זכיתי להכיר באופן אישי את שני בני הזוג אברהם ושרה לאוב. אנשים מופלאים. הסיפור שלהם הוא סיפור חיים מאוד מרגש. מומלץ בחום לקרוא את הסיפור המופלא של בית הילדים בבלנקנזה על גדות נהר האלבה בשנים 1946-1948. את סיפר בית הילדים ניתן לקרוא בספר דובדבנים על האלבה בעריכת יצחק תדמור, הוצאת יד יערי משנת 1996. עו"ד אברהם סימון

כואב הלב לראות את כל היופי הזה שהיה פעם בבני האדם - והיום נעלם ואיננו.

אלפים מדברהם של חכמי דת שיש להם מאות אלפי מאמינים אנשים "קטנים" אלו גדולים מכל אדם אחר על פני האדמה הזו מעשהם גורמות לשכינה להתפעם ולהאמין שיש סכוי לבני האדם ואנשי הדת? יודעים רק לדבר ולדבר

"השומר הצעיר, הוא כביר".

השומר הצעיר, "חזק ואמץ".

הפוגרומים! מטורף אוקראיני לאומני, אנטישמי חולני, הרג יהודים יותר מכל אנטישמי אוקראיני אחר.

לעשות על זה סרט

מרגש מאוד חבל גליצייה בפולין היה עשיר ותוסס בפעילות ציונית מחד ודתית מאידך. היו אלו תנועות נוער של השומר הצעיר ובית"ר. חלק מן התמונות כאן הן כחודש וחצי לפני פרוץ המלחמה שהחלה בראשון לספטמבר 1939 . הגרמנים תקפו את מחוז גליציה מדרום מכוון צ'כוסלובקייה והרוסים ממזרח. יהודי הצד הגרמני הוגלו בחלקם לצד הרוסי והגיעו לטרנופול. הגבול בין שני בני ברית אלו היה נהר הסן שנשפך לוויסלה. טרנופול כיום היא חלק מאוקריאנה. אז גליצייה ולפני כן תחת הכיבוש האוסטרו – הונגרי. נותרו על תילם חלק מבתי הכנסת כעדות אילמת לעבר מפואר בו כל בני הקהילה נפגשו. כן חילונים , ציונים ודתיים. שבת שלום אבי זכרון

התמונות האלו גורמות לי לחוש כאילו הייתי שם.

כשריד שואה אני מוקיר ומעריך את גודל המעשה וההתמסרות של הזוג הנפלא אברהם ושרה לאוב בהצלתם יתומי מלחמה בתת-תנאים ששררו אז

רובם שרד את מוראות השואה שעמדה בפתח. אני אחכה בסקרנות ובתקוה לשני הפרקים הבאים. כל הכבוד לכם 'בתמונה' על שימור ההיסטוריה.

שבת שלום לכולם ולנדב במיוחד!!! מה היינו עושים בלי ביתמונה, חיים רק עם הרפש והליכלוך, עם ההפרטות והדיפרנציאלי, כסף,כסף,כסף,למי שיש שיהיה הרבה יותר. אני מוצא נחמה באתר הנפלא שלך. י.מ.כ.

כערבי אני מאוד אוהב כתבות כאלה. על היהודים של אז .ואני מאוד תוהה למה היהודים כאן לא מתנהגים ואוהבים כמוהם.ואני חושב שאין עוד יהודים טובים ובני אצולה וזה מאוד מאוד חבל.

התגובות שלכם מוסיפות הרבה נחת לשרה לאוב ובמיוחד אם יש עוד מכרים מאותה תקופה

זכיתי להיות שכנם (דלת ליד דלת) של שרה ואברהם לאוב במושבה הגרמנית בחיפה. אנשים מופלאים. יישר כח!

אברהם ושרה כשמם כן הם. "ההורים של כולם"

אחד הדברים המרגשים ששרה משחקת היום עם שני הניניים החדשים שלה בר וארי . זו הנקמה המתוקה של לכל אלו שרדפו אותם כל השנים של הממלחמה

משה  ברוידה  היה  נשוי   לדבורה

היה לו  שני  בנים  שניספו   בשואה  היהי

שען  של  הכפר  ן  הסביבה

מהנשואים  הקודמים  היה  לו  בן

בשם  מורדכי  זה  אבא  שלנו

יואל  יוסי  רחל  חוה

דרורי  יואל      רמת  ישי