in the UK it is working across the board read more at: http://www.ultrasis.com/products/product.jsp?product_id=1 it is clinically proven and adopted by the NHS

יש יותר מדי פסיכולוגים בינוניים שרוצים שיהיה מי שישלהם להם 300 ש"ח לשעה. וכל אמצעי טיפולי אחר, מטיפול קוגניטיבי התנהגותי, דרך טיפול קבוצתי, ורדה רזיאל ז'קונט, טיפולים הוליסטיים, וכמובן גם שרלטנים בעלי קסם אישי, מאיימים עליהם באותה מידה

לפני כמה ימים נתקלתי בבלוג "בטיפול נמרץ", זה בלוג של הפסיכולוג ראבן דגן מהסדרה בטיפול, ואהוד אולמרט מגיע לשם לטיפול שבוע בקליניקה. מוזר ביותר!

כל הכבוד למר ברק . אני סובל מבעיות נפשיות למיניהן והכתבה הזו עם ממצאיה המעודדים , הפיחו בי תקווה מסויימת לאחר שעברתי טיפולים פסיכותרפויטיים ותרופתיים ללא הצלחה עד כה . אשמח לקבל הפניות לסוגי טיפול כאלה .

העלת נושא חשוב ומעניין. כמה מצער שהממסד לא עוקב אחרי העולם המשתנה. כמה מצער שנוכלים תופסים על זה טרמפ. אתה מאמין שכתבה כזאת תוציא מישהו משלוותו?

כל הכבוד לחשיבה הביקורתית והמקורית של פרופ' ברק. הייתי רוצה להרחיב את דבריו: הפסיכולוגיה והאקדמיה הישראליות לוקות במחלות הבאות: 1. הן התעצבו בסביבה קולוניאלית של שליטה על תלמידים מכל התרבויות ועל מבוגרים מתרבויות יהודיות וערביות מזרח תיכוניות. לכן הם חושבים בטעות שמה שנכון לפרובינציית וינה של פרויד, ולליניאריות של פיאז'ה, בסוף המאה ה19,נכון לכולם (פרובינציאליות אירופוצנטרית) גם במאה ה21. 2. למה אין באף טכניון ישראלי "מדיה לאב" כמו בMIT? למה אין פסיכולינגויסטיקה חומסקיאנית כמו שיש בMIT? כי אצלנו תקועים במנטליות המאה ה19 הקולוניאלית של הרצל, שגרסה חלוקת עבודה בין דיסציפלינות ובין שולטים ונשלטים. לכן אין אינטגרציה ואין אחווה בין תרבויות ובין דיסציפלינות. 3. ישראל חיה את העבר (המפוקפק) שלה שהסתיים ב1967. מאז, הפסיכולוגיה הישראלית רק משקפת את החרדה הישראלית האקסטרא-פסיכולוגית מפני העתיד. 4. טכנולוגיות מידע משקפות שינוי ושוני, דבר השנוא על האקדמיה הישראלית, מבוססת הפרוטקציה עוד מתקופת שלטון מפא"י. הממסד הפסיכולוגי והאקדמי פוחדים משקיפות וחדשנות שתנקה להם את האורוות המחניקות.

בטיפולים שאינם קוגניטיביים, החלק החשוב ביותר בהצלחת הטיפול הוא הקשר בין המטפל למטופל. באמת מעניין אם אפשר ליצור קשר אמיץ דרך המדיום האינטרנטי.

לסייע למטופל בשיטה ההיקפית, תוך שימוש במשפחה, חברים, אינטרנט, ספרים, כתיבה יוצרת ועוד, כשהפסיכולוג הוא רק מרכז השדה ומכוון הפעילות - זוהי כמובן ה-שיטה היעילה. אגב מטופלים חכמים ישמחו לשלם עבור טיפול משובח עוד ועוד, שכן התמורה לאורך שנים היא א-ד-י-ר-ה. לא זו הבעיה לעניות דעתי. מרבית אלו שזכו בתעודת פסיכולוג על סמך שינון ודיקלום, ולא על סמך חשיבה יצירתית, יודעים רק לשנן ולדקלם, ובקושי יודעים לטפל באדם בשיחה בין שניים. לנהל קצת יותר מזה זו עבורם מטלה גדולה מכפי יכולתם. הגיע הזמן לאמר את אשר נלחש מפה לאוזן: מרבית הפסיכולוגים אינם יודעים את מלאכתם, ומרבית הפקולטות יודעות זאת. אך אם יבררו את הטובים, תצטמצם הפקולטה עד לאפס. יד-רוחצת-יד. ומה יעשו המטופלים? יבקשו המלצות, יבדקו ויזרקו פסיכולוגים אחרי פגישה יחידה של קשקשת, ואחרי 4-7 פסיכולוגים-נפל ימצאו אחד/ת שמתאים/ה לצרכיהם ולרמתם. יש, בודדים, אך כל מטופל צריך רק פסיכולוג אחד, שאינו שרלטן...

אני חושב שהבעיה נעוצה ב-2 הצדדים: 1. בצד הלקוח, אינני יודע כמה יהיו מוכנים הלקוחות לשלם סכומים הנעים בין 200-700 ש"ח בממוצע לפגישה דרך צ'אט אינטרנט. אנשים רגילים "להתפרק" ולשוחח בחופשיות בצ'אט בחינם (תסתכל בתפוז, שמוביל כיום את טרנד הצ'אטים לדוגמא). 2. בצד הפסיכולוגים: הפוביה מהמחשב קיימת בצורה שלא תאומן! אני אישית מכיר מספר פסיכולוגים שאם ה-OUTLOOK שלהם עף, הם נכנסים להיסטריה רבתי. צ'אט שיסגר להם בטעות אם הם לחצו ALT-F4 בחלון יוביל בחלק גדול מהמקרים של פסיכולוגים פוביים לפאניקה רבתי, וראיתי דברים בעבר. יחד עם זאת, לדעתי, יש עדיין תקווה. הדור הצעיר (זה שסיים את הלימודי תואר ראשון ושני וכו') "מחוברים" בנשמתם למחשב ואינם פוחדים ממנו וגם אינם פוחדים מלנסות דברים חדשים. אני מאמין שכשהדור הזה יכנס ויתפוס מקום ויחליף בהדרגה את הדור הישן, דברים ישתנו בהחלט. תודה, חץ

פסיכולוג. אני לא חושב שלמטופלים יגרמו יותר נזקים אם אנשים שלא למדו פסיכולוגיה יפתחו מרפאה, ביחס למצב היום. גם היום יש פסיכולוגים גרועים. ההבדל הוא בעיקר במחיר.

בסופו של דבר המהות של הטיפול הוא הקשר המתפתח בין המטפל למטופל. תהליכים של העברה והעברה נגדית הם חלק משמעותי ובלתי נפרד מטיפול. השימוש באינטרנט מאפשר לשמור על ההגנות ועל המסכות. הקשר שנוצר הוא וירטואלי- לא ממשי. אני מעריכה מאוד את האינטרנט והפוטניציאל הגלום בו. הוא יכול להיות כלי נהדר למתן ייעוץ והדרכה אך לא תחליף לטיפול בו הקשר הבינאישי הוא אחד הכלים המרכזיים לריפוי...

אני סטודנטית לפסיכו' והכתבה מאוד מעניינת ואינפורמטיבית. אולי הפסיכולוגים המתנגדים לכך פשוט חוששים לפרנסתם (בעקבות הבינה המלאכותית שיום אחד תחליף אותם..) אך דבר אחד כן הייתי רוצה לציין: אני יצור חברותי (כמו רוב הסטודנטים במקצוע זה) ולשבת כל היום בבית/בקליניקה ורק לעבור על מיילים ולצוטט במסנג'ר נראה לי לא כל כך נחמד. כן הייתי רוצה לראות אנשים ולקיים מגע בלתי אמצעי, מה גם שישנן תגובות לא מילוליות שחשוב להבחין בהן. למרות זאת, יש מקום לשלב את כל השיטות כדי לתת מענה טוב יותר לכל השותפים בעניין. תודה

הם בהחלט משהו שקורה אני בטוחה שהכותב יכול לסייע לך למצוא מאמרים בנושא. אנשים גם התחתנו לאחר שהכירו באינטרנט

זהו זה! להערכתי ב10 שנים הקרובות עם חקר הדנא והבנה ביולוגית טובה יותר של אבני הבניין שלנו והשפעתם גם על ההתנהגות שלנו הפסיכולוגיה תפשוט את הרגל סופית. הטיפול הפסיכולוגי לא מבוס על אף , שיטה" או מדע... בסך הכל התוצאה תלויה באנשים והכריזמה שלהם. כלום לא השתנה מאז הכומר והמטיף מלפני 1000 שנים לערך... היום כל "מטפל" אינטליגנטי או בעל ניסיון מצליח לעשות מה שעושה פסיכולוג טוב ובפחות זמן וכסף.. ומכאן שלצפות מהאנשים האלה שתקועים בתוך התיאוריות שלהם לנסות ולבחון מחוץ לקופסא דברים כמו: 1. פילוספיה יוונית. 2. אינטרנט. 3. אבולוציה. זה בערך כמו לבקש מנהג משאית מדסיקני לקרוא תווים... אין קשר. פשוט אין קשר. ( אולי יש צדיק אחד בסדום..) הכותב לא פסיכולוג. אבל עושה עבודה טובה הרבה יותר.

חייבים לדבר !!!

רציתי רק להגיד לך שעם כל הכבוד לכך שאת סטודנטית לפסיכולוגיה, המקצוע שבחרת ללמוד לא נועד לשרת אותך ואת מה שאת אוהבת לעשות, כך שאין לזה שום קשר לזה שאת יצור חברותי ונראה לך משעמם להיות כל היום מול מחשב. כלומר, השאלה הנכונה כאן לשאול היא האם טיפול יכול להתקיים דרך הרשת ולעזור למטופל. יכול להיות מאד שלא, כי בטח כפי שלמדת ,באמת לרוב נחשב שמה שחשוב זה הקשר עם המטפל. אבל אם יש אפשרות שזה כן יעזור, אז ברור שזה צריך להיות קיים. ואם לך אישית זה לא מתאים, אז את תטפלי בשיטות הקלאסיות וימצאו אחרים שיסייעו באופן הזה. בכל אופן, נורא בולט מההודעה שלך שמה שמעניין אותך בכל הסיפור זה איך יראה יום העבודה שלך, וזה לא בדיוק העניין כאן אלא טובת המטופל.

גישת האימון האישי (life coaching) יכולה להתבצע, בין היתר, בתקשורת מרחוק - אם בטלפון או באינטרנט. אני פסיכולוגית קלינית ישראלית שחיה בארה"ב. לאחרונה עברתי הכשרה כמאמנת אישית, והתנסיתי בעבודת אימון הן בטלפון והן פנים אל פנים. למרות ספקותי, שנבעו מן הרקע הפסיכודינמי שלי ששם דגש מרכזי על מערכת היחסים המיוחדת שנרקמת בין המטפל למטופל, מצאתי, להפתעתי ולשמחתי, שהעבודה בטלפון היתה פוריה ומוצלחת במיוחד, ולקוחותי דיווחו על שיפור באושרם, התקדמות לקראת מטרותיהם ותחושת הצלחה וסיפוק. אני חושבת שגישת האימון האישי, המתמקדת בכוחותינו, ביכולותינו, בחיובי בחיינו, ובהסתכלות קדימה, השגת מטרות והתקדמות – מתאימה במיוחד לעבודה מרחוק. כמאמנת אישית אינני נותנת פרשנויות או עצות, אלא שואלת שאלות מעמיקות שמאפשרות ללקוחות שלי להסתכל בעצמם, לברר מה הערכים המנחים אותם, לגלות מה עזר להם עד כה להתמודד עם אתגרים, וליישם יכולות וכוחות אלה לתכנית מעשית שתקדם אותם לקראת המטרות והחזון שלהם, בעזרת כלים שאני מספקת להם. כישראלית החיה בארה"ב, יש לי עניין מיוחד לעבוד עם ישראלים כמוני החיים רחוק מן הבית. אשמח לעבוד עם פונים ישראלים, מישראל ומארה"ב, באמצעות האינטרנט, אם באי-מייל, דרך סקייפ (בשיחה או בצ'אט), או סתם בטלפון הישן והטוב. פרטי ההתקשרות מצויים באתר האינטרנט שלי: lifewithvision.com.

כיום הכל נעשה בחדרי חדרים. ברשת הכל הרבה יותר גלוי וכך יוכל הציבור לראות מה עושים ה"מטפלים". מעטים האנשים שיתפעלו מהשרלטנות והרמאות שנפוצים במקצוע הזה.

הקושי אינו נחלתם הבלעדית רק של פסיכולוגים גם יועצים ארגוניים מתקשיים לתרגם את היכולות הטכנולוגיות לתהליכים בארגון ולבנות תהליכים אנושיים מבוססי טכנולוגיה. למעשה היום, הטכנולוגיה נהפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים של האדם המודרני, ככלי אינטראקטיבי, כלי המאפשר חליפין וככלי העשוי לזרז תהליכים. כל זה לא קורה כי נקודת המבט הדומיננטית גם היום....היא עדין דרך פרספקטיבה חד ממדית של טכנולוגיה גרידא.(למרות ההצהרות על השילוש הקדוש: טכנולוגיה, אנשים ותהליכים) לכן נוצרת התקיעות. בתהליכי ניהול ידע בארגונים למשל ,רבים הארגונים אשר מתהדרים בניהול הידע שלהם , אך למעשה זו מהדורה דיגיטלית של הנייר, מעטים הם אלו שבאמת יוצרים תהליכים בין אנשים לאנשים . לטעמי זה שלב בהתפתחות ובחשיבה. הטכנולוגיה אמנם קימת התפיסות עדין לא ממש השתנו. אולי הפחדים נשארו כשהיו ביחס של האדם והמכונה.

איך ניתן יהיה לדרוש מאות שקלים לשעה? ועוד להוכיח התקדמות?... זה הרי הפרדוקס של הטיפול הפסיכולוגי: הדחף להאריך אותו תמיד קיים, ולא תלוי בכלל במקרה הספציפי - ניגוד אינטרסים מוחלט בין המטופל למטפל. שאלתם את עצמכם למה האימון האישי כ"כ פופולארי בשנים האחרונות? בדיוק מהסיבה הזו: זה טיפול שמשיג תוצאות אמיתיות בזמן קצר. לא עוד שנים של טיפולים פסיכואנליטיים וחפירה בעבר (ובארץ אגב יושבים כמה מגדולי הפסיכואנליטיקנים בעולם), אלא שינוי התנהגות שמובילה לשינוי באופי. לא מזמן היתה כתבה ב'הארץ' על התמודדות עם פחדים בגיל הילדות, שלעיתים נישארים עד גיל מבוגר. שני הפסיכולוגים שם אמרו דבר מרתק (בתשובה לשאלת המראיינת): *התיאוריות של פרויד לא עומדות במבחן המעשי*. כלומר מבדקים הראו שהן לא מסייעות, ושיש דרכים יעילות יותר. זו מהפיכה ענקית! אבל בנוף האולטרא-שמרני בארצינו היא עדיין מוקצית, מחשש שהיא תכרות את הענף הפסיכואנליטי כולו. על כן עצתי לכל מי שזקוק לסיוע נפשי - התרחקו מהפסיכואנליטים, ולכו על הקוגנטיביים.

אין שום קשר בין סוג של התכתבות וירטואלית לטיפול פסיכולוגי או פסיכואנליטי וזה לא קשור לשמרנות הממסד. בדיוק כמו ששימוש בטלויזיה זה לא טיפול ( כולל ד'ר פיל) וספרי עזרה עצמית הם לא טיפול, כך גם צ'אט הוא לא טיפול. אין כוונה לזלזל בכל המדיומים הללו, למרות שבדרך כלל הם גם רדודים ומתיימרים למשהו שהם לא, אבל גם עם מישהו מרגיש שיש ספר הדרכה עצמית שנורא עזר לו או שד'ר פיל הוא גאון זה עדיין לא הופך את זה לטיפול. הדבר המהותי ביותר בהמצאת הפסיכואנליזה הוא ההבנה שחייב להיות אפקט ולא רק העברת תכנים של ידע. האפקט הוא מה שקורה בין שני אנשים ושום תוכנה רובוטית לא תשנה את זה. מצידי שיהיו כל הדברים האלה אבל לקרוא להם פסיכולוגיה או טיפול זאת הונאה.

יש רק אתר אחד בעברית שאני מכיר שמיועד לטיפול בעזרה-עצמית (בבעיות לחץ וחרדה): https://minustress.com/test/gate.asp כמובן שיש אתרים רבים בשפות אחרות, בעיקר באנגלית.

אני מצטער שלא הצלחת להיעזר בטיפולים קודמים. ברור שהטיפול הפסיכולוגי באמצעות (או בעזרת) האינטרנט לא מתאים לכל אחד ולא לכל בעיה, כך שתצטרך לבדוק באיזו מידה זה מתאים לך. מטפל מאומן ואחראי יבדוק את זה איתך. אינני מעוניין להפנות אותך לאתרים מסויימים דווקא. תוכל להגיע אל אתרי מטפלים באינטרנט באמצעות חיפוש פשוט במנוע חיפוש. בהצלחה!

אכן, התנסויות של הרבה מאד מטופלים בעולם בקשר טיפולי-שיחתי עם מטפל הראו שתקשורת כזו יכולה להיות מוצלחת ביותר. כמובן שזה מותנה בהכשרה מתאימה של מטפל (מה שכמעט ולא קיים בארץ), במטופל שעומד ב"דרישות" מסויימות, בפעילות תקינה של האמצעים והכלים הטכניים, וכד'. מחקרים רבים פורסמו בנושא זה ולכן התשובה לתהיה שלך קיימת וברורה מאד: כן, אפשר ליצור קשר ויחסים טיפוליים מצויינים, לפי אמות-מידה רלוונטיות רבות. יתר-על-כן, במקרים רבים קשר זה מצליח יותר מאשר בקשר של פנים-אל-פנים. אם תהיי מעוניינת תוכלי לקורא רבות על זה בפרסומים מקצועיים הנמצאים בספריות אקדמיות, וחלקם אף פורסמו ברשת.

גם הניסיון הרב שהצטבר (בארץ ובעולם) וגם המחקרים הרבים שנערכו, סותרים את ההנחה שלך... אבל באופן יותר ספציפי, אם את כבר מזכירה טראנספרנס וגישות דינאמיות: דווקא בגלל העמימות, יחסי מטפל-מטופל מקבלים ברשת היבטים מקצועיים מאד מיוחדים שתורמים להצלחה הטיפולית! תחשבי על זה! בכל מקרה, כפי שאני חוזר ואומר שוב ושוב, מטפל מיומן ואחראי חייב לקבל הכשרה מתאימה כדי לפעול בדרך זו.

בטח שחייבים לדבר (לפעמים). מי רוצה לדבר באמצעות האינטרנט - יש לו דרכים רבות ושונות לשם כך. בטיפול פסיכולוגי מקוון אחראי ורציני ניתן לדבר, ועוד איך, אפילו יותר מאשר בטיפול פנים-אל-פנים מסורתי!

הפסיכולוגים מרגישים לא נוח ליד מכונות, שאמנם פחות מתוחכמות מה"מכונות" שבהן הם מתמצאים אבל גם הרבה פחות "מבינות". בנוסף, יש מצב שהם פשוט מפחדים שהמחשב ישתלט על עבודתם, או לפחות על רובה...

רפרנסים בבקשה