אני סובל גם מסוכרת וגם מלחץ דם גבוה, כך שאם אתה מדבר על אוכל זוועתי, עוד לא הגעת לסוף (והסוף מכיל בקרבו גם את לחץ הדם ואיסור המלח). אבל אשתי שתחיה מכינה לי אחת לשבוע לחמניות ללא סוכר וללא מלח, אבל עם פיצוי של זרעוני קימל. מי שטעם (לא ילדים) מילא פיו שבחים. כמו כן היא מכינה סלט כרוב וקשואים עם רסק עגבניות לפי הטעם, מבושל הרבה זמן, חציל קלוי, וסלט חצילים מבושל (שוב, הרבה זמן) עם פלפלים ועגבניות, לא רע בהתחשב באלטרנטיבה. מכיון שאני בן ליוצאי תימן, אני נעזר גם בתבלין 'חוואיג' למרק' שמחולל פלאים בתבשיל כוסמת, בהבזקה על ביצת עין מטוגנת וכדומה. גם עוגות אופה לי רעייתי לעתים ע"י המסת סוכרזית... ככה, שקצת יצירתיות (+הסתגלות) יכולה להקל על תחושות הזוועה. גם אני חפשתי ספר מתכונים לחולי סכרת (ומצאתי, אחד כזה ניתן להשיג באגודת חולי הסוכרת) אבל ברגע שהצטרף ל'חגיגה' לחץ הדם הגבוה, נשרו מהמתכונים כל מכילי המלח... וחזרתי להתחלה. מאחל לך שתהיה דרכך קצרה יותר.
|