לכל סוגי הזרמים שיש אצלכם. אני חושב שזה רק יאדיר אתכם כמגזר, דיון פתוח

הוא כתוב בצורה עדינה, אבל כמובן מוטעה וסובל מחוסר סבלנות. כאחת שקראה את הספר, אין ספק שדאום נשאר דתי, אולי מאוד דתי, וכל העיסוק שלו הוא בשאלת הגבולות בתוך המגזר

לצערי זהו השליש הדומם שנותן לקיצונים לשלוט בחייו. אבל רק שתדע שהרבה דתיים טובים כבר מאסו בדרך הלאומנית והקיצונית ובסה"כ רוצים להאמין באלוקים ולא ברבנים קיצוניים על גחמותיהם הפוליטיות. אתה מייצג ציבור שמאמין באלוקים בצורה האמיתית - ולא ע"י גזירות משונות שנחקקו ע"י רבנים שכבר עברו מן העולם. והאמת היא - שמותר לעשות הרבה דברים בשבת שחכמים אסרו מסיבות של שליטה בצאן מרעיתם. הגיע הזמן להשמיע גם את הקול הזה. אולי זה מה שיאחד את העם - רק בזכות אנשים כמוך יהיו הבנות עם הציבור החילוני בקשר לציוויון הדתי של המדינה.

כמביטה מבחוץ, הדיון הזה נראה לי מתחייב. הציבור הדתי חייב להבין שיש בהכל או לא כלום משהו שמחייב אנשים להיפלט, ואם הציבור הזה לא יהיה קשוב לאפשרות הזו, של אנשים שמקבלים על עצמם אורח חיים שונה, הוא פשוט יתמעט

קראתי את המכתב והוא כתוב בצורה עדינה ולא כאיום. נראה לי הגיוני שיישוב דתי הומוגני יתייחס בביקורת לדעות ולאמירות שנשמעות בספר. שגם הוא דרך אגב לגיטימי בעיניי

והחלק על הזוגות המעורבים באמת מאוד מרגש וקשה. פער נפער בין דאום לרעייתו, אבל נדמה שהם מתמודדים עימו יפה

הוא לא סותר את עצמו?

מי אמר לך שאנחנו לא סבלניים? דווקא כן

במקרה הזה. הציבור הדתי הוא מגוון ורחב מאוד מאוד. דאום העיד על עצמו שהוא לעיתים מסמס בשבת. נראה לי שהגבול נחצה כאן. הציבור הדתי מגוון בטרוף. מהדתי הלייט לייט ביותר ועד לדוס החרד"לי. גם הדתי הלייט ביותר אינו מחלל שבת. מה השלב הבא בקבלת הדתי?- קבלת אדם שאוכל חזיר עם כיפה או אוכל גדי בחלב אימו? אני לא באה להגדיר את יחסו עם אלוקיו או את רמת אמונתו. כל אחד והקשר שלו עם אלוקים. אין לי זכות לעשות זאת. אבל מבחינה הגדרתית, אדם עם כיפה שמחלל שבת הוא לא דתי לאומי, הוא רפורמי

שהוא, או זיסהוביץ וכו יגורו היכן שהם רוצים, העיקר שיש אנשים שגרים בהתנחלויות, מה זה משנה מה דעותיהם?

בעל נשמה גדולה אך טועה לפעמים (כמו כולנו, אך הולך עד הסוף). זה לא נכול שמותר לא ללדת ילדים. יש מצוות פיריון

הספר, מישהו יודע אם זה כבר בחנויות?

עם עצמו בעיקר, והשאלה היא למה. למה חילוניים לא בודקים זה את זה אלה את אלה, ואצל הדתיים הכל תמיד מאוד חפרני

מילא דאום רוצה להרוס / להציל לעצמו את החיים ולשנות אורח חיים, מדתי לחילוני. ( בלי לקרא לילד בשמו. דתי. אבל עושה מה בא לי) אבל מה אשמה המשפחה שלו? האישה שאיתו? הילדים? לא מספיק הם סובלים את שגיונותיו בבית - עכשיו גם "כל העולם ואשתו" מדסכסכים את חייהם הפרטיים? עצוב שדאום רדוד עד כדי כך שהוא מחפש רייטינג, במציצנות צהובה אל חייו האישים המשתנים. רחמי על המשפחה. תהיו חזקים!

אנשים שעושים מה שבא להם, ומחליטים מה אסור ומותר בשבת כי השתנתה התקופה הם רפורמים ולא דתיים לאומיים. ואם אתה מסכים איתו, זה לא הופך 1/3 מהציבור כמסכים איתו..

היהדות היא דת כזאת. מלאה בשאלות, התחבטויות ומאבקים יומיומיים פנימיים ואישיים על כל צעד. זה יוצר לדעתי עומק , חשיבה ונותן הרבה משמעות לחיים, אבל אפשר להגדיר את זה גם כחפרני...

כאחד שתוהה ומתלבט על אופן בו הוא יחיה את חייו אני חייב לומר שזה קול חשוב, כמעט קאנוני, וטוב שיגיע לתודעה, בלי מריבות ובלי קשקושים. נקי. כמו שהוא.

בלי כל ספק

כל הכבוד על האומץ והפתיחות!

וגם אם לא בדיוק, אני מרוידה את הכובע שאין לי [ דתיה, אבל לא עד כדי כך ]

דתי, חרד"לי, דתל"פ, דתילוני, ברסלב, חבקוק, דתל"ש

כי "פולמוס" יוצר עוד קנייה של מאות פריטים שימו לב לכך

את הספר

אני רק יכול להמליץ לכם לקנות את הספר. לא תתאכזבו כלל וכלל.

להוסיץ אהבה בעם ישראל ולא ח"ו קנאה!!

לא סיפרת לי שעשית במקווה...

כולם שונאים אותך, וכנראה שיש סיבה מוצדקת לכך.