ספר שיצא לא מזמן ומתעד בצורה יפהפייה את עושרה של קהילת סוצבה

http://web11.mediazone.co.il/mediazone/pub/PlayListShow.aspx?Id=213

זו היהדות שנשלחה לאושוויץ ולא נחקרה די.

כבת להורים מבוקובינה, אשר לא סיפרו במיוחד על קורותיהם. ולאור ההתעלמות מהסבל שלהם בעבר והסבל שלהם כאן בארץ, בייחוד בהתייחס לזלזול הרשויות ושכנינו שעלו מארצות ערב כעירק (לא עברו סבל בלתי-יתואר), הרי שחשוב שהדור הבא יידע ,כיצד חיו ומה עבר על הדור הקודם, וכך אפשר יהיה להבהיר את עוצמת העוול שנעשה באירופה ולאחר גם כאן בארף לאנשים טובים ופשוטים אילו, שלא דרשו ולא קיבלו דבר לעומת אוכולביית "המקופחים" שצעקה ועדיין ממשיכה להלעיז(הקשת המיזרחית-לדוג')

אבי מרקוביץ משה ז"ל כתב CESTIONAR שבו תעד את הפוגרום ב יוני 1941. אבי ודודי ינקו ונתן ניצלו אך סבי איציק מוישה קיטררו נרצח הרכבות ילומיצה קלאראש. לסבי היה רחוב שלם ביאש אך הרחוב הושמד בהפצצות האמריקנים. יהא זכרון קדושי השואה ברוך.

רומניה היא לא אטרקציה בכלל אם כבר איטליה מה יש ברומניה לאהוב? צאוצסקו? השפעה סובייטית? מדינה קומוניסטית לשעבר שלא מתקדמת בכלל בקצב האירופי האומה כולה יבשה משנים של הזנחה לדעתי צריך לטרנספר אותנו לשם כדי להחיות את השממה

פרידה ושרון כל הכבוד על היוזמה יצאה כתבה מרגשת וכנה! יונתן- השיר מעלה דמעות כל פעם מחדש ניפגש בקרוב גל בן-זאב

כל הכבוד- יש גם לדאוג להבאת חפצים ומסמכים לשימור בישראל.

כשהגרמנים הגיעו ליאס הם ערכו הרג רב .בין השאר "רכבת המוות" שזוכרים כרכבת יאלומיצה .רכבת שלקחה את היהודים מיאש למחנות המוות.אבי שיבדל"א זוכר את הזוועות שעברו משפחתו ,את הטב מתחת לגשר הרכבת הישנה. למזלי אבי והוריו הצליחו לעבור את המלחמה אך הזכרונות אינם מרפים .אימי והוריה ואחיה עברו את המלחמה בדורוחוי.סבי(מצד אימי) נשלח לעבודות כפייה ע"י הגרמנים.אימי ושאר בני המשפחה הצליחו לברוח ולהסתתר אצל משפחה "גוייה" לתקופה מסוימת. חבל שאין אתר ליהדות רומניה או יאסי,דורוחוי.

הגיעו לישראל בשנת 1963 ואמי, בת למשפחה יהודית ענפה מאוד מיאש, סיפרה לי על המאורעות האלו, סבי ז"ל ניצל מרכבות המוות המתוארות ולאמי יש תמונה בהיותה ילדה עם התלאי הצהוב. במידה ומעוניינים שהורי יספרו את זכרונותיהם מיאש אני בטוחה שהם ישמחו לשתף פעולה בתיעוד. אפשר לפנות לכתובת האימייל שלי.

רומניה,ואני מתכוון מרמת בוקרשט ועד לאחרון הכפריים ,מיפוי של המקומות עם ההיסטוריה של כול מקום ומקום מבחינת חיי התרבות,העיסוקים וכדומה ,כולל תמונות .

כתבה איכותית שתענוג לקרוא.

הקהילה היהודית ברומניה מתכננת הקמת מוזיאון למורשת יהדות רומניה, צריך לעזור להם להקים קרן לשימור האתרים היהודיים ברומניה, לגייס תרומות מיוצאי הקהילה(משפחות עופר, אריסון וכו')...IT'S NOW OR NEVER

למרות שכצברית לא הערכתי את "הגלותיים ההם">הורי ועוד, הרי שלאחרונה כשביקרתי ברומניה, התרגשתי עד-מאוד, וכעסתי על-כך, שלא הספקתי לחקור את הורי ולדעת יותר, על קורותיהם שם ברומניה במילחמה. היום אני מודעת שזו היתה עליה שקטה וצנועה ותורמת, לעומת הרעש והשנאה-קנאה של בני-גלויות אחרות , ואופיים ממשיך וקיים בבני דור-ההמשך.

יהדות רומניה נפגעה אך לא נכחדה! יהודי רומניה חיים בישראל - הם בד"כ לא מתגאים שמוצאם ברומניה ומזדהים כישראלים וכיהודים ובאמת אין צורך לקשור בין היהודים לבין העם הרומני הארור! הם וצאצאיהם קיימים יוצרים בונים ומשגשגים!

שמי מיכאל ואני יליד PIATRA NEAMT הכתבה על יאשי מעניינת מאוד. בעיר פיאטרה נאמץ היו כ-20000 יהודים והיום נשארו 200 . יישר כח לחבורת הסטודנטים אשר חוקרים את יהדות רומניה.

בימים אלה אני שקועה בתחקיר לצורך כתיבת ספר ובו פרק עיקרי על טרנסניסטריה. כפי שציינת, אין מספיק תיעוד על הנושא. אני מחפשת ניצולים שאוכל לדבר איתם. אם זה אפשרי ורלונטי , אנא עני לתגובה זו ואמסור לך דרך ליצור קשר ישיר איתי. תודה.

כתבה עצובה ויפה, נוגעת ללב ומצמררת , יד - זכרון לאנשים ללא שם שנמחו ברגע על היותם "בלתי ראויים " ע"י הגזע הנבחר" ועוזריהם . ינחו בשלום על משכבם. פרוייקט ראוי חשוב ומיוחד , תודה ובהצלחה.

אשמח ליצור איתך קשר. גם הוריי ילידי יאש ועלו ארצה בשנת 63.

קראתי הכתבה והתרגשתי עד דמעות. אני יוצאת רומניה , כשאמא ז"ל היא ילידת סוצבה , ממשפחת שמלצר המפוארת. סבתי , סבי נפטרו במחנות מעבר לדינפר , כשגושו עם כל יהודי סוצ'בה . היא חזרה לסוצ'בה , בתום המלחמה יתומה . הייתי רוצה לדעת יותר על קהילת יהודי סוצבה . איך אפשר ליצור קשר עם הסטודנטים .

הורי לא הרבו לדבר. אימי הזכירה את הטלאי הצהוב ובכתה. גם אותם אספו. בעיקר יותר לקראת סוף המלחמה . עד אז היו גזרות. מי מכיר מי יודע? לשבור את קשר השתיקה.

אני ממליצה על ספרה של רות גלזברג הכתוב באנגלית Ruth journey המספר על חייה לפני במשך המלחמה במחנה ברשט זהו תיאור מצמרר אך השופך אור על תקופה אפלה שכפי שכבר נכתב בתגובות לא לומדים עליו בשום מקום ובקרוב לא ישאר מי שיספר. אמי היתה שם ועד עצם היום הזה אני לא יודעת מספיק פרטים.

חבל שאין איזכור מכובד במהלך 12 שנות הלימוד ליהדות רומניה. יעשה טוב משרד החינוך אם ילמד את ההיסטוריה של התקופה בדרך פתוחה בה יוכל כל תלמיד לחקור את מקורות משפחתו ולא ללמוד בעל-פה עשרות עמודים כללים. אחי ואני חיפשנו בדורוחוי את מיקומה של החנות של סבא וסבתא: "דוי קוקוש" ולא מצאנו אותה. ביקרנו בבית הקברות היהודי שחלקו הקידמי מתוחזק וחלקו מוזנח. אחי נתן סכום נכבד למשפחה הגויה הענייה שמטפלת בבית הקברות. (יש להם כ-10 ילדים) ראינו את בית הספר שהפך למפעל זכוכית.

כבת ליוצאי רומניה הורי סיפרו לי רבות על יהדות רומניה שלפני המלחמה ובתקופת המלחמה. הכתבה ריגשה אותי מאוד, מקווה לכתבות נוספות אודות יהדות רומניה. לא נשכח לשמר את השפה וללמדה.

יישר כוח !!!!!!!!!! ממליצה על הספר "בכפור הלוהט" של יעקב שחן