אני חדש בארץ ביצוע: לוקה ג'טה מילים: נתן אלתרמן לחן: משה וילנסקי השדרה היא לובן צח והשלג מתנוצץ בה אנשים עוברים בסך ועלי מראים באצבע חורף , חורף! זה הסוף! רק הלירות נמסות גם בקיץ גם בחורף נא הסבירו לי מה יש איך זה ככה מתרחש אני חדש בארץ זאת רואים מיד זה מורגש זה מורגש במבט אחד אני חדש בארץ זאת רואים מיד אני מביט אני נרגש אני עוד פה אני עוד פה אני עוד פה חדש בינתים על כל צד מחפש אני תפקיד לי במוסד או במשרד אך תמיד כולם אומרים לי גולם איש אתה, הוי דודי גם לך יש מתחרים פה כי בכל המוסדות "גולמות" לא חסרים פה! אין אתה (בדרך כלל) גולם רע מהם - אבל אתה חדש בארץזאת רואים מיד זה מורגש זה מורגש במבט אחד אתה חדש בארץ זאת רואים מיד אתה מביט אתה נרגש אתה עוד פה אתה עוד פה אתה עוד פה חדש

צודק בהחלט. במעברות היו הרבה מאד משפחות אשכנזיות. חברות שלמדו אתי בכיתה ברמת-השרון היו כולן ילדות אשכנזיות שגרו במעברת רמת-השרון ולא היתה אפילו ילדה אחת מעדות המזרח. אז למה להוציא את השד העדתי ללא סיבה . זה פשוט פסה וגם נמאס.

איזה יופי !!

ברמת השרון בנו את שכונת מורשה לתושבי המעברה ואז עברו לשם רבים, אשכנזים ומזרחיים כאחד. די ללכלך.

ההורים שלי עלו לארץ באותה שנה ושוכנו במעברת נס ציונה, הם זוכרים את השלג שירד להפתעת כולם ( אגב על מתחם המעברה הוקם היונברס קלאב היום )

וכך נותקה כמחצית מירושלים משלג. נותרתי באז בביתי בירושלים, עם בת בכורה בת 3 שבועות בלבד, ובלי שום אמצעי חימום... מאז אני בטראומה...

פעם אחת בין השנים -1992-1995 , אני פשוט לא זוכר מתי בדיוק זה היה.. גרתי אז בחולון ואני זוכר שהיה מאוד מאוד סוער, ושראיתי ערימות של שלג כשיצאתי החוצה (כמובן שזה נמס אחרי כמה שעות). אחרי כמה שנים(סמוך לשנת 2000) ראיתי מחזה מדהים גם בכפר סבא, כשירד שלג בשעות הבוקר-אני ראיתי שירד מ6 עד 7 בבוקר, וגם בכפר סבא השלג נערם לערימות קטנות, לאחר מכן נמס מהר מאוד.. אבל זה עדיין היה ממש מדהים. לדעתי השנה מה שיקרה, החורף היותר רציני שימשיך יותר זמן, יבוא לקראת פברואר מרץ, וימשיך עד סביבות אפריל וסוף מאי. בכל שנה זה ילך ויעשה מרוכז יותר בתקופה הזאת, בגלל שינויי האקלים בעולם, וההשלכות של שינוי זרם הגולף. גם תופעת "נד המיים", שנעשית יותר שכיחה בעשרות השנים האחרונות בת"א ובחיפה, תתחזק יותר ותעשה יותר חזקה והרסנית, תצפו לזה.

גרתי אז עם הורי במעברת בית ליד, ובבוקר האוהל עף והמיטות היו במים כמעט עד למיזרונים, והורי "האשכנזים" לא התלוננו.

את טוענת שגם האשכנזים היו במעברות, ומכאן מגיעה למסקנה ה"הגיונית והמתבקשת" שלא היתה אפליה. אבל מה, את מדברת על מעברה של אשכנזים ב-ל-ב-ד, לדברייך, ברמת השרון! כפרה עלייך, את חושבת שמעברה במרכז הארץ זה רע? דברי עם הסבים והסבתות שלי, שנשלחו כל אחד לקיבינימט בקצה אחר של המדינה, עם עוד מזרחים ב-ל-ב-ד כמובן. הם עבדו קשה מאוד מאוד מאוד (ומן הסתם אפשרויות העבודה בפריפריה הרחוקה היו אפסיות)בשביל לקנות כעבור מספר רב של שנים דירה בגוש דן, ע"מ שלילדים שלהם יהיה חינוך טוב יותר ועתיד טוב יותר. בקיצור- אולי מעברה, אבל שימי לב למיקום שלה!

מי שלא יודע לעמוד על זכויותיו תמיד, אבל- תמיד נדפק ויידפק. ככה זה בעולם שאנחנו בנינו. ככה זה בכל מקום. ככה נראה שזה גם יישאר.

אבי עלה לארץ ב 49 ונשלח למעברה ליד בית שאן אימי עלתה לארץ ב 56 ונשלחה למעברה ליד קיבוץ דפנה. איך שלא נהפוך את זה , שני הישובים הם לא מרכז הארץ מה שלא ברור לי זה, איך מנושא של שלג הגענו לקיפוח. יציאה מהמעברה והתקדמות בחיים, תלויה בסדר עדיפות שכל אחד קבע לעצמו

גם אימי, דודי וסבתי ממשפחת הוכברגר שהגיעו מספר חודשים קודם ממחנות ההשמדה בפולין היו במעברות. בשער עליה וכן בכפר קדימה. אין בעלות מזרחית על המעברות. האשכנזים גם היו שותפים.

ואין כאן שד עדתי, אני חצי מזרחי חצי אשכנזי ובחיים לא סבלתי מאפליה כלשהי או יחס שונה בשל חזותי המזרחית, אך אין מה לעשות, בשנות ה50 המצב לא היה כך.

אני זוכר את השלג ההוא. הייתי אז עדיין בבית הספר היסודי ולא הבנו מאיפה זה נחת עלינו בכלל :) קמנו באותו הבוקר והכל היה לבן בחולון. משהו מדהים ונדיר במדינתנו הקטנה.

סבא וסבתא שלי יצאו מהמעברה וכיום (טפו טפו) אנו משפחה ענפה,אקדמאית ומבוססת בירושלים.אבא שלי בחיים לא התלונן על החיים במעברה ואפילו זוכר את התקופה כתקופה יפה אך העובדה הגמורה היא שהם היו צריכים להילחם ולעבוד הרבה יותר קשה מהאשכנזים בשביל לצאת משם (משפחתה האשכנזית של אימי כמובן לא היתה צריכה להילחם כך).

את חושבת שרמת השרון בשנות ה-50 היתה ,יעני ,מותג כמו היום? זה היה חור נידח ובקושי נסע לשם אוטובוס מתל-אביב על כביש רעוע ברוחב אצבע וחצי. אז מה את מקשקשת על סתירה פנימית? מעברת רמת השרון היתה ככל המעברות, עם כל הקשיים ועם אותם פתרונות, ולאורך אותו טווח זמן.

גם אימי הגיעה ישר למעברה בגיל 5 ואנחנו לא מזרחיים אבל ידעו להכין מהלימון לימונדה ,וזה כל ההבדל .לעומת שכן שלי שעד היום מרגיש דפוק בגלל המעברה.ועדיין כןעס על העולם.כל מי שלא ידע או יודע להתמודד עם החיים תמיד יאשים אחרים.לדעתי טיפול פסיכולוגי יעזור .קולקטיבי

גרתי בעיר חיפה, באותה העת. הייתי ילד קטן, אבל אני זוכר את ההחלקה על השלג. גרנו בשכונת תל-עמל-חליסה בחיפה (רחוב ב', שנקרא גם רחוב הירדן) וליד ביתי (בית? חדר אחד עם ההורים, מטבח ושירותים משותפים עם שכנים), היה מדרון של סלעים. הורי מצאו לי קרש גדול, הושיבו אותי עליו והיידה לגלוש. מאז זכיתי לראות הרבה שלג (בשנות שבתון בארה"ב, מינסוטה הקרירה, למי שמכיר אותה בחורף). אגב, גם בשנת 1992 היה בארץ מעטה כסד של שלג בכל מיני איזורים לא-צפויים. ולהקורא ינעם, או שלא.

כשאני רואה את תמונת המכונית אני נזכר שנסעתי במכונית לגן. איייי איזו תקופה יפה זו היתה!

גם אני זוכרת את שלג 1950 הייתי בת 6 ואימי העירה אותי מוקדם בבוקר כדי שאראה את התופעה המאד נדירה בארץ ישראל לפני שתזרח השמש והשלג יעלם. השלג לא נעלם כל כך מהר והספקנו לשחק ולהצטלם.

העצוב הוא שהיום הם לא הרבה יותר מפותחים...

1950 ! היו בכלל קווי טלפון בארץ?! ואם כן, כמה? כי "למעלה ממחצית" זה נשמע הרבה.

מזרח אירופה, אשכנזים טהורים.