לעולם לא הסתכלות שפויה של היהודים על העולם. תמיד להוכיח לכולם שהם אשמים.

כבן ליוצאי/ניצולי רומניה. אני מברך אותכם על היוזמה המבורכת. כל הכבוד! נראה שנגעתם רק בקצה הקרחון של מורשת יהדות רומניה. מה עם יהדות טרנסילבניה? בוקובינה? טשרנוביץ? סיגט? אולי בפעם הבאה?... תבורכו!

that I never known who was killed in those death trains,Izik Alter Solomon

ואיזה עצוב להיזכר בעבר הנוראי הזה. כל הכבוד לחוקרים. כן ירבו!

מפעל שצריך להקיף מקומות נוספים. עוד מעט לא יהייה מי שיעשה ומה שיעשה. קהילת רומניה היתה קהילה מפוארת שמלחמת העולם השנייה מחקה. אלו ששרדו אותה עלו לארץ חלקם נפל עם קום המדינה הנותרים שותקים בצניעותם.ומי שנשאר שם לא בדיוק רצה להבליט את יהדותו. כל הכבוד על המפעל הזה.

הקהילות באירופה, מזרח ומערב, לפני שכל העדים החיים עמנו יעלמו מהשטח. ולחזק את מדינת ישראל!!!!!

משם השורשים שלי. סבתא שלי גרה עם ילדיה שאחת מהן היא אמא שלי......... מרגש.

רק הממשלה בציון שכחה את הרומנים כניצולי שואה.

ואף אחד ממשפחתי מהצד הרומני לא נהרג בשואה , כלומר משפחתם המורחבת של סבא שלי וסבתא שלי , לא נהרגו בשואה , הם וכל משפחתם המורחבת שכולל אמא ואבא סבים וסבתות דודים ודודות ובני דודים , הצליחו לשרוד את מלחמת העולם ה2 , ואת השואה , הם אומנם הלכו עם טלאי צהוב והגברים עבדו עבודת כפיה בסלילת כבישים , אבל אף אחד מהם לא נהרג ומת בשואה .

אמא שלי גורשה עם משפחתה מעיירה בבוקובינה לטרנסניסטריה. סיפור הגירוש האכזרי, המוות בדרכים, היריות במי שלא יכול היה ללכת, הרעב, הקור, מגיפת הטיפוס - וסיפור קורותיהם בטרנסניסטריה עצמה - בה מתו כארבע מאות אלף יהודים ביסורים קשים, לא הופיע בספרי הלימוד שלי לבגרות וגם לא בחומר הקריאה בקורסים על השואה שלמדתי באוניברסיטה. רק הרבה שנים אחר כך התחלתי להבין במה מדובר ומה קרה שם ובאיזה גיהנום אמא שלי היתה, בתור ילדה קטנה, במשך שנים. ובאיחור גדול וכואב התחלתי להבין הרבה דברים עליה ועל עצמי ועל כל משפחתינו. יש בעיה עם התיעוד של השואה בארץ. עד היום זוועות טרנסניסטריה, אליה גורשו יהודים מבוקובינה ועוד מקומות ברומניה, לא ידועות לרבים, כולל צאצאיהם של השורדים! רוב ניצולי השואה החיים כיום היו ילדים בשואה. הזיכרון של ילדים שונה, הם זוכרים יותר "פרגמנטים" מאשר סיפורים מסודרים. לכן הדור השני צריך להשלים את החסר בארכיונים, כדי לקבל תמונה כלשהיא - מה באמת קרה לאמא או לאבא, ולפעמים לשניהם. אני גם ממליצה מאד על ספר חשוב של דינה ורדי "נושאי החותם" - על הדור השני לשואה. ספר שהיה הפתעה גדולה בשבילי, ועזר לי להבין הרבה דברים, ומאד הצטערתי שגיליתי אותו באיחור - שהרי הוא יצא לאור ב-1990.

הטלאי. אתמול בפעם הראשונה שמעתי מהם על הטלאי. איך זה יכול להיות, תשאלו, איך זה יכול להיות. הרי ידעתי. אני יודעת. הכל. כלומר, כל מה שאפשר לספר. כל מה שהספיקו לספר עד היום. אבל הטלאי לא התחבר לי אליהם. בבקשה, אל תחפשו הגיון עכשיו. אני יודעת שזה אמור להיות מובן מאליו. הם היו שם, בשנים ההם, שם, ממש ממש שם, ואני הרי יודעת כי קראתי ולמדתי וצפיתי, איך זה שעד היום לא תפסתי שגם הם הלכו איתו? אבא רק כמה חודשים, אמא במשך שנים. 'דווקא צהוב. צהוב נראה מגעיל כשהוא מתלכלך' היא אמרה לי אתמול בערב. 'את חושבת'? שאלתי אותה 'את חושבת שבגלל זה הם בחרו דווקא בצבע הזה?' 'מי יודע' היא ענתה 'אבל זה היה מגעיל'. ופתאום היה לי דחוף לשאול שאלות בנאליות, מעשיות כאלה. 'מה, תפרתם את זה לבד, בעצמכם? כלומר, הכנתם את זה לבד או שהיה משהו סטנדרטי שכולם הלכו איתו?' הכנו לבד, הם ענו. לא, הם לא היו אז יחד. הם עוד היו ילדים, בארצות שונות. 'היו שוטרים שעצרו אנשים ברחוב ובדקו עם סרגל אם הטלאי שלהם בגודל הנדרש. אם הוא היה קטן מדי עצרו אותם' הוסיף אבא. איך ידעתם איזה גודל צריך? 'פרסמו פקודה ממשלתית'. ומה, שאלתי, זה בייש אתכם? אבא אמר שלא. והיה סוג של סולידריות כשהלכת ברחוב וזיהית אחרים. אמא אמרה שכן. 'השפלה גדולה'. היא נולדה בכפר קטן למרגלות הרי הקרפטים המופלאים. 'ומה סבא אמר על זה כשזה התחיל?' שאלתי 'הוא התרגז' היא ענתה. פתאום לחשוב עליה כעל ילדה עם טלאי. למה זה חדש לי. איך לא הבנתי את זה עד עכשיו. פתאום היה קישור ישיר בינם לבין התמונות האפלות שרואים בספרים ובסרטים. ככה ממש, הם עצמם? הו, נפתלות דרכי המוח האנושי. מופלאים נתיבי ההדחקה שלו. כל הזמן צורות חדשות של הבנה. תמונות חדשות בראש. חומרים חדשים לעכל. אני אדבר היום עם אחותי. אני אשאל אותה, את ידעת שהם הלכו עם טלאי צהוב? http://stage.co.il/forum/read.php?f=15&i=4586&t=4586

רק שחבל מאד שמי שעומד בראשן בשנים האחרונות הם אנשים מושחתים מאין כמוהם! ביניהם כאלה המתקראים רבנים ולא מכבר מונה כרבה של בוקרשט בחור ממוצא נוצרי... בושה וחרפה! ועל מכירת שטחים של בתי קברות יהודים ובתי תפילה לגויים תמורת בצע כסף עוד לא דיברנו....... על אלה אני בוכי'ה!

לאחר שישים שנה ויותר, טוב עשו החוקרים שחזרו לשאריות הזכרונות שנותרו מקהילה גדולה בעיר מחוז חשובה. חבל ששגריר ישראל ברומניה אינו מתעניין כלל בשימור זכרון הנרצחים היהודיים למרות שאין הדבר נוח לשלטונות. היהודים חסרי ההגנה הופקרו לחסדי הרומנים האנטישמיים ברובם והתוצאה היתה ידועה מראש.

תודה על שחלקתם איתנו את סיפורו של המיזם המבורך הזה.

כל הכבוד שרון ופרידה , כתבה מדהימה ומרגשת. אני מתגעגע . עונג שבת ( המבין יבין )

how can I find the project website

ממש עצוב

please provide the expected internet site Where is it supposedto be?