- תוך ביזבוז כלכלי עצום וניצול משאבים אדיר ביחס לממוצע. כך שפרות הכלכלה יתחלקו באופן שיוויוני יותר ומימילא לאדם הממוצע יהיה יותר ולכן יהיה ניתן להקטין את הנפח הכלכלי העצום המשרת את העשירים והעשירים מאוד בלבד. אם תוסיף על כך את הכלכלה החברתית והטכנולוגיה חברתית שהצעתם יקטנו הביזבוז והצריכה הבלתי מבוקרת של משאבים. אז תתאפשר, אולי, כלכלה ברת קיום.
6. הכלכלה אינה ספינה
דודו לוין   (10.12.06)
בקביעתכם שגודלה של הכלכלה הוא מוגבל אתם מתעלמים מהעובדה שרעיונות מהווים את החלק הארי של הכלכלות המתקדמות, כלכלה מסוגלת לגדול גם ללא שימוש באוצרות טבע וללא ניצול של הסביבה. כבר היום מגזר השירותים מהווה כ 60-70% מהכלכלות המפותחות והמגמה היא חיובית. כלכלה מודרנית אינה נסובה סביב מכונות ומכוניות אלא סביב רעיונות וה WWW.
7. מהו הלקח המעשי? על עסקים לעזוב את חיפה
כלכלן אורבני ,   בית ינאי   (10.12.06)
התיאוריות, אותן מצטטים כותבי המאמר, הן אכן תיאוריות מעניינות, אולם, ראוי ליישמן למעשים. כיצד? 1. היות וחיפה הינה העיר המזוהמת ביותר בישראל - על כל העסקים לעזוב, מיידית, את חיפה. משרדיהן הראשיים של חברות הדלק עזבו את חיפה. רוב ההנהלות האיזוריות של הבנקים עזבו את חיפה. ראוי, על-כן, שכל שאר העסקים (משרדי עורכי-דין, רואי חשבון, עמילי מכס, חנויות וכו') יעזבו, מיידית, את חיפה ויתמקמו במקומות אחרים, שאינם מזוהמים. 2. הארנונה העיסקית המוטלת על עסקים בחיפה הינה הארנונה הגבוהה ביותר בארץ (למ"ר), כאשר עד שנת 2001 (כולל) נהגה עיריית חיפה לחייב את בעלי העסקים בארנונה מופרזת ובלתי חוקית, ששולמה לעירייה ע"י בעלי העסקים במלואה. זו סיבה נוספת לבעלי עסקים בחיפה לעזוב עיר זו. 3. הטילים שנפלו על חיפה מהווים נימוק נוסף לנטישה המונית של בעלי העסקים את העיר חיפה. נכון, כולנו ציונים, אבל אל תשכחו, בעלי העסקים שטרם עזבו את חיפה, כי בתקופה שאתם ברחתם מאימת הטילים, העסקים באיזור המרכז המשיכו לעבוד ולהתפרנס.
8. מודל הקיימות אינו דבר חדיש
עתידנו המשותף   (10.12.06)
כבר ב-1987 המליצה ברודטלנד על פיתוח שיהיה בר-קיימא. שפיתוח כלכלי צריך להעשות לצד התחשבות בצרכים של הדורות הבאים. בהרבה מדינות אף יישמו- ובחלק מהמדינות זהו נושא כ"כ חשוב שישנו משרד ממשלתי שאמון על משימות אלו ונקרא המשרד לפיתוח בר קיימא. אף בישראל יישמו זאת ע"י מינוי שופט שיהיה נציב הדורות הבאים, שיציג את עמדת הדורות הבאים בשלטון. אך להרבה מחברי הפרלמנט המתחכם שלנו נראה משרד זה כעוד מחסום בירוקרטי מעיק ומיותר שמפריע להם לממש יעדים קצרי טווח ופופוליסטים.
9. מאמר משובח על נושא חשוב. תודה!
איתן האזרח   (10.12.06)
10. לדודו לוין - מאחורי כלכלת המידע
איתן האזרח   (10.12.06)
הנקייה לכאורה, מסתתרת תעשייה שלמה ומזהמת ביותר. את השרתים של גוגל, לדוגמה, היה צריך לייצר (ייצור של רכיבי מחשב גורם לזיהום קשה) והם צורכים כמות מכובדת של אנרגייה כדי לפעול.
11. יש גם פיתרון קפיטליסטי פשוט והוגן: מי שמזהם - משלם
אלון   (10.12.06)
יוטל מס על זיהום אוויר וים, בגובה הנזק הנגרם. החל מרמה מסויימת כבר לא יהיה משתלם לזהם והשוק החופשי ידאג לכך שיתפתחו טכנולוגיות לא מזהמות.
12. לא יאומן כמה מעט אנחנו יודעים
לילך ,   תל-אביב   (10.12.06)
לא יאומן כמה מעט אנחנו יודעים ומודעים לנושאים הנדונים בכתבה. ברור שאין פתרונות קלים אבל אולי הרחבת המודעות למשבר הסביבתי מעבר לצורך במחזור בקבוקים וניירות, תוביל לעתיד טוב יותר.
13. למי שחושב שהבועה של ידע ושירותים תגדל ללא הגבלה
שי ,   חיפה   (11.12.06)
1. תעשיות השירותים מנצלות משאבי טבע בקנה מידה לא קטן - אפילו לאינטרנט יש עלות סביבתית 2. כלכלה סופר סימלית יכולה להתנפח הרבה- אבל היא תקרוס כאשר יתחיל להתגבר המחסור במשאבים עצמם 3. אסור לשכוח שהבסיס לכלכלה נשאר ביולוגי כל עוד לא השלנו דמות אדם- המים במערכת, האוויר- ובעיקר הנקיון של שניהם מוגבלים, וכיצורים ביולוגיים אנחנו תלויים בהם כגורם הכרחי
14. תגובה לדודו לוין
סתם אחד ,   תל אביב   (11.12.06)
חפש את המושג "טביעת רגל אקולוגית" ותראה שאתה טועה. זה שהזיהום מיוצר באופן רחוק יותר, לא אומר שהוא לא מיוצר. כללית, טביעת הרגל אקולוגית של מדינות בעלות "כלכלת שרותים" כמו ארה"ב או מדינות אירופה, לא קטנה עם השנים אלא גדלה. הסיבה היא שהתעשיות המזהמות פשוט יצאו למדינות כמו סין, אבל הן לא נעלמו - אדרבה - הגידול הכללי של כלכלת העולם גרם לעליה נוספת בזיהום הכולל. לפי הרעיון של כלכלת שרותים, הכלכלה האמריקאית לדגומה היתה צריכה להשתמש בפחות אנרגיה או חומר - זה לא ממש מה שקרה. מעבר להתייעלות קטנה שהיתה לפני עשור, הצריכה של חומר ואנרגיה רק עולה. טכנולוגיה יכולה לפתור הרבה דברים, אבל היא אינה קסם העובד מעצמו. והיא אינה נטולת כיוון או גוון פוליטי. אפשר לכוון אותה כדי לייצר פצצות או קוצבי לב. כדי לייצר כורים גרעיניים או טורבינות רוח. הבחירה היא על פי הבחירות האישיות שלנו בשוק ובפוליטיקה, ועל פי המוסדות הקיימים בחברה.
15. אתם בורים ואנאלפביתיים כלכליים
יוסף קונג ,   קריית מוצקין   (11.12.06)
לכו ללמוד מבוא לכלכלה!!
16. המאמר הוא אוסף של סיסמאות מרקסיסטיות
שור   (11.12.06)
לכלכלה אין גבול ביכולת הייצור, ואם יש, אנא שיאמרו מהו אותו גבול ובעתיד אכן נדע אם הוא אמיתי או סיסמאתי. בקשר לזיהום - המתאם הוא הפוך ממה שכתבו אנשי ה"מכללה" המרקסיסטית - בממוצע רמת הזיהום במדינות קפיטליסטיות נמוכה יותר מאשר במדינות ריכוזיות, וכך שוויץ הקפיטליסטית הרבה יותר נקייה לעומת בריה"מ הקומוניסטית. האמת היא שהזיהום הוא תוצאה של תיעוש, תיעוש קיים גם בכלכלה ריכוזית וגם בכלכלה קפיטליסטית, אבל ההבדל הוא שבכלכלה קפיטליסטית רמת החיים גבוהה יותר ולכן לאזרחים חשובה גם איכות החיים והם דואגים לחוקים שיגנו עליבם מזיהום מים , קרקע ואוויר. לעומת זאת במדינות הריכוזיות רמת החיים של הרוב נמוכה מאוד, האזרחים מנסים לשרוד ואיכות המים באגמים ובנחלים פחות מטרידה אותם. זו הסיבה שבריה"מ הקומוניסטית יצרה הרבה תיעוש, אבל הרבה מאוד זיהום. והכי מצחיק שמדינות העולם מנסות כעת להקטין את זיהומי הפחמן ע"י יצירת מעין בורסה של היתרי ייצור של פחמן, במסגרתה מפעלים זמקטינים זיהום מוכרים את היתרי פילטת הפחמן שלהם למפעלים אחרים תמורת כסף. גם מפעלים ישראלים כבר משתתפים בשוק היתרי הפחמן. כלומר עושים שימוש בכלכלת שוק קפיטליסטית בכדי להקטין זיהום. כנראה אנשי ה"מכללה" עדין לא שמעו על זה מרוב הפרחת סיסמאות. אולי כדאי שאנשי ה"מכללה" ילמדו קודם באונ' לפני שהם מלמדים את הסיסמאות המרקסיסטיות שלהם.
17. ל - (16) לפני שאתה מכנה בשמות תבין את הכתוב
נדב ,   מרכז   (07.01.07)
קרא בבקשה שוב ותראה כי כלכלות מתקדמת העבירו את התעשיה המזהמת למדינות עולם שלישי והזיהום מתרחש שם. ואנא אל תכניס את הנושא החשוב הזה למגירה פוליטית מכיוון שזו צרה מדי מלהכיל אותו - הוא חוצה גבולות ודיעות הוא פשוט קריטי מדי להמשך קיומו של המין האנושי ורוב צורות החיים על פני כדור הארץ.
חזרה לכתבה