פעמיים נפגשתי עם סאדאת והיה תיאום זמנים נפלא והוא שיקר בפרצוף וזעקנו שהוא שקרן ויש לתקוף אותו לפני הכל. אסאד עם שר ההגנה שלו מוסטפא טלאס שחי עד היום ולמעשה מושך בחוטי השלטון בדמשק, שהיה מפלצת ממש, אמרו לי בפירוש שקודם הם רוצים לבדוק המערכה ולזה הם נולדו אך ידעו שלבדם לא יכולים. החמור מכל היה שדיין ז"ל החליט להאמין לסאדאת שימתין כמה ימים חרף הפצרות דדו ז"ל לתקוף וחבל שדדו ז"ל לא הורה לתקוף מבלי להמתין להוראה - את זה הוא לקח קשה מאד לליבו!!! הכתבה יפה מאד. למר בגין ולגב' מאיר היו כל הכוונות הטובות להשיג שלום ולחסוך דם חיילי צה"ל הי"ד!!! אני זוכר הייטב שבגין ז"ל אמר שיקח רכבת לילה לקהיר כמילה דיפלומטית אך כוונתו הייתה שעת צה"ל יפה התעלה לאחר שש שנים שהייתה חסומה, הוא התכונן לארגן מפגן אדיר בת"א של תומכיו ולהסביר להם שדם החיילים יקר לו מכל!!! עצוב!!! החמור מכל שהערבים מאז חושבים שאנו צבא שאפשר להכותו!!!

בגין עם עלייתו לשלטון הגיע לרומניה והעביר מסרים לסאדאת כי הוא מוכן לוותר למען השלום. בנוסף היתה פגישה סודית בין דיין לאיש סודו של סאדאת במצרים שם דנו בפרוטרוט בהסכם עתידי ורק אז סאדאת הגיע.

כל עוד שהמיליטנטים שבינינו שולטים בכל מערכת אין סיכוי לשלום בהדברות , מכסימום תהיה הסכמה כפויה עקב מפלה או הפסד , אלו התסריטים שהיו עד עכשיו ולא רואים שינוי , לא מבינים שזה כבר נמאס ראו את כמות הישראלים המיתקפלים לחו"ל ותבינו

אנו נמצאים היום כ-29 שנים לאחר הביקור ההיסטורי של סאדאת, כ-28 שנה לאחר חתימת ההסכם וכ-25 שנה לאחר השלמת הנסיגה מסיני. זהו פרק זמן ניכר, המאפשר הסתכלות לאחור והפעלת "מבחן התוצאה" - האם אכן יש שלום בין ישראל למצרים והאם ישראל אכן קבלה את התמורה לה צפתה והיתה ראויה לקבל במסגרת ההסכם? אין זה סוד כי המצרים ממלאים רק חלק קטן מסעיפי ההסכם, בעיקר בכל הקשור בנורמליזציה של היחסים בין המדינות. במשך שנים רבות לא היה בארץ שגריר מצרי; שיתוף הפעולה בין המדינות הוא מועט (בעיקר עקב סירובם של המצרים, למעט כאשר הם מעוניינים בכך כמו בענין יצוא גז טבעי); המצרים ממשיכים להיות עוינים לישראל בכל פורום בינלאומי; התקשורת המצרית מלאה הסתה נגד ישראל וגילויים חריפים של שנאת יהודים ואנטישמיות;.בנושא המלחמה בטרור המצרים אינם עושים די והראיה היא אוטוסטרדת הנשק והכסף העוברת דרך מצרים אל רצועת עזה כמעט באין מפריע; המצרים ממשיכים להעצים את צבאם ולאמנו בתוכניות תקיפה נגד ישראל; המצרים שואפים כעת לחדש את תוכנית הגרעין שלהם, לכאורה לצרכי שלום. המסקנה מכך היא ברורה: הסכם שלום עם מדינה ערבית, המבוסס על החזרת שטחים תחילה ונורמליזציה אח"כ סופו להגמר בהחזרת שטחים ללא נורמליזציה וללא שלום אמת. כדי להבטיח שלום אמת, על הסכם שלום עם הערבים להיות מבוסס על הוכחת השלום ע"פ תקופה ארוכת שנים (לפחות 50 שנה), שרק לאחריה יחל הדיון בנושא השטח שבמחלוקת. ישראל מצידה תתחייב שבתקופה הזו לא תגדיל את ההתיישבות בשטח האמור מעבר לגידול הטבעי של האוכלוסיה הנמצאת במקום.

מידה. הסרט מראה איך כל ממשל באמריקה היה חיב למצוא לו את המלחמה שלו. ותמיד עם הרטוריקה הגבוהה של חרות, ושחרור והצלה וכו'. אצלנו בדיוק אותו דבר. עם כל טיפש היה אילן, היה הרחוב דומה לגן.

לא לקנות את הסחורה.

ידוע היה הסוד הגלוי שהמצרים ביקשו לפתוח את התעלה למעבר אוניות. מי שהתנגד תמיד היינו אנחנו, והלכנו והשקענו מיליארדים בקו הביצורים המטומטם שנקרא קו בר לב. מדינה שפניה לחדש שייט בתעלה ולפותחה למסחר פניה אינם למלחמה. גם הנסיגה מקו המים היתה אולי מונעת את החזרת כל סיני עד המטר האחרון ואולי גם את המלחמה עקובת הדמים שבאה בעקבותיה. לאחר אותה המלחמה שבה קברנו דור שלם של לוחמים-מיטב בנינו, מסרנו את כל סיני עד המטר האחרון וזאת עבור פיסת נייר. גם היום אנו דוחים בשתי ידיים את פנייתו של אסאד וזאת על מנת לשמור על הגולן. כאשר תפרוץ מלחמה נוספת ויהרגו חיילים אנו נשב לאחר מכן נבכה את מתינו ונשב לשולחן לדבר כאשר הסייפא תהיה החזרת רמת הגולן. ההיסטוריה תמיד חוזרת.

יכולנו להישאר עם חצי סיני ועם שלום רק הינו צריכים להילחם !!! אבל בעתיד עוד נחזור לרבע מסיני הבטחה!!!!!

היום כבר ברור שהמון החמצות היסטוריות שייכות לנו ולא לשכנינו... ערוץ הידברות חייב להישאר תמיד פתוח כאופציה לשינוי! מותר להיות חשדניים אבל כשמושיטים לך יד חייבים ללחוץ אותה אחרת אותה היד תחפש משהו אחר (אולי נשק..) לאחוז בו.

מאיפה העברית הקלוקלת הזו לכם? כל רצף המשפטים האחרון ומילות הקישור של מגיב מס' 1 הם ריגוב מילים ולגברת היקרה מ 8, תגידי, "עם" זה תנאי? קודם תלמדו עברית ואז תתבטאו בהתאם. לגבי הכתבה, כל מה שהבנתי ממנה זה שמשחקים פוליטיים היו מאז ומעולם, כולנו צאצאי מלחמות וכן, כנראה לא נזכה לעולם לשלום אמיתי עם הערבים (או לפחות צאצאי המוסלמים שמבינהם) אלא לכל היותר לשלום קר, נו? עדיף על כלום, לא?

מתבשל משהו .ולא אופתע אם בשאר לא יודיע על בואו בקרוב לנאום בכנסת .

עאלק "התוקפנות הישראלית ב-1967", כאילו שלפני זה היה שלום, כאילו שמצרים הכירה בישראל בגבולות 1967 או בכלל, כאילו שמצרים לא תקפה יחד עם עוד שש מדינות ערביות את ישראל ביום הקמתה וגם הכריזה המלחמה כי הפסקת האש אין משמעותה הכרה בישראל. ולמה לא מוזכרת כאן וועידת ח'ארטום בה החליטו כל מדינות ערב על שלושת הלאווים - לא להכרה בישראל, לא למו"מ עמה ולא לשלום עמה? איך באמת ישראל אמורה להבין שאכן הערבים מעוניינים בשלום ומוכנים להשלים עם קיומה ולא לחתור תחתיו? ומה הקשקושים האלה על "צדק" - מי שתוקף ומובס, מפסיד נכסים בצדק!!

אימהות, בכי בחדרים ובגנים שתיקה!

:) כל מילה נוספת מיותרת .

בהסכם השלום עם מצרים, ישראל התחייבה גם להפסיק לשלוט בפלסטינים. ישראל פשוט התעלמה מהתחייבות זו - וזה פשוט מעשה רמייה של המצרים. במאזן של מי עמד בהתחייבויות הסכם השלום, מצרים מובילה על ישראל בהרבה. ואנחנו במקום לנצל את הסכם השלום המצרי כדי לפתור את הבעיה הפלסטנית כשעוד הייתה קטנה, היינו חייבים לחכות לאינתיפאדה של 87 כדי להבין שהמצב לא ימשך לנצח. כתמיד, ישראל מבינה רק את שפת הכח.

מלחמת יום כיפור קרתה כהתגרות בין-מעצמתית, והתקיימה בזכות רכבת אווירית סובייטית מצפון לדרום, ורכבת אווירית אמריקאית ממערב למזרח. אם ישראל היתה משיגה הסכם שלום עם מצריים פרו-סובייטית, הרכבת האווירית צפון-דרום היתה ממשיכה לאיים על השלום איתנו. רק כשסאדאת החליט שכדי להשלים את סכר אסואן הוא חייב לעבור למחנה האמריקאי, והחליט להתנער מהמחנה הסובייטי היה סיכוי אמיתי לשלום (קר) בין ישראל למצריים. אפילו עם נשק אמריקאי חדיש, הסיכוי שארה"ב תמשיך לספק נשק למצריים בזמן מלחמה מצרית-ישראלית הוא אפסי. ולעניינינו - כל עוד אסד נשען על טהרן כפי שסאדאת נשען על ברה"מ - אין סיכוי לשלום. שלא כמו אירן, ברה"מ לא קראה להשמדת ישראל.