אבא שלי עבד במבטחים וכילדים היינו מבלים שם את רב זמננו. עוררת בי נשכחות ואני מקווה שגב' אלשטיין אכן תשיב עטרה ליושנה.

תמיד כיף להיזכר , והכתבות של מיכל מצליחות קבוע לעשות לי את זה. הנימה האישית, ההומור הדק, הנוסטלגיה. האם זה המתכון?

איזו כתבה נהדרת לסופשבוע דביק וחם. שיחקתם אותה בבחירת נושא מצויין. רוצים עוד כתבות נוסטלגיות....

אהבתי את ערב הבינגו המותח..

כתבה מקסימה שמזכירה לי את סבא וסבתא. מזכירה חופשים שתוכננו מראש בביתן אהרון. עד היום שאני נוסעת בכביש אני נתקפת געגועים.

את הכל אפשר לשחזר, בכאילו, אבל את המהות הפנימית אי אפשר לשחזר בבלוקים ובמדשאות. הרוח האופטימית, החזון השיוויוני, המטרות הנאצלות, ההתמקדות באדם, הנקיון הערכי, כל הדברים שנתנו למפעל הזה את הנשמה והחיות הפנימית, אותם יש להקים מאפס.

אורי זוהר וחנה רובינה בשיר "החופש בבית הבראה " http://www.youtube.com/watch?v=FKAtcm6_bzY

מעניין מי אלה שבילו את זמנם בבתי הבראה. אחוסלי"ם!!!

את השירון של בומבה צור - "הנופש בבית ההבראה", או כפי שהוא בדרך כלל ידוע, "אוכל, קדימה אוכל". כתבה מקסימה.

אולם בתי הבראה אלה היו פסגת הקיפוח שכן, לפחות במעלות שם התגוררתי ועבדתי שנים רבות, אורחים היו רק הישראלי האשכנזי, מעולם לא ראינו אורחים ממוצא אחר. לחמין בשבת קראו צולנט ורק כשבגרתי הבנתי שזהו החמין שהגישו אצלנו בשבת וקראו לו בשמות אחרים. אכן היו ימים עליזים, זו הייתה הזדמנות נפלאה להגיעה לסביבה של אנשים "כמונו" מבלי שיהיה צורך להתחכך בישראל השניה, אלה היו נוכחים-נפקדים בעבודות השחורות של המקום.

מאוד יפה, הקומבינות בשיא תפארן, ולחשוב שאולמרט ושרון יחד עם הירשזון המציאו את השיטה, הכל תוצרת מפ"י (לטוב ולרע)

http://allsongs.co.il/index.php?sType=&sStr=&prdID=70923&prdTitle=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C

איך אהבנו את החלון זכוכית הזה בבריכה!!!!! יש לנו מליון צילומים משם. זו הייתה החופשה הקבועה שלנו. אף פעם לא שיעמם. איזה זמנים אלה היו.

לצערי, משפחתי לא נהגה לנפוש כך מבעיה תקציבית כמובן, משפחתי נהגה "להתיישב" בכנרת עם אוהלים לכמה ימים. נחמד לדעת על מקומות כאלה ומילאת אותי סקרנות לתקופה ההיא.

ומה עם בית ההבראה במעלות תרשיחא?

בתי ההבראה היו מקום הבילוי שלנו כמשפחה בילדותי. כבת לניצולי שואה נהננו במחיר מוזל וכך יכולו לצרף אותנו הילדים כחלק מסל החופשה. זכרונות מביתון אהרון. כינרות. מוצא בהרי ירושלים. חיפה... נוסטלגיה במיטבה.

ואני לא זוכר את ההורים שלי מדברים על נופש בבית הבראה . אה כן , הם לא אשכנזים .

ההסתדרות. מיותר לציין כי הם היו חברים בהסתדרות כמו רוב אוכלוסיית הארץ

אבי עבד שם 34 שנים והמקום נמכר בשנות ה 80 לטובת בניני מגורים.

כל קיץ לבתי ההבראה של מבטחים,לזכרון,נצרת,מעלות. ילדות מופלאה,חופש אמיתי בפארקים טבולים ירק ו3 ארוחות טעימות וביתיות. לא ספא ולא קשקוש אחר.

הורי לא זכו מעולם להגיע ל"בית הבראה" כזה, כי היה מיועד לפרוטקציונרים בעיקר. דודי, שהיה מנהל בקופ'ח, היה מבלה שם כל קיץ. היתה זו סיבה נוספת למהפך 1977 ותחילת שלטון הימין.