יוכי ברנדס נשענת בכתיבתה ראשית כל על התנ"ך עצמו. כל קורא קשוב ורגיש יגלה היטב ביקורת פנים מקראית על מעלליו של דוד המלך (גם שטפן היים נשען , ראשית כל על התנ"ך) כמו-כן היא מתבססת על מדרשי חז"ל, על יוספוס פלאביוס ועל התרגומים לתנ"ך. נראה לי שהבעיה של המבקר היא לא כל-כך עם הספר עצמו, כמו עם עמדתה האידיאולוגית של יוכי ברנדס באשר לתנ"ך. לעניות דעתי, ככל שירבו התסיסה והויכוח סביב התנ"ך, יגדל מספר קוראיו והוא יהפוך לספר רלבנטי יותר. ספריהם של יוכי ברנדס, שטפן היים וג'וזף הלר עשו שירות גדול לתנ"ך. אגב ויכוח זה קשור לדיון המתנהל בחברה הדתית באשר ללימוד תנ"ך בגובה העיניים, קרי: התייחסות לגיבורי התנ"ך כדמויות בשר ודם. חלק מהציבור הדתי טוען כי אסור לנו להתייחס אליהם ככאלה, ואל לנו לדון בהם, לשפוט אותם . הגישה השמרנית המאבנת הזו הדוגלת ב"כזה ראה וקדש" לא תורמת להגברת העניין בתנ"ך.

הדלה למדי של ההוצאות, אך הנתמכת ע"י המטרות הטלויזיוניות לזילות כל דבר קדם-טלויזיוני.

לא קראתי את הספר, ולא נראה לי שאקרא, אך מקריאת הביקורת כאן אני מעלה שאלת תם [שאינו יודע לשאול, כזכור] - ואולי זו בכלל סאטירה על ה''טרנד החילוני של חזרה לתנ''ך'' המוזכר בראשית הרשימה? אגב, 'חקר המקרא' - ענף לימודי החוקר את התנ''ך מדעית, בשילוב עם מדעים אחרים כגון ארכיאולוגיה, כלכלה, גיאוגרפיה, זואולוגיה וביולוגיה ועוד - לימוד שהיה נפוץ למדי בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, כבר העלה מזמן לא מעט מה'חידושים' המועלים בימינו כמין גילוי-אמריקה'-מקראי, לימוד תנ''ך על-פי שיטה זו היה תענוג, מידע אישי. וראה גם את 'האוהל האדום' של אניטה דיאמנט, גם בעברית, הטווה מסכת חיים שלמה ממספר הפסוקים המועט המוקדש לפרשת דינה בת יעקב והעיר שכם, פרשה בשלה נענשו שבטי שמעון ולוי, שיזמו את הפשע, בברכת יעקב השנייה במלים 'שמעון ולוי אחים, כלי חמס מכורותם, בקהלם אל תבוא נפשי'.

מאוד נהנתי מהספר. ולא רק אני . כל מי שקרא - אהב.למה לרדת לקטנות?הספר טוב כמו שהוא.אפשר להנות ממנו בלי לחשוב אם נכון או לא.

התחלתי לקרוא את הספר (שחברה קנתה לי במתנה) ושקעתי בשיממון ומועקה. אכן טלנובלה ג'קי קולונסית רדודה על רקע תנכ"י אקזוטי סטייל סיסל דה-מיל. אחרי ארבעים עמודים כבר חטפתי את הג'ננה מכל הסילופים והקיטש והכתיבה חסרת כל המעוף והחלטתי שהגיעו מים עד נפש . איזה מזל שקיבלתי גם כרטיס החלפה! :) וליוכי ..עזבי את התנ"ך ..כל השוואה אליו מביישת אותך ומבזה אותו

רק מהפרסומת ברדיו אפשר היה לקלוט שמדובר בלשלשת, אבל תודה על האישרור, ושלא בזבזתי את הזמן על זה. בכל מקרה, לי יש פינה חמה לאולוהים יודע של גוזף הלר, שכנראה היה הראשון בזאנר של תנ"ך "שכונה", אך הלז עשה את זה עם בשנינה, הומור, חן ותוכן. ונסיים בברכת שיעלם יאיר לפיד מתודעתינו!

לה להציג את ירבעם בן נבט כישו שהקדים ב900 שנה את זמנו.ירבעם ,שגדל ,כנער חוץ בחצר המלך שלמה ,קינא ברחבעם ,הבן הטיפש כלואי ה14 אבל שיש לו הכל. כעסי על ירבעם-בפילוג ממלכת היהודים. נכון כתב המבקר שזה מקביל לפרצופנו היום. הכסף הוא המולך ואליו מתפללים.

הספר הזה הוא מהגרועים שקראתי בזמן האחרון,פשוט ביזיון אם מותר לי להשתמש במילה. הכתיבה היא ברמה נמוכה והסיפור עצמו פשוט ביותר. אם אתם רוצים ספר טוב על התקופה התנכית אני ממליץ על שמשון של גבוטינסקי שיצא לא מזמן במהדורה חדשה.

קראתי את הספר. שמחתי למצוא בו מחשבות שלא הכרתי. האומץ האמיתי הוא דוקא מצד ברנדס שלא מוכנה לקבל דברים כפשותם, זאת זכותה, וטוב היא עשתה ששיתפה גם אחרים. קורן יכול לכתוב כפי שהוא מוצא לנכון, אני תמיד ועד היום כיבדתי את דעתו, אך זה לא אומר שאני חייב להסכים עימו. ביום א האחרון הבנתי עד כמה, כאדם לא דתי, הוא אוהב את התנ"ך, גם אני, ונתר לי רק לבקש ממנו שישאיר לי בבקשה את ההנאה מספר כפי שאני מוצא לנכון. מעניין שזאת פעם ראשונה שאני קורא את קורן מעט תוקפני, ולא יכול להתעלם מלשאול את עצמי : האם זאת ביקורת עינינית או בבחינת אצבע מונפת על כך שברנדס בחרה בהוצאה אחרת.

איזו חוצפה יש לבנאדם על זה /הוא מרשה לעצמו לזלזל בצורה כל כך בוטה בספר שמישהו טרח עבד והשקיע בו. כמה ספרים כתבת כבר מק קורן. האם היית רוצה שיכתבו ביקורת בלשון דומה על משהו שהשקעת בו את הנשמה שלך??? תתבייש!!!! גועל נפש לפירסום בכלל של ביקורת כזאת שאין לה ולו שמץ של פירגון, שמץ של טוב. רק רוע!

חוזרי בשאלה להצדיק את מרידתם.

ברור שהספר בדיוני אין מי שיודע מה באמת היה וזה מה שהספר לדעתי בא להעביר - לכל סיפור יש צדדים שונים ולא תמיד כולם מיוצגים - מה שהסופרת עשתה זה כאילו להציג את הצד של בית שאול לסיפור ושוב כמובן בהקצנה שיהיה מעניין

עם את רוצה לכתוב ספרים בבקשה ממך לא לשתמש בספרי קודש עד כאן יודעים שאת כותבת זה מספיק חבל שאת הורסת את השם שלך .

אין ספק שהתנך הינו ספר שנכתב מנקודת מבט שלבית דוד, על זה כל החוקרים מסכימים ( כמובן לא התדתיים ). על הנחה זו הסופרת מספרת את סיפור בית שאול כיד הדמיון הטובה עליה, וזו זכותה. אין להתיחס לרומן כגירסה חדשה לתנך כביכול. הרומן מרתק.

התנ"ך שלנו כלכך יקר ואנחנו הופכים אותו לכלכך זול.

הביקורת ראוייה ביותר. קריאת הספר מעבירה את הקורא, שפעם עיין בתנ"ך, למחוז הסיפור הילדותי הרדוד ביותר שניתן לרדת אליו. לצערי לא מסכים עם המבקר בדבר ספרו של יאיר לפיד, שהוא פנינה המכבדת את היצירה. לחשוב שכינוס כל ספרי התנ"ך היה פרי מזימה של שבט יהודה ויוכי היא זו שמצאה את התנ"ך הנכון עם "שלוםעם" הרדוד - אתמהה.

ברחת מאורן קיבלת ברנדס

מענין שיוכי משתמשת בעולם הדתי שלה- לשעבר הפוך על הפוך...וחבל.

שהוא מצליח לגרום לכך שלאחר קריאתו, כל הגישה לטקסטים קדומים משתנה. כל דבר שבא ומאוורר את תמימות הדעים הוא חשוב. לכותב הביקורת- מהביקורת שלך עולה ריח של נימה אישית ומפוחדת. רק ההשתלחות שלך הייתה גורמת לי לרוץ ולרכוש את הספר בכדי להבין, מה יכול לאיים כל כך על עולמו של אדם. לסיכום: קראתי, נהניתי, קיבלתי - ממליץ!

יופי של ספר, דוגמה נוספת לפער העצום בין ביקורות מופרכות והזויות לבין המציאות. מי שרוצה ליהנות מכל דבר תרבותי שיעזוב את הביקורות בצד ויגיע אליהן - אם ירצה - רק אחרי החוויה. קריאה, צפייה וכיו"ב. זה המתכון הבריא יותר. המשך הצלחה יוכי ברנדס והרבה שנים של כתיבה פורה.

הצלת את כבודם של הקוראים.

מעניין על איזה עומק רוחני ומוסר מדובר, אולי על הרג בני עמלק על כל ילדיהם זקניהם ובהמותיהם? אולי על הסיפור המוסרי על אלישע ששלח דובים לבקע את הילדים שהציקו לו? אולי על לוט שהציע את שתי בנותיו להמון כדי שיספקו את יצריהם? חבל שדורון קורן לא טרח להרחיב בנקודה זו.

סיפורי התנ"ך ובמיוחד בנביאים ראשונים כ'כ מרתקים בפני עצמם, למה צריך להרוס אותם עם הקשקוש הזה של יוכי?

כתלמידה לשעבר של יוכי, יכולה להעיד שבדיוק בשל הגישה החתרנית שלה, המספרת סיפורים ולאו דווקא מהללת את הגיבורים המובנים מאליהם, אלא דווקא את האנטי גיבורים, הצליחה להחדיר בכולנו המון אהבה לתנ"ך בלי לוותר על קריאה וניתוח ביקורתים ומפוכחים (וגם פוקחי עיניים). בדיוק הפוך מהנאמר כאן ע"י הכותב. הלוואי שלכל תלמידי ישראל היתה כזו מורה - היה חוסך לנו הרבה אנטי דת/יים!

פשיטת הרגל של ממלכת ישראל {ולא יהודה} הנוכחית היא בדיוק התופעה של יוכי ברנדס ושכמותה.יורקים לבאר שממנה הם שתו.אך לא נוראמאות מיליוני אנשים ברחבי העולם קוראים את התנ"ך ונהנים לקרוא אותו .רק לפני מס ימים נגמר חידון התנ"ך העולמי למעלה מ60 מדינות השתתפו בחידון וגילו בקיאות ואהבה רבה לספר הספרים . אנחנו לא זקוקים לאישורה או לאי אישורה של יוכי או שכמותה לאמיתות סיפורי התנ"ך. נראה כמה זמן מלכים ג: יהיה רב מכר או ישכח ויושלך לפח . לפחות עמידותו של ספר הספרים בתהפוכות הזמנים מוכיחים מעל לכל ספק למי הציבור הרחב מאמין