וצילומים יפים, מה נעשה כשייגמר הקורס?

הסביר לי פעם צלם מזון שהרבה פעמים הוא לא יכול אפילו לטעום את האוכל כיון שתנאי הצילום דורשים ברק ושמן לא תמיד נותן את האפקט הנכון ואז הפתרון הוא גריז - גריז של מכוניות שמוסיפים אותו לשוקולד ואז ניתן לצלם ללא לחץ של זמן ולכן הקרמבו בצילום אילו היו מוסיפים גריז לשוקולד הוא היה נשאר מבריק ולא מתקשה בחלקו והקרמבו היה נראה יפהפה רק בלתי אכיל . בנוסף כשמוסיפים גריז לרוטב או לשוקולד בצילום הוא נראה זורם וחיוני בהרבה מאשר במציאות כך שאם אתם רואים רוטב בצבעים יפים לפעמים זה תוצאה של תוספת גריז לרוטב .

אני לא יודע על מי אתם עובדים הצילומים ממש גרועים לא משדרים טעם בכלל. הצילומים שלכם מלאים בליכלוך וחוסר חדות אי אפשר להציל כול דבר עם פוטושופ ורואים את זה.

אך איפה מורי הצילום שידעו להעביר את מושגי הקומפוזיציה ואפשרויות החדות. אתן סתם ציבות מתלמה (ללא אפשרות של שליטה בעומק החדות) תאורה בנאלית ומתיימרות לשפר הכל בפוטו שופ. בושה

קשה לי להחליט מי יותר.

שצילמה כל החיים שלה- היא בחורה שמבשלת ומצלמת, והיא משתתפת עכשיו בסדנת צילום מזון, כפי שכתוב בתחתית הכתבה. אז היא לא עומדת בסטנדרטים המטורפים שלך, סו ווט? עדיין הצילומים שלה מקסימים ויחסית לבחורה שצילום הוא לא המקצוע שלה- היא מצלמת מעולה. תן טיפה כבוד.

אפשר לא לאהוב תמונה בלי להתנפל ולקטול (גם אם הביקורת נכונה). אפשר לא לאהוב תגובה בלי לנסות לרצוח. למה מה קרה? כולה תמונות ותגובות. לא צריך לקבל סעיף מכל דבר. התמונות עצמן לא מוצלחות, נכון. גם בתור טבח וצלם חובב. הקינוח אחרי פוטושופ קונטרסטי מדי ונראה מעובד. הקרמבואים - לא אהבתי את ההשתקפויות ואת הקרמבו הלבן ברקע שאינו בפוקוס (שנאמר עומק שדה). אם הם היו זהים אז ניחא, אבל הם שונים ואני הייתי מצלם משוית אחרת עם תאורה לא ישירה. בנודלס חוסר הפוקוס על הלימון בסדר. בגספאצו - הכוסות נוגעות זו בזו. התבנית לא יפה. המלח על נייר לבן שנראה כמו מגבת נייר ששכחתם להוציא. הייתי מצלםצ על צלחת שחורה ותלולית מלח עליה לקונטרסט. הפשטידה - הבצק לא מושחם דיו (במה לימדו להתמש בקורס? משחת נעליים? אופים קצת יותר). צריך לסובב כי הקלתית מבוקעת. בכל מקרה- כל הכבוד על הרצון להיות חובב בעל ידע וכוונה להתמקצע.

וגם הכתבה- קלילה ומעניינת

תמונת פירות וקצפת: לא חדה. ולא ברור מה תורמת צלחת של מנה עיקרית מתחת לכוסות. תמונת קרמבו: למה בצלחת מרק?! מה הקשר? ובשביל מה מגבת נייר מלמטה? בכלל, מגבות נייר מככבות בצילומים האלה בלי חשבון. זה לא לטעמי. זה בערך כמו להשאיר את המקל והסמרטוט ספונג'ה בסלון בשבת. תמונת נודלס: התפוז (לימון?) לא בפוקוס. ושוב מגבת נייר. לא מכובד. תמונת גספצ'ו: למה הכוסות ממוקמים בתוך תבנית אפייה ממתכת? ולמה שוב מגבת נייר? תמונת טורט בטטה: לא בפוקוס, וחוץ מזה הקצוות של גבעולי העלים שחורים. זה בטח לא מעורר תיאבון ובטח לא צריך להופיע בתמונה. עדיף לחתוך ולהציג גבעול ירוק נקי ו"טרי". הביקורת הזו לא קטלנית בשום פנים ואופן! למדתי כמה טיפים חשובים מסדרת המאמרים הזו. תודה לכותבת ותודה על הצילומים שצירפה, ותדעו לכם שניתוח של עבודות עוזר מאוד ללמידה ולפיתוח טעם אישי. אשמח אם מישהו ייתן כאן טיפ איך לצלם אוכל מקרוב, בתאורה טבעית (או פלש מכוסה בנייר) - ו ב פ ו ק ו ס !!! על הכוונת שלי גפילטע פיש סרבני, והייתי רוצה סוףסוף להוציא צילום ראוי. חג שמח לכם, ושיצליח לכם גם האוכל וגם הצילומים!!!

זה אוכל כ"כ מכוער שהוא פשוט בלתי מצטלם (או בלתי צלים!!)

כבר צילמו לפניי גם בלוקים, גם בטוֹנדוֹת... בקיצור, לא ניכנע בפני כמה קציצות אפורות שידעו פעם לשחות והיום כבר לא. אוסיף לצילום גזר, אוסיף פטרוזיליה, אוסיף "חריין" (חזרת) בצבע סגול זוהר. העיקר תנו לי עצה באיזה צמצם ואיזו מהירות ואיזה תאורה (ביתית ולא מקצועית!) ניתן להוציא משהו מפוקס ונאה.

לגפילטע יצא סתם שם רע כמאכל משעמם. אמא שלי עושה אותו על מצע של סלק אשר צובע אותו בצבע בורדו והגזר שמפוזר מלמעלה . גם הצבע וגם הטעם - אין מילים.