באופן מקרייצא לילהיותמעורב באותו משפט. הגב' יונה סופר הגיעה בטרם התקיים המשפט להתלונן על הנושא: "שחיתות של שופט" בפני אל"מ בדימוס נחום שדמי שעמד בראש המוסד לביקורת של מפא"י. בגין עיסוקיו של נחום שדמי הוטל עלי לשוחח עם יונה סופר ואת השיחה רשמתי בכתב, תוך כדי שיחתה. הכתוב הועבר לעיונו של ראש המוסד שהחליט כי הנושא אינו בתחום הפוליטי ויש לדווח עליו לרשויות המשטרה. לאחר כשנה זומנתי לעדות ע"י מר גבריאל בך, לימים שופט בבית המשפט העליון. תיאור הדברים מתמצה בכתבה באופן די בהיר. החלק שלא מוזכר בכתבה כאן הוא גילגולה של הגב' יונה סופר, שגדלה ללא בית, התחנכה במוסד של המסיון (מנזר) ועברו עליה טלטוליםלא מעטים עד שבגרה והתמחתה בעריכת דין. הסיפור הרומנטי מרתק - אך המסקנותשהגיעו אליהן השופטים כנראה די דומות למה שקורה במחוזותינו כיום. העדויות לא התליחו לטעת אמון באשמות והשופט מלחי זוכה מכל אשמה. לימים התפטר ולא סייםכהונתו בבית המשפט. בנימין זיגל התחילבאותה עת את הקריירה שלו שהסתכמה בהטלת פחד רב על רבים שהלכו בשולי המותר ולא הססו לסטות לא מעט. יחד עם זאת הרבה מזכויות היחדי הופרו בשיטותיו של זיגל ה"איום" שרכש מוניטין מאותן שיטות. במשפט גם היה מעורב, כעד עו"ד בן ציון באיער מר"ג, שבודאי יכול להוסיף בנדון.

1.שנשים הן תמיד נקמניות שהאהבה מתה שלא ברצונן.2.שלעולם אין לדעת מה היה בין שני אנשים כשהם לבד.לבד.3.שצריך להתייחס לקצב כאדם חולה מין ולהציע לו טיפול(אולי סירוס)?ובמקרים כאלה עונש הוא נקמה.

לא ידעתי שהעזו לעשות דבר כזה כאן. מה לרבנות ולצווים ? ולענין הכתבה. מי היה הרב באותו זמן אשר טען כי המתלוננת אשמה בכך שלבושה לא היה צנוע ?

אין מה לעשות. בדרך כלל הגברים "צודקים". במדינה מזרחית הנשים הם זבל גם אם הם צודקים. אנחנו מדינה מעורבת ומה לעשות שיש אצלנו שהאשה תמיד הזונה.

סניגור: "גבירתי, אני אומר לך שאת משוגעת" וכו' וכו'. יונה סופר: "לא נכון. יש לי תעודות רפואיות של שלושה פסיכיאטרים שאני בסדר גמור" סניגור: "ולי, גבירתי, אין אפילו תעודה אחת כזו".

אם אני לא טועה, עדיין לא הגיעו אלינו במשטרת ישראל טייפ-רקורדרס של קסטות כמו בתמונה ששמתם, אלא השתמשנו עדיין בטייפ-רקורדר עם שני סלילים נפרדים בשביל להעביר את הסרט המגנטי דרך מנגנון הראש המקליט שהיה למטה באמצע בין שניהם.

אני המום. סוף סוף תגובה שממש מנצלת את המדיום הזה של תגובות באופן המיטבי. טוב לדעת שזה קיים.

נוראי

אם יונה סופר היתה צודקת ,לא היתה עוזבת כך את הארץ .

אכן נגרם לה עוול נוראי. אם חד הורית בתקופה ההיא היתה מטרה קלה מאוד. כל מה שאמרה אמת לאמיתה. היתה אפשרות לחשוף את השחיתויות הממוסדות במערכת המשפט ובגלל טכנולוגיית האזנה גרועה הפסדנו את ההזדמנות הזאת.
יונה סופר נפטרה בגיל מבוגר באוסטרליה. יהי זכרה ברוך.