אין עוררין על הקביעה כי הפגיעה בסמל היא ערך שיש להימנע ממנו בכל מחיר. עם זאת, מן הראוי לבחון את האדם כסמל של ערך עליון ונשגב יותר. ניקח למשל את מקרה שביט אלימלך והפועל תל אביב. שביט הוא סמל ומופת והזדהותו עם הקבוצה לא מוטלת בספק, אך האם עלינו לדבוק בהישארותו בכל מחיר? ובכן, התשובה היא לא! אבל רגע... איך זה שאני עדיין חושב שכן???כנראה שבגלל שתמיד יש פער בין מה שאנחנו חושבים שנכון מוסרית לאיך שאנחנו מרגישים באותו הרגע.

מדברי המחבר עולה כי האמת נמצאת אי שם באמצע. אם נבחן את הוויתו של הציות כקו מקביל לציר הרשע, הרי שהפקודה עצמה היא למעשה שגיאה לוגית שאינה ניתנת להוכחה מדעית. המזכל שהיה לפני כבר טען לא אחת שקווים מקבילים לעולם אינם נפגשים (ראה קו מאז'ינו) וחרף המחלוקות ביננו אני סבור שבנקודה זו הוא יותר מצודק. עותקים: ליאור טל 2X פיתגורס

ועכשיו אחרי שנכנסתם, זה לא מרגיש קצת זול לציית ככה סתם ועוד לסמכות לא עליונה?

בוגר הקיטנה, הא?? מה העניינים??? זו רחל. ותעיז לא לזכור אותי... לאן התגלגלת בחייך???

מה כבר יכול לעבור עלי? נשואה לבחור ישיבה לשעבר, מורה, אמא לחמש, לפי כל הסטיגמות (רק בהתנחלות עוד לא עברתי לגור...). מה איתכם?

אבל לא טרח כנראה לקרוא בתחומים שאינם מעניינו . לו היה קורא את ספרו של יעבב לזוביק, על הבירוקרטים של היטלר, היה חושב שוב על הנחת היסוד הבעייתית שלו, על אי האנטישמיות של אייכמן.

החלופה אופטימית לצערי. והיא בבחינת "איש היש בעיניו יעשה". ההקבלה בין סוגי ציות חייבת לעלות כמו כן כפרמטר משמעותי. הואפי של מבצעי הפקודות שונה בתכלית, ולו רק לאזכורים של עמנו כ"עם קשה עורף".אף שונאינו האשימו אותנו רבות בחוסר הציות לאל. בנוגע לציות למדינה, הדעות נגד הציות יוצרות בארצנו בעיות רבות מימין ומשמאל.יש לזכור כי הגבול לציות במדינתנו מעוגן אף בחק.

אביגיל מספרת על כך באתרה...הסתקרנתי!