התרבות המרוקאית היא צבעונית, עשירה, חמת לב ומחבקת. הכתבה שלך נכתבה בצבעים ציניים, מזלזלים ומרושעים. עם כל זאת, לא נותר לי אלא לאחל לך שהציניות תעזוב אפילו אותך ו... בקרוב אצלך!

אנא סילחי לי יקירה שאני לא יכולה לכתוב לך הרבה מעבר לשורות הבודדות האלו, אני מנצלת הפסקה קלילה ברגע זה לרשום לך שקראתי ואהבתי מאוד מאוד מאוד.... אני אשתדל לכתוב לך יותר מאוחר בלילה - מקווה שיהיה לי זמן.

מי שאחראי לכל החתונות המופלצות והמטומטמות האלו הן כמובן בנות ישראל הכשרות שברוב סיכלותן לא מצליחות להבין שעבור רוב האורחים החתונה שלהן היא בעצם עונש כבד מלווה בקנס בלתי מבוטל שנועד לממן את שיגיונות הכלה. אפשר לחשוב שמישהו מהאורחים שב לב לסידור הפרחים על השולחן או למה לבשה הכלה... חתונה היא מפגש מאולץ של אנשים שלא באמת מעניינים זה את זה ורוצים לברוח כמה שיותר מהר הביתה. ולך תסביר את זה לכלה הטיפשה שגוררת את החתן האומלל לים של הוצאות ולהשקעה אדירה... גברים - אל תוותרו ואל תפלו בפח הזה...

פשוט, מצחיק, שנון ויפה. יש לי בקשה אישית קטנה: זה בטח לא יהיה קל, אבל תנסי להתעלם מהיציאות המפגרות שהולכות להגיע בקרוב ולהסביר לך שלא מצאת חתן כי את, כמו כל הבחורות הישראליות - בעייתיות מסיבה מעליבה כזו או אחרת (כשלמעשה הן בעייתיות רק בגלל שהן משתינות בקשת על הקופיף שכתב את הטוקבק). תנסי גם להתעלם מהויכוח העדתי שכנראה יתחיל ברגע שהגזען הראשון יפתח את הפה, והוא יפתח (לצערי). כתבת כאן טור מצחיק ואמיתי, ואם רק תקליקי על הטוקבק הזה שלוש פעמים ותעשי פעמיים refresh - אין לי ספק שתתחתני עוד לפני יום ההולדת הבא שלך, ויוולדו לך בנים זכרים :-) ש. לומפי

מי לא עברה את זה. חכי חכי לגיל 30.... כתבה מצחיקה אבל אני עוד שניה מתחילה לבכות מרוב הבנה.

ועדיין לא מצאתי את בחיר לבי. האמת שטוב לי כך, עם ה''גברים'' הישראלים שיש בארץ באמת כבר עדיף להיות לבד. כאלה שוביניסטים מקריחים עם כרס ומגרבצים כל היום. איכס.

לא מכירה את המנהגים של המרוקאים אבל כיאה לתימניה מבטן ומלידה הצלחתי לזהות כמה נקודות משותפות. ואני... חכמה... באמת חכמה... בורחת מהאירועים האלה. שנים לא הייתי בחינה. זה לא מעניין אותי. לא משנה מי החתן ומי הכלה, לא אכפת לי אם זו החברה הכי טובה שלי או בני דודים שלי, אפילו מהחינה של הדוד האהוב עלי התחמקתי... אני מוצאת איזו סיבה להתחמק ובא לציון גואל. עוד חודשיים אני סוגרת 30 ומתחיל להימאס לי לשמוע את ה"בקרוב אצלי". למה לכל הרוחות כולם חושבים שחלום חיי, פסגת האושר, הגאולה... הכל מסתכם ב"חתונה" ??? למה? 30 שנה שאני בורחת ממחוייבויות. 30 שנה שטוב לי לחיות את חיי כך. 30 שנה שלא מצאתי מישהו שארצה לקשור את חיי ואת העתיד שלי בשלו.. כמה סתומים יכולים להיות אנשים שבטוחים ש"רק" בגלל שהגעתי לגיל 30 אני פתאום רוצה, לא משנה עם מי ולמה, העיקר שאמצא את זה שיגאל אותי מרווקתי.. סתומים שחושבים שהברכה הכי טובה בשבילי זה "בקרוב אצלך".. לא קולטים.. מי שרוצה לברך אותי שיאחל לי: "שתהיי מאושרת לעד" זו ברכה. לאחל אושר ולא לאחל חתונה.. אבל, כיאה לבחורה נבונה ומחונכת, כשאומרים לי "בקרוב אצלך" אני עונה בחיוך "כל דבר בזמנו. תודה"

כל הטקסים שלהם לא עוברים את מבחן התורה. לא תעשה לך פסל ותמונה. התרבות שלהם חמה ומחבקת? מניסיון הבחורות המרוקאיות הן הכי קרות שיש בעולם. אצל מרוקאים, אהבה היא עניין של אינטרסים. הם הרי תמיד מחשבנים כמה כסף יוציאו מהחתונה. חתונה זה עסק?!?!?! אני אשכנזי ואצלנו במשפחה לא נותנים צ'קים אלא רק מתנות. מי הביא את תרבות הצ'קים לחתונות במדינה? המרוקאים. גם האוכל שלהם לא משהו, שומני ולא בריא. בקיצור, מניסיון של עבודה בחתונות, החתונות המרוקאיות מאופיינות באוכל זול, באוירה צעקנית, בעשן סיגריות מסתלסל מכל עבר, בדודות עבות בשר, ולפעמים גם במעשי אלימות בחניון. שומר נפשו ירחק.

צריך הומור בריא כדי לצחוק על כל האמונות הטפלות והטקסים שרווקה שעברה את גיל 25 צריכה לעבור כשהיא מגיעה לחתונה אבל הכתבה הזאת רחוקה מזה כל מה שהיא מנסה להעביר זה מסר גיזעני אני מרוקאית רווקה בת 28 (רחמנא ליצלן) ועם יותר מתואר אחד ואין לי מושג על מה את מדברת ג'ין זה היה לא יותר מכתבה גיזענית וחסרת כל חן

וחד אבחנה. איך אף אחת עוד לא לכדה אותך בטפריה המחודדים? תמהתני.

נכון, לא נכון....ובלי קשר לתגובות של כל האנשים חסרי ההומור......זה היה מצחיק.

ג'יין כתבת יפה, יכולתי לראות בעיני רוחי, ולהזדהות איתך...

יש את ריקוד השולחן. ריקוד זה משלב כישורי כגון אקרובטיקה שלא הייתה מביישת את הטובים שבקרקסי אירופה וכן כוח פיזי. החתן והכלה מופרדים ומועלים כל אחד על שולחן (כתר פלסטיק). חבורות חבורות מנענעים את השולחנות ומניפים אותם מעל ראשם. החתן בד"כ מחייך וצוחק ואילו הכלה מרגישה כתרנגול המובל לכפרות. לאחר כמה דקות, צונח החתן על השולחן או על הריצפה לקול צחוקם של שאר חברי הלהקה. כאשר הוא מתאושש, ניגשים למבצע המזכיר תידלוק של מטוסים באוויר - המטרה לחבר פיזית בין החתן לכלה על שולחן אחד. הכלה, על נעלי העקב, נאלצת לעבור לשולחן של הבעל (הרי הוא הגבר, נכון?) ואז, כשהדבר מצליח, חוגגים חברי הלהקה ומורידים את החתן ןהכלה לחוף מבטחים. דבר שני - ההסברים. זה שאני בהיר לא אומר שאני חולה. אני פשוט אשכנזי. זה שאני מצליח, חכם, נראה טוב ובן 33 עושה אותי בנאדם שמח מאוד. לא, אני לא מחפש עקרת בית ושלושה ילדים קטנים ולא - האחת של הכלה (שיודעת לבשל ולנקות!) היא לא בדיוק הטעם שלי. ולא, אני לא מסכן כי עוד לא התחנתי. וכן, אני יודע שהאקסית הייתה חמודה אבל הסיבה שנפרדנו לא הייתה כי היא לא יודעת לבשל... יש עוד, אבל אולי בהמשך. יום טוב לכולם.

ההתנהגות הזו מאפיינת את כל תרבותם ולא רק שמחות

אני עברתי לא מזמן את ה 30, גם אחרי רדפו עם הבוץ הזוועתי הזה וקיללו עם ה"בקרוב אצלך" ואני בורחת מכל חתונה לרדיוס של 100 ק"מ לפחות. סיכמתי עם החבר שלי שאנחנו לא מתחתנים ולא עוברים לגור ביחד, לא רוצים לקלקל לעצמינו את הרומנטיקה ואת הכיף שבלחכות להפגש שוב. ואנחנו מתכננים להביא ילד ללא נישואים ולהשתיק את השעון הביולוגי ואת אמא שלי ביחד (יש בינהם סיכרוניזציה מדהימה החל מגיל 32)

זה לא הפעם הראשונה שאני נתקל בטוקבקים גזעניים, אבל כל פעם מחדש זה מפתיע אותי שבשנת 2007 מדברים על עדות בצורה גזענית.. פאאאק כולנו ישראלים אז חאלס כבר אם הזבל הזה!! תהיו טובים הכי סקסי.

יקירתי, יצא לי לקרוא כמה פעמים את טוקבקייך, ועל כן אתחיל ואומר שאני בדר"כ מסכימה איתך ונהנית מהשנינות בה נכתביים דברייך. לצערי, איני יכולה לומר זאת הפעם. כל כולו של טורך מסתכם בזה שחתונה היא דבר רע, שטחי ולא מהנה (בלשון המעטה) , וזה מבלי להתייחס לתיאורייך המפורטים על איכות האוכל , המוזמנים, ובעצם כל מה שנכנס בשערי אולמי "גן עדן" או משהו בסגנון... אולי הטרנד החדש הוא לבעוט במסגרת החתונה הקונבנציונאלית של עוף מכובס-תקליטן מקפץ ומוס פרווה לקינוח, אך הבוז בו תיארת את הדברים אינו מצליח להיבלע בינות המילים והביטויים אותם ללא ספק השחלת בטורך, למען השנינות או בשפה יותר פשוטה- שהטור שלך יהיה מאאגניב.... לכן, יקירתי, הפעם תגובתי לא תהיה ג'יין שולטתתתתתת!!!!1 אלא פשוט אומר שלפעמים לצבוע הכל בשחור ולפזר מעל לגלוג והתנשאות לא נחשב ציניות...

הלבנטינית הזו פשוט לא מוכנים להאמין שמישהו רווק מעל גיל מסויים הוא אדם מאושר. כמה פרימיטיביות, כמה צרות מוחין - ואגב, זה לא קשור לעדה כזו או אחרת. נתקלתי ב"פולניות" הזו בכל עדה אפשרית. פאתטי. אנשים, חיו ותנו לחיות! אני רואה את חברה שלי מנקה את הקקי של התינוק שלה בשקיקה, ואני עדיין לא מצליחה להתחבר לזה. אולי בעוד כמה שנים. ואם מי מהמגיבים עומד לשלוח אותי לבנק הזרע ו/או לאמץ חתולים, שיחסוך לעצמו את הטירחה. אני מתה על בעלי חיים ואין שום רע באימוצם, בלי שום קשר למצב המשפחתי; הם תמיד מכניסים שמחה לחיים. ולגבי ילדים, אם לא אכיר מישהו כלבבי, אני מעדיפה להישאר חשוכת ילדים ולא להביא ילד מאיזה זרע אנונימי. אגב, יש נשים שבמודע ומבחירה מחליטות לא להביא ילדים לעולם, וגם זה בסדר בעיניי. לכל אחד רצונות משלו, אבל במדינה החמה והפרימיטיבסקית מדי שלנו, אין פתיחות לאנשים שונים, אינדיווידואליסטים, בעלי רצונות ושאיפות שלאו דווקא עולים בקנה אחד עם מה שהחברה הישראלית מכתיבה לכולם. שיהיה יום טוב לכל הלוחצים, לכל הנלחצים, וגם לרגועים ולמאושרים שלא נכנעים לתכתיבי החברה.

כל כך מוכר הריטואל הזה ובאותה מידה מאוס לחלוטין . כל אירוע כזה הוא העתק מדוייק של קודמו . שכנתי לג'ונגל , הגדלת להסביר את סלידתי מהממבו ג'מבו הגלותי הזה . כל תיאור שהבאת כאן , גרם לי לעיוותים בלתי רצוניים בפנים - מאחר וניחנתי בדמיון חזותי והתמונות שהתרוצצו מול עיני + הריחות + בלבולי הביצים של של קרובי המשפחה שהתנגנו באוזניי לרגע , כמו דה ז'ה וו מהגהנום , גרמו לי לנימול באיזור הצוואר שהתפשט מהר מאוד צפונה . זכורים לי עוד אי אלו היי - לייטס שלא מופיעים פה , ובלעדיהם שום אירוע איננו אירוע אמיתי : ראשית , האמא של החתן , זו שבשגרה מכהנת כהכובסת המשפחתית ובין היתר כשואבת מים וחוטבת העצים הבלתי רשמית , תופגז במחמאות על כבר בתחילת הערב על ה"בקבוקים ה מ-ד-א-י-מ-י-ם " שהיא עשתה בשיער . ובמשך ערב אחד , המאושר בחייה , תסתובב בין האורחים שהיא מאמצת לעצמה גינונים והידוס של הפרמייר מודל של ויקטוריה'ס סקרט , כשהיא מקפידה , מדי פעם , לעשות מין תנועת- ראש-מסיטת - שיער קטנה כזו , ששמורה לדוגמניות שמפו . עשרים שנה היא חיכתה לרגע הזה . כולנו יודעים למה . ויש כמובן את "קומנדו האחיינים" הידוע . עשרת אחייניה של הכלה , שבשגרה , לא דואגים אפילו להרים טלפון מחורבן האחד לשני , נהפכים למשך ארבע שעות , ליחידה מגובשת ומאומנת היטב של "עושי שמח" מקצועיים . כמו מין פלוגת מילואים של להקת פיקוד מזרח , שלצופה מהצד , נדמה שהנה , כל רגע הם הולכים לערבב עשרה מנות עיקריות יחד , ולאכול מאותו המסטינג . הם ישתוללו באולם , יציקו לצוות הרקדניות של הדי ג'יי - שמתחיל לאבד סבלנות , וכמובן ... יתמקדו במבצע החשוב של הערב , "מבצע מרקיד" : הם יחפשו תמיד לגרור לרחבה את ה"הוא שלא רוקד" . כלומר - אתה . גם אם זה כרוך בלחץ פיזי לא מתון בכלל ומבטים מאיימים של "יאללה נו אל תגרום לנו לבקש עוד פעם , כי כשיהיה את הקטע עם רקדנית הבטן הרוסייה , אתה תהיה זה שיישב על הכיסא באמצע המעגל , עם טרבוש על הראש ויאכל סרטים " . לרוב , האיומים האלה עובדים . ואז אתה נגרר לרחבה עם חיוך מאולץ כזה , לקול מחיאות הכפיים , סליחה הכאפות של כל החמולה שמביטים בך במין חיוך מלווה ב "אוהההה" , שכולו אומר : " תראו תראו , מי הגיע !!!" . הקטע הוא שאתה אטרקציה לשתי דקות בדיוק , במהלכם ידחפו אותך למעגל , יזווגו לך את הדודה של החתן כפרטנר לעינטוזים בשביל הצחוקים על חשבונך , וברגע שהאטרקצייה מצתה את עצמה , אתה נשאר לעמוד שם במעגל , מוחא כפיים כמו טאמבל ורוקד מין ריקוד קטן עם הרגליים כמו במסיבות כיתה מימי היסודי . ותמיד יש ת'שמוקים הקמצנים האלה שמרגישים באולם כמו בבית , מסונוורים מכמויות האלכוהול חינם ומחסלים לבר מן את כל הייגרמייסטר . אבל הקטע המעצבן הוא שקומנדו האחיינים , שלא בוחל בשום אמצעי כדי לעשות שיגועים וצחוקים , יביא את השיכורים המחורבנים האלה לרחבה . זוהי האות לדי ג'יי לקפל ת'ציוד ולסגור ת'באסטה . כי המרחק בין אירוע "מוצלח" לבין תלונה על הטרדה מינית מצד הרקדניות שלו הוא כמו המרחק בין הערב המאושר בחייה של האמא של החתן לבין שלוש מכונות הכביסה המלאות והסרוויס השלם בכיור שמחכים לה בבית . בררררר... כתיבה מעולה ג'יין . אחלה טור . מישהו היה צריך לעשות פה סדר סופסוף . אל תעלמי לנו . דיים , קיבלתי עוד הזמנה והעולם שותק !!!

לא יודעת, הם פשוט עושים לי את זה. הלוואי שאני אכיר מישהו ממוצא מרוקאי.

"וואללה" - פששששש...איזו עיברית יש לך!!! את בטח ניראת כמו אללה (איסטר)... "הגברים הישראלים מגרבצים כל היום" - שוב הכללה ממי שמתלוננת על שוביניזם... ואת מה עושה כל היום - מבכה את מר גורלך? מאשימה את העולם בכאבייך? תואר שני - עלק... לכי חפשי לך תחביב (אולי תאספי ג'וקים)...

חמוד, נו מה יהיה הסוף בכל הקשור לשגיאותיך הרבות [''עיברית'' למשל]?!!

אכן כפי שכתבה יעל, בטוקבקים שלך ניחן שאת מתנסחת היטב, שנונה, חכמה ובעלת כושר כתיבה משכנע ואמיץ. לרוב, לצד הנאה מקריאת כתבייך הסכמתי עם תוכנם. אולם, לצד איכות הכתיבה, שניכרת גם בטורך הנ"ל, לדעתי הפעם פספסת. אולי הבחירה של נושא הטור, והרצון להעביר מסר לכל ה"מברכים", המצויים בכל שכבות אוכלוסיית עמך ישראל, את הרווקים/רווקות [רחמנא ליצלן] בברכת "בקרוב אצלך" היה בעוכרייך. לדעתי, שגית שבחרת להעביר את המסר בתיאורים עדתיים. ייטב לכולנו אם נפסיק לעשות שימוש בשד העידתי, כל כל מאפייניו. די, זה פאסה. כולנו ישראלים!! "בני איש אחד נחנו"..(בראשית מ"ב, יא)

יש את הסלט הקבוע הזה שעוד לא הצלחתי לפענח: לוקחים ירק שהוא מתוק וטעים, מבתרים אותו לקיסמים דקיקים ושופכים עליו את כל החריף והחמוץ והסתם-דוחה שיש בעולם, על מנת לקבל סלט שהוא בגדר תוצר לוואי שמקומו הוא ברמת חובב ולא על שולחן בארוע משמח. אולי זה סמל שאנחנו כיהודים חייבים שיהיה כדי להיזכיר לנו גלות גועל וסבל, אפילו כשאנחנו אמורים לרקוד ולצהלל. אם ככה, סלט הגזר הוא פריט חובה. איכס.

הגיע הזמן שיעמדו לדין פלילי את כול הגזענים למינהים ובפרט את הכותבת ברמה של כיתה ג שכתבה את הכתבה הטיפשית והמיותרת הזו. זה סך הכול עניין של מסורת ושמחה ואני בכלל מאמינה כי זה בא ממקום של מרמור אני בטוחה כי את ממש לא מוצאת חתן תודה לאל!

חלקית זה נכון, כבר בכניסה לאולם הדודות בין סיגרים לפסטלים עם פה מלא בכל טוב מנשקות אותך, ובמבט של "השתתפות בצערך" ובנימה של "תעשי עם עצמך משהו" בתרגום חופשי "תתחתני כבר"!!!! תוקעות לך את הברכה "קבל עארס דיילכ" ( "בקרוב בחתונה שלך"). וכל הבנות דודות שלך נראות כאילו יצאו מסרט נע עם פן שישיות ובלונד מדהים (הן לא נולדו כך כמובן) אבל בין בקבוקי הוויסקי המשובח (שנשמר במזנון של הסלון ונערם על גדותיו מהגיעך לגיל מצוות בשביל החינה שלך) לחלקי הפרה - בייחוד ה"מוח"- גורמה לאניני הטעם ולמתוקים שבסוף, יש גם שורשים (הכוונה לא לשורשים השחורים של הבנות דודות שלי) למי שרוצה לחפש אותם ולעשות את זה אחרת אז הם שם. וכמה שמחה ואהבה, אין מה לעשות כמות כזו אין סופית את יכולה לקבל רק בבית מרוקאי, נקודה!

אני מבינה מקריאת הכתבה שאת לא נמנית על יוצאי צפון אפריקה אלא רק מלגלגת עליהם... ובמידה ואת כן כזו אז אין לי אלא לרחם עלייך, כתבה מלאה בשנאה עצמית כזו לך ולקרובים לך לא נראית מזמן.