התגובה שלך מדהימה ועולה ב-1000 מונים על הכתבה המקורית. אתה כנראה אדם מרתק וחבל שאין רבים אסרטיביים כמוך. תמשיך לטייל ולאהב את מדינתינו הקטנה והמדהימה. כך אני מחנכת את ילדי ששלושתם אוהבי טיולים כמוך.

נוסעים לאט, נועלים את הגיר בהילוך 1 או 2 ואין שום בעיה. אפשר לעבור את המסלול אפילו במכונית פרטית רגילה, לא חובה 4X4.

בסוכות האחרון (פחות משבועיים) נסעתי במעלה עקרבים מספר פעמים: ירדנו לחניון בתחתית המעלה, אחר כך הוקפצנו לראש המעלה בעזרת מדריכי בי"ס שדה חצבה, וירדנו את נחל גוב עם עוד משפחות מטיילים רבים שכולם עשו את המסלול. למחרת נסענו במעלה שוב לתצפית המכתש הקטן. הכביש פתוח, טוב ומדהים. שווה את המאמץ אני מופתע מהכתבה...

לידיעתך, מעלה עקרבים נמצא באזור הנגב המזרחי ואתה מספר סיפור שלם על טיול שעשית בכלל אזור הנגב המערבי (חיילים מצריים...ניצנה...). בקיצור, תפתח מפה ותיסגר על עצמך לפני שאתה כותב סתם שטויות

אומרים שאין לנו אוצרות טבע. אז הבנתם שיש, רק לא מגיע לנו להנות מהם ולהנות את התיירים ממראה המדבר המלהיב. ל 16 - התאור נהדר אבל זה לא מעלה העקרבים.

ידידי החביב, אתה כנראה קשה בהתמצאות. מעלה עקרבים נמצא ממש בחלק השני של משולש הנגב. אולי אתה מתכוון שהיית בדרום אמריקה ויש כביש זהה שנקרא מעלה עקרבים?. כדאי לך לנסוע שוב לאיזור והפעם בדימונה המשך ישר לצומת הבאה ושם פנה ימינה מספר מועט של קילומטרים ולאחר מכן שמאלה וזה יוביל אותך כך אני מקוה למקום הנכון. בהצלחה

אבל כנראה טובת המטיילים לא נמצאת בראש מעינייהם של הגורמים

המידע נאסף במשך שנים רבות והוא לקוח מתוך "מגה-ארכיון לתחבורה ציבורית - ירושלים - ארכיון התחבורה הציבורית (רכבתית ואוטובוסית) הגדול במזרח התיכון. אנו עובדים כבר עשרות שנים על פיתוח ארכיון הענק הנ"ל. (7 טרה בייט בקירוב) הנה החומר הרלוונטי: פיגוע במעלה-העקרבים – קו אילת – תל-אביב. באוטובוס שחזר מחגיגות 5 שנים ליסוד אילת. 17.03.1954 י"ב אדר-ב' תשי"ד, רביעי G.M.C 750, דיזל "הארגז" ת 1383, "אגד-א.ש.ד" פירוט: בפיגוע זה נהרגו 11 נוסעים ו- נוסע אחד נפצע באורח אנוש (חיים פירסטנברג, בנו של אחד משני הנהגים, שהיה בעת הארוע ילד בן 5). ביום 08.09.1986 נפטר פצוע זה שהיה מאושפז כ"צמח" במשך כל השנים מאז האירוע. עם מותו, עלה מס' ההרוגים באירוע ל- 12. הנוסעת היחידה שניצלה היתה מירי פירסטנברג, בתו של אחד הנהגים ואחותו של חיים פירסטנברג ז"ל. בפיגוע זה נהרגו 2 נהגי האוטובוס: אפרים פירסטנברג וקלמן עשרוני ז"ל. יתכן שהיו נפגעים נוספים ברכב צבאי שחלף במקום קודם לכן. כתבה מקיפה וחדשנית הכוללת פרטים חדשים אודות פיגוע זה והשלכותיו רבות השנים מופיעה ב: טל חיים, לא למדנו כלום, "כל-הזמן" (ירושלים), גיליון מס' 257, 12.03.2004, עמ' 80 – 82. כתבה מקיפה כולל תמונת שער, מופיעה ב: אחי-שחר יאיר, נזכור – ודבר לא נשכח !, "חופשי-חודשי", בטאון משפחת אגד, גיליון מס' 74, אדר תשס"ד  מרץ 2004, עמ' 25-24. אוטובוס עם לוחית רישוי זהה (ת 1383) מוצג במוזיאון הרכב ההסטורי של "אגד" בחניון חולון. האוטובוס המקורי שנפגע בפיגוע במעלה העקרבים קיבל מס' רישוי חדש בשלב מאוחר יותר: 37-551 והותקן בו מנוע מסוג LEYLAND. מעניין לציין כי ביום 17.07.1994 ארע פיגוע ענק במוסך אגד הסמוך למחסום ארז. ומדוע זה רלוונטי?? בבקשה: בארוע זה נפגעו בסה"כ למעלה מ- 200 אוטובוסים שונים של "אגד" – רובם מיושנים אך ביניהם מס' רב של אוטובוסים ישנים מדגמים שונים ונדירים ביותר שהיו מיועדים לשיקום והצגה במוזיאון הרכב ההיסטורי של "אגד" בחולון ! אוטובוסים אלה נאספו מכל קצות הארץ וחלקם שימש למטרת חלקי חילוף עבור אוטובוסים אחרים המוצגים במוזיאון. בין אוטובוסים אלה היה גם אוטובוס " LEYLAND ROYAL TIGER" – Mk-1 ! בארוע נשרפו גם 3 אוטובוסים נוספים שהיו פעילים ושייכים למוזיאון הרכב ההסטורי של "אגד" בחולון, שהיו ביום הארוע בטיפולים שונים במוסך "ארז": אוטובוס G.M.C שמספרו ת 1371 עלה ברובו באש ורק המנוע וחלקו הקדמי שרדו. סיפור חייו של אוטובוס זה: מדובר באוטובוס מסוג G.M.C שמס' הרישוי המקורי שלו היה כ 682 והשתייך לקואופרטיב "שחר" שהתמזג ביחד עם קואופרטיב "דרום-יהודה" ל-"אגד" ביום 01.11.1951. האוטובוס קיבל מס' רישוי חדש: 37-508 והורכב בו מנוע “LEYLAND”. אח"כ עבר שינוי מבנה בחודש דצמבר 1966 לתצורת סדנא ניידת וקיבל מס' רישוי חדש: 136-873. אוטובוס סדנא זה הושבת ביום 28.01.1979. אח"כ שופץ ושוחזר שוב לתצורת אוטובוס נוסעים עבור הפקת סרטים כדוגמת "אסקימו-לימון" וקיבל מס' רישוי אחר (ישן): ים 450. האוטובוס השתייך למוזיאון הרכב ההיסטורי של "אגד" עם הקמתו. במוזיאון הוחלף שוב מס' הרישוי שלו והפעם ל- ת 1371. ביום 17.03.1994 השתתף האוטובוס בטקס חנוכת מצפור במלאות 40 שנה למארב המחבלים שהתרחש במעלה העקרבים. עם תום הטקס, הוסע האוטובוס אל מוסך "ארז" לצורך טיפול ושיפוץ. במוסך זה נשרף כאמור. אח"כ שוקם ונבנה מחדש ולבסוף קיבל את מס' הרישוי ת 1383 שזהה למס' הרישוי של אוטובוס ה- G.M.Cהמקורי מהפיגוע במעלה העקרבים שהתרחש ביום 17.03.1954. כיום מוצג במוזיאון הרכב ההיסטורי של "אגד" בחניון חולון. עד כאן הסיפור המלא... ליל מנוחה מהמגה-ארכיון, ירושלים.

עיריית דימונה סיפחה לשיטחה עשרות אלפי דונמים על מנת לזכות בארנונה, מדוע לא מחייבים אותה לתחזק את הקטע כביש שבשטחה? בטוח שאם היה מה לגבות שם כמסים לקופתה הם לא היו מוותרים, כל שטח שייך לרשות כל שהיא וצריך מישהו שיש לו לב לטבע ולנוף לפעול לאיגום תקציבים על מנת לשפץ את הכביש.

בעיקר אהבתי את המשפט כיסוי תחת, זה לא הדבר היחידי בערבה שתקוע בגלל כיסוי תחת. חוץ מזה אזור מקסים ופתוח לנסיעה לכל אורכו,רק שצריך ערנות וזהירות בנסיעה שם

הרי זה אתר מור"ק חשוב ויפה - ומה? לא ניסע? ניסע ועוד איך.

I was there one month ago, the road was open and in good condition too What are you talking about?

נסעתי שם לפני שבוע (5/10/07) ולא רק שהכביש היה פתוח, אלא שבכניסה התחתונה אליו היתה תחנה של רשות שמורות הטבע עם שני מדריכים נחמדים שחילקו חוברות מידע והסברים...

הכתבה על מעלה עקרבים. אם אתה לא יודע איפה זה - תסתכל במאפה ( איך שאמר אריק...)- יאללה תתאפס

16 - אני חושב שאתה מדבר במאמרך הארוך על מקום אחר. ממעלה העקרבים לא רואים את גבול מצרים ולא מגיעים לניצנה....אין בו מגדלי שמירה וגם לא עמדות מג"ב, ואורכו הכולל פחות מ-10 ק"מ, ולא עשרות ק"מ כדבריך. מעלה העקרבים נמצא בצפון מזרח הנגב יוצא מהכביש מדימונה-צומת רותם-הר צין ובסיומו מגיע לעיר אובות ועין חצבה. (כביש 227) ל-11 - הרפתקאותיך מעידות כי כאיש מרכז. מקומך בקניונים הממוזגים ומרובי החנויות. קנה והצלח....

שיפצו את המסלול לפני שנים ןמאז לא נגעו בו זו דרך ללא טיפול ויפה לנסיעה עוד הרבה לפני שגילי וסימון "גילו" אותה. אפשר לסע בה ברכב לאט ולהינות מהנוף המדהים. רשות שמורות הטבע: לא מטפלת בשום דרך היא מותירה דרכים פגומות בכל השמורות וסיפורי התקציב הם המוטו אותו מוביל מנהלה אמיתי. הרשות המריצה את הפיכת הדרך לכביש מבלי שיהיה קיים תקציב אחזקה והפשלה שלה!. דרכים פגומות לא רק פוגעות ברכב , ומסכנות אלה גורמות בעיקר נזק לטבע- אבק , קוליס עוקפים, הרחבת דרך ועוד. הרשות עוסקת בכסף ונדלן לא בטבע. בטבע עוסקים עובדיה הנאמנים והשימוש במעשיהם מיחצן את מנהלי הרשות . רדו לערבה בדרך מעלה עקרבים אין לאיש רשות לחסום את הדרך. סעו בזהירות כפי שנוסעים בדרך עפר ואל תתיחסו לדרך כאל כביש

אתה מדבר על כביש הגבול המערבי ושם מדברים על מעלה עקרבים חוץ שזה בדרך לאילת אין קשר בין הכבישים אולי סתם רצית לספר על איותך גבור שלא שם על שום התראה אבל אני שירתתי שם רק באוגוסט ואפשר לומר שזה עינין של זמן מתי המיצרי המשועמם יתחיל לירות על רכבים ישראלים ולא על סודנים

תפתח מפה לפני שאתה כותב תגובה כ"כ ארוכה. המסלול שנסעת בו לא מתקרב בכלל לאזור מעלה עקרבים. קראתי עד הסוף כי חשבתי שאולי בדרך חזור עברתם במעלה עקרבים.

הכביש שתיארת הוא כביש 10 לאורך הגבול המצרי, אכן כביש מדהים, שאגב- גם לחלקו הצפוני קשה אך אפשרי להיכנס. בכתבה מדובר כביש מעלה עקרבים ליד המכתש הקטן, במזרח הארץ בירידות לערבה

מגיב 16 מספר על המחסומים בכביש 10 שהוא בכלל כביש הגבול המערבי עם מצריים . הכתבה כאן היא בכלל על כביש 227 ליד המכתש הקטן. מכאן אני קורא גם כן לרשויות לתקן ולפתוח מיידית את הכביש !!!

התמרורים האלה כבר שנים שם ובכל זאת אנשים נוסעים.

כמו שסוגרים לנו את חופי הכינרת וחופים יפים אחרים. פשוט חוצפה.

באילת אוך כמה שנסעתי על הכביש של מעלה עקרבים לאילת בהיותי ילד חוויה בלתי נשכחת אחלה של כתבה ממש עשה לי צמרמורת

ההיתי עובר שם עם טיולית הירידות לסדום ולערבה היה כביש צר ומשובש כך שהיה עדיף לרדת במעלה