הייתי בסמינר שלו. האיש עומד ומדבר שלושה ימים ברציפות ומצליח לרתק את שומעיו

הכותרת מעידה על טיפשותו של מחברה. האיש אומר גם דברים מקוריים וטובים. רק חבל שהוא פטריוט.

התסריטאות האמריקאית של הוליווד לא הרבה יותר טובה מזו של אחותה המחורזת "בוליווד", הקולנוע האירופי טוב ממנו ללא השוואה,

הכותרת "מערבל קלישאות" מתאימה בצורה מושלמת. שני קשקושים שלו הצחיקו אותי במיוחד: 1. שהכותב הוא האמן היחידי ביצירה. איזה קשקוש! זה נכון שהסיפור הראשוני הוא של הכותב, אבל אחר כך זה הופך לעבודת צוות שכל אחד מוסיף משלו וגורם ליצירה להיות יותר שלמה וטובה (שחקנים, צלמים, מוזיקאים וכו'). מישהו יכול לראות את ד"ר סטריינלאב בלי פיטר סלרס? מישהו יכול לראות את האזרח קיין מבלי הצילומים של אגלינטון? מישהו יכול לחשוב על הטוב הרע והמכוער מבלי מוריקונה? זה נכון ששאר האמנים הם בעצם "אמנים מפרשים", אבל כך גם הכותב (ואפילו הוא בעצמו אומר את זה שהכותב צריך פשוט לא להפריע לסיפור). הכותב מפרש את הסביבה, את העולם החובק אותו, ובעצם הופך לאמן מפרש ככל האמנים (של אלוהים אם תרצו - אבל זו כבר שאלה אחרת). 2. שהזמן זה האוייב איזו גישה מעוותת לחיים. בטווח הארוך אין ספק שהזמן (או המרחב שבו הוא נמצא) ישתנה וימחק את הכל. אבל בן אדם צריך לחשוב לא על עוד 100 מליון שנה. אדם, בעצם היותו אדם חושב במושגים מאוד קטנים (ואנושיים) על רווחתו, רווחת ילדיו, ודאגה לסביבה. במסגרות המצומצמות האלו אין ספר שהזמן לא משחק תפקיד בדברים החשובים באמת: את תות אנך אמון זוכרים יופי, את דה-וינצ'י זוכרים יופי, את איינשטיין זוכרים יופי (במיוחד היפנים נראה לי). הילדים שלך והנכדים שלך והנינים ובני הנינים שלך יזכרו אותך - וזה מה שחשוב!

הכותרת "מערבל הקלישאות" היא דווקא די נכונה בעיניי, גם אם מי שחיבר אותה התכוון למשהו קצת שלילי. כי האיש לוקח את כל הדברים החבוטים שאומרים בהוליווד, ובכלל בעולם הבידור, ויוצק לתוכם משמעויות חדשות ומקוריות. מי ששמע אותו בסינמטק יכול להסכים שמדובר במרצה מחונן

שם הסופר Michael Crichton מבוטא מייקל קרייטן!!!

כל מי שנושא במכונית שרד מוחצנת,אינני מאמין ליושרו האינטלקטואלי

וזאת הבעיה שהאירופאים לא מבינים.

של האחים כהן יותר טובים מהתסריט של קזבלנקה!!!

השתתפתי בסדנא האחרונה שנערכה בארץ בסימנטק ואני חייב לאמר שזאת הייתה חוויה בלתי רגילה.אני דוחה את המלעיזים שמונעים מרישעות ורוע.שלושת הימים של כתיבת תסריט העשירו את עולמי הרוחני. כל פעם שאני נזכר בחוויה אני נירגש מחדש.

שיחק אותה. גם לא יצירתי בעצמו וגם גורו. אבל למען האמת נותן במקובץ טיפים טובים

כל מי שמיומן בהיסתכלות על צילומים וציורים יודע שאפשר ליברוא עולם גם בפריים אחד ישנם ציורים שכתבו עליהם ספרים שלמים ברור שהתוכן והמלל יש לו מקום אבל אם אנחנו בוחרים ליצור בעולם ויזואלי למה לא ליבנות עליו את הסרט?

שולמית לפיד ונדליק ביחד לפיד הונגרי

חברים, לא חייבים לכתוב משהו בשביל ללמד כתיבה. צריך להבין כתיבה, לדעת את הדינמיקה שלה, להיות בעל ראייה רוחבית ועומקית בו-זמנית ולהצליח לעורר את הכישרון אצל אחרים - ואת זה...הוא יודע ובכישרון רב. מספיק לבקר כל דבר שזז - זה מתחת לכבודנו.

מי שכותב בכותרת "פילוסוף בשקל" ואת התוכן משאיר ריק, שקול לאדם שאחראי לתאונה של "פגע וברח". פוגע ולא אמיץ מספיק כדי להישאר בזירה. ולדבר הקלישאות: אין כאן פחד או הסתרה מהשימוש בהן. אתם אלה שבוחרים להשתמש בסלוגנים נבובים כדי לבקר אותו. לגבי הצלמת: אף אחד לא מזלזל בעבודתך. צילום הוא אמנות בפני עצמו, אך שיוצרים סרט התשתית האמיתית היא תסריט טוב ! מתוך התסריט, יש לבחור את הצילום , הבימוי והשחקנים שישרתו הכי טוב את הבסיס הזה.