למה למה למה? נכון שזה נורא קשה, ערן אומר שהמצב שלה נוראי- אז למה הוא נותן לה עוד לסבול??? זה שהיא נדבקה והוא לא טיפל בה כמו שצריך זה דבר אחד, אבל לתת לה למות ביסורים זה דבר אחר!

ברצוני להביא לתשומת לב הקוראים, כי חלה טעות במידע שהובא לגבי התולעת. התולעת אינה יושבת בקנה אלא בושט,והסימנים הקלאסיים שלה הינם פליטות מזון והקאות. שיעול הינו סימן נדיר מאד. למעשה כל כלב שפולט אוכל או מקיא אחת לשבוע לפחות, מומלץ מאד שיגיע לבדיקה אצל וטרינר על מנת לשלול מחלות שונות, וביניהן כמובן גם תולעת הפארק.

אני אוהבת חיות וזה כואב לי לשמוע זאות ואני מאוד עצובה זה קראה מצטערת לשמוע זאות כואב הלב נשבר מסכנה אלהים שומר עליה מצטערת לשמוע אולי היא לך כלב אחר בר מזל

גם לי היתה כלבה בשם סיסי אבל היא לא מתה מתולעת הפראק היא מתה מסרטן

לחשוב שפעם אני אצטרך להפרד מהכלבה המתוקה שלי כואב לי הלב... ליבי ליבי איתך ועם הכלבה היפה והמסכנה הזו

מי ייתן ולא תדע עוד צער נני שלי :)

זה רגע קשה, אני יודעת, כל כך עצוב כשבעל חי מת, הרי הוא הבייבי שלך, נפשך קשורה בנפשו.. אבל אני חייבת לשאול אותך- למה לזלזל בחשיבות החיסון? למה לא להקפיד לחסן? את הילד שלך היית לוקח לטיפת חלב לא? מחסן אותו נגד כל המחלות האפשריות ועוד. אז למה את הכלב שלך לא? בגלל חוסר אחריות משווע אתה מאבד חבר יקר, הוא סובל ואתה סובל. לא חבל??

שיהיה לכם הרבה כח. לאבד כלב זה לאבד בן משפחה הכאב הוא נוראי. ליבי אתכם.

התולעת מעבירה וירוס והגורם לסרטן המעי. הוירוס מטפל בDNA של התא. הוא משכפל עצמו דרך שינוי הגרעין או דרך היצמדות לRNA שהיא המכונה המייצרת חומר לפי קטעי קוד DNA המוכנסים אליה. הוירוס משכפל עצמו באמצעות הRNA וכנראה משבש את פעילותו כך שהתא מתחיל להשתולל. כך נוצר גידול סרטני כתוצאה מוירוס.

משתתפת בצערך ומקווה שמהסיפור שלך ילמד בעלי כלבים לחסן כל שלושה חודשים לפחות.

לוקחים שקית ניילון, רצוי שקיות לסנדוויצ'ים, מכניסים היד לשקית ותופסים באמצעות הצד החיצוני את הצואה, ביד השניה הופכים את השקית לצד השני כך שהצואה עכשיו בפנים, קושרים את קצה השקית בתוך עצמה וזורקים לפח. רצוי לצאת עם כמה שקיות לפי הרגלי הכלב וגודלו.

יש לי כלבה כזו והם הכלבים הכי מדהימים ורגישים שיש. מיקה שלי סבלה פעמיים מקדחת הקרציות ומאז אנחנו מחסנים אותה ולא מאחרים בשום חיסון. תהיה חזק מכל הלב

אם הוטרינרים היו באמת רוצים להכחיד את התופעה הם היו מוזילים במאות אחוזים את מחיר הזריקה וכך היו אנשים מגיעים כל חודש לביצוע הזריקה(ע"פ המלצת בית החולים הוטרינרי ). עלות הזריקה לוטרינר הינה שקלים בודדים!!!! לידיעתכם בצער בעלי חיים בתל אביב מחסנים ב 30 ש"ח בלבד.

ואני כל כך מתגעגעת אליה , היא הייתה אצלי 8 שנים

אל תתן לה עוד לסבול. המחלה הזאת היא בלתי הפיכה ולכן לחכות עד שהיא כבר לא תוכל לזוז או לנשום זו אכזריות. מנע זאת ממנה במקום לתת לה לגסוס ולהיעלם... גידלתי בעבר שני כלבים, אחד מת מזקנה (17, כבר לא ראה ולא שמע ובקושי זז לכן הורדם) והשני עבר תאונת דרכים קשה ובחרתי להרדימו בגלל שסיכויי החלמתו שאפו לאפס. לא יכלתי לסבול את המחשבה שיגסוס לי מול העיניים ולכן גאלתי אותו מייסוריו הקשים. לפעמים צריך לדעת לוותר, למען בעל החיים...

יש לי שני כלבים שאני לא יכול לראות את עצמי חי בלעדהם. אני מרגיש את הכאב כאילו היא כלבתי,ידידתי. גם אני לא מחסן אותם נגד תולעת הפראק,ללא ספק אני יעשה זאת בהקדם האפשרי.אני בטוח שבעזרת הכתבה הזאת הצלתה לא מעט חיים.תן לננה נשיקה בשבילי.התאהבתי בה כאילו היא שלי. יש לדאוג לכלבים שלנו וללמוד מהסיפור שלך ערן.תודה וכולנו איתך.

ב 7.1 תמלא שנה למותו של כלבי "שלום". שלום היה כלב ביגל ונפטר בשל גידול בכבד בגיל 13. הכתבה העלתה דמעות בעייני כי אין יום שאני לא חושב עליו. את שלום קיבלתי כשהיה בגיל 7, לאחר ש"סיים את תפקידו" ככלב ניסוי באחד המכונים בארץ. הנסוי שבוצע עליו היה בדיקת חיסון לתולעת הפארק, במהלכו הוא הודבק בתולעת וטופל ע"י תרופה כלשהי. בהתחלה כשרק הגיע אלי הוא היה בכלב הכי מפוחד שהכרתי, הוא ממש פחד מהצל של עצמו. לאט לאט הוא התחיל להתרגל, למדרגות בבית, למעלית, לרעש המכוניות... לאחר תקופה הוא כבר טייל בהנאה בחורשה שליד הבית. לפני שנה מצבו התדרדר במהירות, היתה תקווה אבל כשהגענו לצילום הרנטגן היה ברור שבבטנו גידול גדול ושלא יהיה ניתן להסירו. ההחלטה הקשה בחיי היתה להרדימו, חיבקתי אותו על הריצפה גופו בזרועותי כשהווטרינרית הזריקה לו את חומר ההרדמה ולאט לאט צנחה עליו מנוחת העולמים, אך רגע לפני שנרדם השמיע עוד אנחה אחרונה... כאילו לומר, שלום. יהי זכרו ברוך.

כאן קבורה פינץ. היא כנראה לא הייתה דבר בשבילכם אבל חברה אמיתית בשבילי. כן. פינץ הייתה כלבה קטנה ומעורבת שלא משה מצידי במשך 14 שנה. נאמנה יותר מרוב האנשים, חברים וקרובי משפחה שהכרתי. אהבה אותי תמיד וללא תנאי. גם כשגססה עלתה כושלת ונופלת לחפש אותי ולהיות ולצידי. קיבלתי אותה קטנה מכף ידי והיום אני קובר אותה ואיתה חלק מליבי. כאן קבורה פינץ, אין כאן כלום מלבדה, תנו כבוד אחרון לחברו האמיתי של האדם.

מי סיפר לוטרינר שלך ש sentinal או lufenuron [program] יעיל לתולעת הפארק ועל איזה בסיס הוא נותן לך חומר היעיל לפרעושים לטיפול בתולעת הפארק

טיפול פעם בשלושה חודשים או פעם בארבעה חודשים חושף את הכלב 75% מהזמן לתולעת . זה יותר טוב מכלום רק ב25% . כדאי בכל זאת לטפל לדעתי.

זה לא "חיסון" אילו הם זריקות של החומר הטיפולי והיה והכלב היה חיובי לתולעת.אגב עד היום עדיין לא ניתקלתי במיקרה של כלב חיובי לתולעת שקיבל זריקות בקביעות ןאני מדבר על עשרות מיקרים כאלה.היו לנו מספר מקרים שבהם הלקוח הפסיק מסיבה זו או אחרת את הזריקות ןהתולעת הופיעה בצורתה הקלינית