כשהרב עוד היה אורי כשהיה צריך להזכיר לו לנוח.. תמיד אשא בליבי את המפגשים שם עם הורי, למרות שהיתי איתם כל יום בשנה. היה נוף ושקט וערבי תרבות - ולא אכסדרות מבהיקות ולהקת מפזזות!

כמה טוב שזה נגמר!

לימים שבהם מי שלא היה לו פנקס אדום, ולא היה לו קשרים בקופ"ח, יכול היה רק לחלום על חופשה? בלי פרוטקציה גם העובדים יצאו לנופש לבד ולא עם המשפחה פעם בשנתיים. בקיצור במקרה זה מדובר בנוסטלגיה מזויפת לחלוטין!!!!!

הכל היה פעם פשוט יותר ונראה לי שכולם היו מאושרים יותר.הילדות שלי רצופה בתי הבראה, בתי אירוח של קיבוצים כו למשל בקיבוץ מעלה החמישה ובית קיי בנהריה.אלו ימים שלעולם לא אשכח.

אכן, היו בתי הבראה נפלאים. ומי נהנה מהם? נכון. לא רובנו, ששילמנו את מסי ההסתדרות אך לא זכינו להנות מהם. להורי, כמו לרוב חברי בגבעתיים (שלמדו עם ילדי שיכון קופ"ח, כמובן) לא היתה אפשרות לנסוע להבראה לא רק פעם בשנה (ובוודאי לא לבחור ולהחליף בכל חג את היעד...) אלא במשך שנים. לכן, רק אבי נסע ואמי נשארה איתנו. אז באמת נחמד לקרוא זכרונות כאלה, ועל מקומות יפים שכאלה, אבל זה גם מעלה טעם חמצמץ של הפרוטקציות המוכרות....

בשנות ה 50 60 התארחנו גם בשביי ציון, חניתה, כפר בלום וכ"ו בהנאה מרובה. לאחר מלחמת לבנון השנייה קיבלתי החלטה להנעים את חופשותיי בארץ בלבד, עתה אני נופש בצימר במירון, מזג אויר נפלא, נוף משגע, אוכל ויין כיד המלך, והמחירים לא בשמיים. ישראלים יקרים דיי, מספיק פירנסנו מדינות, הנהר הוא אותו נהר, המוזיאון הוא אותו מוזיאון, הקניונים מלאים בכל טוב, אין צורך בדיוטי פרי, נא לגלות יותר פטריוטיות.

פעם בשנה. וזו היתה ההבראה שלנו מדימונה.

סבתא שלי נפשה במעברה ואחרכך בפרדס כץ

סופשבוע סוציאליסטי סדרתם לנו. שתי כתבות יפות, מקוריות ומעניינות שנותנות ערך מוסף לתיירות. תמשיכו כך.

אדריכל

המלון, שהוזכר בכתבה, נמצא ברחוב חיפאי רגיל. בלי נוף, צמוד לבית אבות. הייתי בחופשה שעלתה פחות מ- 200 לזוג לסופש: לא היתה מעלית, חדר הכושר והבריכה היו בשיפוצים. בארוחת שישי הוגשו מים ואם רציתם מיץ זה היה כרוך בתוספת תשלום. מאוד לא מומלץ.

עפה לה. עכשיו מדינת ישראל במקום טוב יותר. איך שלא תסתכלו על זה

גם באשקלון היה בית הבראה של קופ"ח אך ה"אליטה" התארחה במלון "דגון" באשקלון, בשנות החמישים והששים.

מאד מאד מרגש

זכיתי להיות בין ה"מיוחסים" שקיבלו "וואוצ'ר" לבית הבראה בזכרון. זו היתה חגיגה. במחיר הסביר ששולם היה כלול הכל. ארוחת בוקר, סנדויצים לטיול של חצי יום, צהריים, "פייב או קלוק" עם רקודים ערוחת ערב וגם קפה/תה לילה שאםשר לקחת במזנון. שיא הבילוי בשעות הערב כמובן משחקי קלפים רמי ו/או ברידג'. רוב הנופשים הגיעו ועזבו באוטובוס. היינו שמחים ועליזים ולא דאגנו למיות שיעלו או יירדו. כ י ף ! !

אני לאו מצליח להבין איך הורי שרדו את ימי מפא"י הארורים. אני לאמצליח איך בניגוד לכל הסיכויים, בניגוד לכל המוסכמות, בניגוד לכל הקליקות הצליחו. אני ממוצא תימני. הורי עבדו קשה מאד כדי לשרוד את החודש. לא וויתרו לעצמם. את קירות הטון החשופים של בתי ההבראה ראו רק מבחוץ. אני קורא את הכתבה הזאת ומבין עד כמה "הארכיטקטורה" של של המבנים הייתה גם הארכטיקטורה של החיים. וכנגד כל הסיכויים - שברנו את חוקי המשחק. באחרית ימי אוכל גם לברר אם אפילו ניצחתי אותו על אף נתוני הפתיחה הכך כך גרועים. ואבל מה על אלפי האחרים? שמזמן הפסידו? הליכוד לא סתם עלה לשלטון, אבל הדרך שבה התנהלו העניינים מאז מלמדת כי לא למדנו דבר... הכיפך- אולי המצב רק יחמיר... את הבטון החשוף החליפו קירות שיש בוהקים ומסנוורים. סתמי ועצוב.

שכחתם את "בית יערי" ליד מושב ביתן אהרון מקום מאוד פופולרי אחרי נתניה,בבוקר היתה הסעה לחוף מכמורת,אחרי הצהריים היינו בבריכה ובין זה לזה אוכלים....

ועוד אומרים שהיום האנשים מושחתים???

שכחתכם את בית-ניסן בנתניה. פנינה בלב ליבה של העיר, על שלל מדשאותיה. והיום שכונת מגורים עם בתים גבוהי קומה. אין זכר למקום המקסים הזה. גם אוסישקין חרב. חבל על תנועת הפועלים שהקימה את המדינה ורואה אותה נהרסת על-ידי כרישי נדל"ן.

הליכוד לשיטתו של ביבי ורמון שהפך את ההסתדרות לאפס אין כבוד לאדם העובד והפכנו לעם עבדים אין סיכוי שילדי העבדים יגיעו אפילו לשרות בצה"ל כן אפשר בהחלט להתגעגע !!!

המקום הכי שווה עם מדשאות יפות, בתים קטנים, בריכה, קולנוע מהסוג של פעם. עדיף מאשר בתי המלון הגדולים הקיימים היום, בהם כל האנשים תקועים בבניין ענקי בלי אפשרות לראות קצת ירוק בחוץ.

המימון לבניית בתי ההבראה של ההסתדרות ברובו המכריע בא מאוצר המדינה בדרכים עקלקלות להסתדרות כמו כל שאר מפעליה הכושלים של ההיסתדרות ברגע שעלה הליכוד בשנת 1977 לשלטון והפסיק את זרימת הכספים להיסתדרות התמוטטה כל האימפריה ההיסתדרותית כמגדל קלפים. וכמובן בתי ההבראה הללו ששימשו את אצולת ההיסתדרות ומפא"י להנאות . אבל חברי ההיסתדרות שלא היה להם פרוטקציה חיכו שנתיים או שלא זכו כלל להגיע לבתי ההבראה הללו. "ממש צדק חברתי".

מבטחים היתה ונישארה מוסד שנוהל ע"י מפלגת "העבודה" אוסף של מושחתים שדדו את הקופה של העובדים . שיקום סוף סוף אדם שיעשה מחקר מקיף לאן נעלמו סכומי עתק מכספי העובדים . (אני יודע לאן)