בהנחה שהיקום התחיל ממפץ גדול, כל החומר שבו בא מנקודה אחת. אם לחומר שממנו מורכב כדוה"א לקח X שנים כדי להגיע מהנקודה ההיא למקום שבו אנחנו נמצאים, אז האור, שנע בקו ישר, היה עושה את זה הרבה יותר מהר. לכן, איך אפשר להסביר שאנחנו רואים את האור הישן ההוא שנבע מאותו מקום שממנו נבע החומר שממנו מורכב כדוה"א, שכבר הגיע למרחקים העצומים של מיליארדי שנות אור מהמפץ?

המפץ הגדול לא היה רק פיצוץ של חומר אלא גם של מרחב וזמן. כלומר, כאשר אותה נקודת חומר התקיימה, גם לא היה קיים מסביבה וואקום (קשה לדמיין, אני יודע..). לאחר הפיצוץ, גם המרחב התפשט, ועל כן נוצר מצב שההתפשטות היתה מהירה ממהירות האור. אם אני לא טועה, עדיין ישנם אזורים ביקום שמתרחקים מאיתנו במהירות הגבוהה ממהירות האור.

גם הכל התחיל מנקודה x היום, לאור לוקח להגיע משם לפה נניח משהו כמו 5 מיליארד שנה... וזה כאילו אנחנו מביטים 5 מיליארד שנה אחורה בזמן.. אגב זה הסיבה שאי אפשר להסתכל לגמרי אחרונה לתחילת היקום כי פשוט אין כוכב מספיק רחוק שמקרין אור, תחשוב על זה -לא יכול להיות כזה כוכב אני מקווה שהבנת. אני לא טוב בהסברים חח או.. האומנם?

קודם כל, תנו כבוד לאבי, אחד "משלנו" שבאמת משתייך עכשיו לליגה העליונה בעולם. ובקשר לשאלות של 1,2: היקום למעשה "נמתח", בזמן שאנחנו עומדים במקום, כך שרק נראה לנו שכולם זזים ביחס אלינו. מה שקורה הוא שגם "הם" עומדים במקום, ונראה "להם" שאנחנו בורחים. האם ניתן לברוח מעל מהירות האור? זה מה שקרוי "האופק של היקום הנראה". מה שיותר רחוק מאיתנו מאשר האופק הזה (מתרחק מעל למהירות האור) פשוט לא יכול להיראות על ידנו היום. אף אחד לא מבטיח שבכלל קיים שם משהו, בעצם כשאנחנו אומרים "יקום" אנחנו מתכוונים לזה הנראה.

גם אני כמוך אוהב להסתכל אל הכוכבים בשמיים, גם לי זה נותן נקודת מבט אחרת על החיים, תחושה של אריכות ימים, והשלמה עם חיי הקצרים. וגם אני חש לעיתים קרובות בטמטום של בני אדם שנלחמים אחד בשני בשביל דברים פעוטים, הרי בסופו של דבר, אם לא נתקדם הלאה ונתפשט ביקום, נכחד כולנו על כדוה"א(שאולי זה דווקא בסדר). גם לי יוצא הרבה לחשוב על ההתחלה של החיים, ושל היקום, איך קרה שחומר הפך להיות בעל מודעות עצמית? ועוד הרבה שאלות פילוסופיות אחרות. נהנתי מאוד לקרוא את הכתבה. ותזכור: we're all made of stars. סופר-חנון: http://blog.tapuz.co.il/zedd

הגלקסיות השכנות לשביל החלב, מתרחקות במהירות של 1.6 מליון ק"מ ליום ובתאוצה של 0.00002 מכך בריבוע.

ההסבר הרבה יותר פשוט - כדור הארץ הוא אחד מיני רבים שגורלם דומה. על כן צפיה באחר תתן תוצאה דומה לצפיה בכור הארץ שלפני מיליארדי שנים. פשוט לא ?

"בהרימי את מבטי אל שמי הלילה, אני תוהה פעמים רבות אם אנו, בני האדם, איננו שקועים מדי בעצמנו. " ------- שאלה טובה. ויש השואלים הפוך. ברכזנו את מבטנו פנימה, למבנה גופנו המופלא ולמציאות נשמתנו הגנוזה בו, האם איננו עסוקים מדי בכוכבים ושוכחים לעסוק בעצמנו, במהותנו ובתכליתנו? "התמזל מזלי, וכאסטרופיזיקאי משלמים לי כדי לחשוב על נושא זה, עיסוק שנותן לי נקודת מבט אחרת על הדברים." --------- נשאלת כמובן השאלה, מה חטאנו אנו שהתמזל מזלנו לממן את מחשבותיך (אם ניתן לקרוא להן מחשבות) "אלמלא כן, היו בוודאי נושאים אחרים שהיו מטרידים אותי - מותי שלי, למשל. כל אדם ימות ביום מן הימים, אך כשאני מביט ביקום כולו, אני מתמלא תחושה של אריכות ימים. בזכות התמונה הכוללת, אני מוצא את עצמי מוטרד פחות מקיומי הפרטי מכפי שהייתי מוטרד אולי בנסיבות אחרות. " ------------ כמה נכון וכמה אדיוטי. אתה מתמלא תחושה של אריכות ימים? לא כי אלא אתה מתמלא בהסח הדעת ממותך ומסופך ומראשיתך ותכליתך. ואת הסח הדעת הזה אתה עוטף בפלצנות. רק שתדע.

זמן הוא תפיסה אנושית של מציאות שמתקיימת אך ורק ברגע החולף. מה לו וליקום באמת? לא הייתה ליקום התחלה, אין לו אמצע ולא יהיה לו סוף. חישובי המדענים הם כחישובי הצפרדע את הביצה שבה היא מולכת.

זה נכון שהיקום גם היום ממשיך להתפשט ואפילו בתאוצה, אך הוא לא מתפשט במהירות גבוהה ממהירות האור, כידוע עפ"י אינשטיין אי אפשר להגיע למהירות האור. היקום מתפשט מכל מקום אל כל מקום, זאת אומרת שאין נקודה שהיא מרכז היקום וממנה היקום מתפשט, לכן ניתן לצפות בקרני אור שמשקפים תמונה של תקופה קדומה יותר.

אם איזור מסוים מתרחק מאיתנו, במהירות הגבוהה מ- c, הרי כל מידע שיהיה לנו עליו - ברגע מסוים t, יהיה על זמן מאוחר יותר, מאשר מידע שיהיה לנו עליו ברגע מאוחר יותר, למשל t+יום - כי רק יום אחד מאוחר יותר, קרני האור יגיעו אלינו מרחוק יותר מאשר עוד יום-אור ולכן הן יהיו עתיקות ביותר מאשר ביום. כלומר, האיזור הזה יראה לנו, כאילו הוא הולך אחורה בזמן. ולכן, אם יש מקום מופלא שכזה, שמאז המפץ הגדול מתרחק מאיתנו במהירות העולה על מהירות האור - נוכל להביט לאיזור הזה ונוכל לראות, מה היה שם לפני המפץ הגדול!

ככל הנראה, קיים איזה שהוא "קבוע קוסמולוגי" המהווה יחס כלשהו, בין גודל היקום - למהירות האור (לא בהכרח מדובר בקבוע ממש). למשל, יתכן שמדובר בתוצא של יחסות כללית - יתכן שכאשר יש מסה רבה המרוכזת במקום צר, בתוך בור הכבידה שנוצר, הזמן עצמו איטי יותר ולכן שם גם מהירות האור איטית יותר. אבל אני לא בטוח שזה מסביר את זה.

אנחנו לא רואים את העבר של הווצרות הגלאקסיה שלנו, אנחנו רואים את העבר של חלק אחר ביקום שכנראה דומה לשלנו. ציטוט מהמאמר: "מאחר שמבחינה סטטיסטית היקום נראה זהה בכל הכיוונים, הרי מה שאנו רואים במרחק מיליארדי שנות אור הוא כנראה ייצוג טוב למדי של מצבו של מקטע היקום שלנו לפני מיליארדי שנים" כלומר אנחנו יכולים לחקור תופעות שכנראה מייצגות די טוב את מה שקרה בחלק שלנו של היקום.

תאורית המפץ הגדול היא תאוריה. הטענה שהיקום מתרחק מאיתנו או שאנחנו המקור ולפנינו(הנקודה ממנה הכל התחיל)לא היה דבר היא לא מוכחת וסביר שהיא טעות. המסקנה שישנם כוכבים שמתרחקים מאיתנו ובכלליות "תנועה" נובעת מחישובים ע"פ התחשבות בכדוה"א כסטטי בחלל, (מזכיר איזו אמונה שהעולם ישר לא?) שלא לדבר על העובדה שכל נוסחה מתמטית כלשהי מתבססת על איזשהו טווח גודל מסויים, ואין נוסחה כללית שמסוגלת לנבא מה יקרה בעתיד או מה היה בעבר.

עם היקום מתפשט אז יש להוריד את התפשטות היקום מהזמן שמוגדר מהתצפיות. לפי דעתי היקום לא מתפשט אלה רק מגדיל את נפחו בשני המימדים. ככה שיחס הנפח ביקום תמיד נשאר אותו הדבר. והגלקסיות לא באמת מתרחקות אחת מהשניה. מה שכן המימד השלישי שזה הזמן שומר על ארכו האמיתי ולכן נראים השינויים בשני המימדים האחרים.

רק בגלל שקצב מזרחי ודופקים את השחורים

אינני מדען אבל אולי אוכל לתרום דבר או שניים. כאשר אומרים כי בהביטנו ליקום העמוק אנו צופים ""בעבר" הכוונה יותר פשוטה משאלתו המעניינת של 1: אם אנו מביטים בגוף שמימי הנמצא במרחק מיליארד שנות אור מאיתנו (10,000,000,000,000,000,000,000 ק"מ) - אין אנו יודעים איך הוא נראה היום אלא איך הוא נראה לפני מיליארד שנים. שהרי אם הוא המרחק מיליארד שנה, לקח לאור מיליארד שנים להגיע אלינו, בתקופה זאת סביר שאותו גוף השתנה כהוגן ואולי אף נעלם ואיננו עוד. ול-2 - ההנחה שיש איזורים ביקום המתפשטים במהירות העולה על מהירות האור היא, נכון להיום, ספקולציה הגובלת במדע בדיוני. הגופים הרחוקים ביותר שהצליחו לגלות, מתרחקים במהירות הגבוהה ביותר שנצפתה והיא בערך שליש ממהירות האור. ובכלל - עד כה לא נסתרו כללי תורת היחסות הכללית והפרטית שבין השאר קובעים כי שום גוף איננו מסוגל לנוע במהירות האור ובוודאי לא מהר ממנה. נכון שבפיסיקה התיאורטית קיימים חלקיקים "דמויי מרחב" שאחד המאפיינים שלהם הוא שאין הם יכולים לנוע במהירות האור או פחות מזה, כי הם נעים אך ורק במהירויות העולות על מהירות האור - אבל אלה בגדר הנחות תיאורטיות נכון לעכשיו ללא אחיזה בממצאים כלשהם

1. המגבלה של מהירות האור אינה קיימת על המרחב-זמן אלא על ***גופים*** במרחב-זמן, כלומר שהמרחב-זמן עצמו יכול להתפשט במהירות גבוה ממהירות האור - זה אינו סותר את תורת-היחסות! (בדוק!) 2. במודל האינפלציוני של המפץ הגדול זה בדיוק מה שקרה! - ממש לאחר המפץ הגדול התרחשה "אינפלציה" במהירות העולה על מהירות האור! 3. והכי חשוב - כי הטעות הזאת עלתה לא פעם בתגובות - הגלקסיות אינם מתרחקות אחת מהשניה! המרחב בין הגלקסיות ממשיך להתפשט - זוהי הסיבה שיש הסתה לאדום! 4. ולסיום תשובה ל-1 דבר ראשון הייתה אינפלציה (כלומר התפשטות המרחב-זמן במהירויות מדהימות מעבר למהירות האור) - החומר לא הגיע מנקודת המרכז עד אלינו! המרחב "התפשט" בין החומרים שנוצרו במפץ הגדול - כמו כן אותו כוכב עתיק המשיך וממשיך להפיץ אור... תחשוב על זה שכשהכוכב התחיל לבעור (ולהפיץ אור) ראינו אותו (מנקודת מבט ויטואלית שבעתיד תהיה המיקום של כדור הארץ) כמעט בזמן אמת וככל שהזמן עבר והמרחב-זמן התפשט ההפרש הזמני בין שנינו גדלו (כאילו אנחנו רואים את הכוכב בהילוך איטי)...עד שהיום ההפרש הזמני בין שנינו הוא 10 מיליארד שנים... ההאטה הזו - אותו הילוך איטי הוא ההסחה לאדום שכולם מדברים עליה.

אתה צודק בקשר לחלק הראשון, לגבי "תצפית אל העבר", אך שוגה קצת בחלק השני. אמנם שום דבר לא יכול לנוע במהירות האור _בתוך המרחב_, אך המרחב-זמן עצמו של היקום יכול להתפשט מהר יותר ממהירות האור, ורוב תיאוריות האינפצליה (תוספת מקובלת ל"מפץ הגדול") אכן מניחות תקופת התפשטות קצרה שהיתה מהירה יותר ממהירות האור. הדבר לא סותר את היחסות הכללית, משום שאין מעבר אינפורמציה בתנועה שכזו.

ברא את העולם לפני 3000 שנה ב-7 ימים! הכל כתוב בתורה !!! גדולים וחכמים מכולכם כבר מזמן כתבו - רק צריך לקרוא. יש רק אחד והוא הגדול מכולם - בורא עולם!

סוגיה חשובה וטיפול יסודי בתיאוריית האינפלצייה מעלה על פני השטח את השאלה הבאה: אם לאחר המפץ הגדול היתה אינפלצייה בהתפשטות המרחב-זמן ואם בהסתכלות אל עבר אופק האירועים מזוהה חומר המוצמד למדד, ובמידה והחומר המרוחק היה כזה כך שהמרחב ביננו לבינו התפשט כאשר בזמן ההתפשטות היתה ירדת ריבית במשק, אז מה שווה אלוהים?

מספר 8- לפי סגנון כתיבה שלו- בנאדם דוחה: חושב שהשמש זורחת לו מהת-ת.הוא אומר- "אם מותר לקרוא לזה מחשבות" כאילו שהוד מעלתו יקבע מה זה חשיבה. בטח חושב על פלוצים וסקס כל היום, ומי שקורע את קו המחשבה שלו- לגרדום... מספר 20- למרות שאני אדם מאמין כמוך, הייתי מעדיפה שתסביר את השקפותיך ולא "תירה מהמותן". זה דומה למעשה כלב שבא, עשה את צרכיו והלך. חוץ מזה, תסביר לי גם איך זה שכ"כ הרבה מדענים חובשים כיפות סרוגות (שגם החילוניים ה"הגיוניים" יסבירו). הכתבה באה לשאול שאלות ולא לענות עליהן: מי שזה קשה לו שילך.

ממליץ לך להיכנס לאתר איקרוס5 2-3 דפים תמציתים(באנגלית) http:/www.icarus5.com השאלה המרכזית האם היקום יכול להתחיל מאפס מוחלט-אנרגיה.מסה,מרחב? שאלות משנה האם יכול להיווצר אנרגיה באיזורשבין גודל היקום והאיזור מאחריו(איזור היקום בדומה לאיזור מפורמט,ואזור שאחריו איזור דומה לאיזור לא מפורמט) והאם יצירת אנרגיה משמע שאין ליראות את היקום כמו סרט שנע אחורה בזמן אבשלום צרלי כהן