חושבים שמצליחים להסתיר ולא יודעים עד כמה הילדים יודעים ומבינים. אמי ניסתה להסתיר ממני ומאבא שלי מה עבר עליה בשואה. התירוץ היה שלא רוצה להכאיב לילדים ולתת לנו לגדול בחיים חופשיים. אבל אני גיליתי מה היה שם (היא שירתה בתור זונה אצל האס.אס.-מחוסר ברירה כמובן) גיליתי זאת במקרה - ולא סיפרתי לאיש גם לא לאבא. אחרי שהיא נפטרה שוחחתי עם אבא שלי וניסיתי לרמוז על עברה של אמא שניסיתי להסתיר. מסתבר שהוא ידע הכל -ולא ממנה -וגם הוא הסתיר מפנינו וגם מפניה -למרות שהוא ידע. כולם ידעו והסתירו אחד מן השני. מה יצא? עולם של סודות קפואים ומטופשים. כאילו שזה שינה את העובדה שאהבתי אותה אהבת נפש וגם הוא. כאילו שהיתה לה ברירה. אנסון אותה ואילצו אותה לעסוק בזה. עדיף היה לה למות? אהבתי והערכתי אותה כל חייה וככל שאני מתבגר - אני מעריך אותה יותר. ואם ה"סוד" הנורא היה מתגלה מה היה קורה? כלום. הכל היה נשאר אותו דבר.

מה זה לא לגלות מי את? כאמא נכון שלא בריא לחשוף סודות בגיל שהילד צעיר וקשה לו להכיל אבל לשמור על חזות, שאין לה כיסוי כל החיים נשמע לי הזוי, לא בריא, לא יאפשר לילד לצמוח באמת מהמקום המשפחתי ממנו בא ולעשות אולי תיקונים ראה גם התיאוריה של מארי בואן.

זה בטוח שלא היתה לה ברירה וטוב שהיא נשארה בחיים וכל הכבוד על הרגישות שלך ושל אביך. כל הכבוד!!! צודק לגמרי בקשר לפיקציה. שנים לא סיפרתי לאבי ואימי על אהבתי לנשים ואבי ידע לבדו 7 שנים לפני שסיפרתי, ניחש. סתם שנים של שמירת על סוד שהוא בעצם לא סוד, חבל על כל הזמן והאנרגיה שעברו ככה......ילדים מריחים סוד, הם מרגישים, חבל להסתיר

תתביישו לכן, לרמות כך את היקר ביותר עלי אדמות. בושה וחרפה!!! ילדים הם אנשים וצריך לכבד אותם ולא להביא על ימין ועל שמאל ילדים ללא מחשבה. ואת שהתאהבת באח של בעלך את פשוט גועלית ביותר. ולמרות כל הרוע והכיעור הזה, אני מאחלת את כל הטוב גם לכן האמהות וגם לילדיכם, שתהיו מאושרים ובריאים ותדעו רק אהבה.

ולכל המגיבים הקודמים: לכל אדם יש סודות, לפעמים אפלים. אין שום סיבה לשתף בהם את הילדים. ילד צריך לגדול בעולם מוגן ושמח. וגם כשהוא מתבגר - ניפוץ העולם הזה יכול לגרום לו לחוסר אימון סביבתי וחוסר ביטחון. למה לא לחשוב על ההורים שלנו שהיו מושלמים? המחשבה הזאת באיזשהו מקום ילדותית, ואנחנו מודעים לכך, אבל טוב לנו עם זה. זה גורם לתחושה מרגיעה. אם ככה - למה לא לתת את זה לילדים שלנו?

למה לא לספר מההתחלה את כל האמת? אני לא מבינה?

האם את סיפרת לילדיך על ערן? האם תספרי אי פעם? חיים טובים לך

קראתם בכלל את הכתבה תבינו איזה סודות הם שומרים מסכנם מה אתם רוצים שיספרו לילד שהם היו זונות או לסביות איך הילד יגיב מה הוא יחשוב די ...עם הייתם במצב דומה הייתם מדברים אחרת לא לשפוט אף אחד

ציטוט מהכתבה: "בעצם, הילדים שלך הם פרי אהבה למישהו אחר..." "נכון, ואני אגלה לך עוד משהו, אני הכי אוהבת את הילד שדומה לאחיו של בעלי‭."‬ לא מספיק שהיא הוליכה שולל גבר שבכלל היתה מעוניינת בו, אלא באחיו. היא יצאה איתו, התחתנה איתו, וכל זה במטרה מ ו ד ע ת לנסות לפתות את אחיו. עשתה איתו ילדים.. ובמשך 10 שנים ניסתה שוב ושוב לפתות את האח הנשוי של בעלה, שבמזל (או לא במזל, כי סביר להניח שהוא הגון) סירב לה. אחרי כל זה, היא עוד אומרת שהיא אוהבת את אחד מילדה י ו ת ר מאשר את ילדיה האחרים. ולמה? כי הוא דומה לדוד שלו.. לא יאמן.

גם אם הילד אינו מבין באופן מילולי כי קיים סוד, הוא מרגיש שמסתירים ממנו, שיש נושאים שאסור לדבר עליהם. מקריאת ספרות בנושא סודות והשפעתם על ילדים, אני מבינה כי כדאי להסביר לילד דברים הקשורים למשפחתו לפי רמת ההבנה שלו, ולא להסתיר ממנו. אני רוצה לסייג ולהבדיל בין "סודות" ל"פרטיות", כשהכוונה שלכל אדם יש דברים שהם אישיים, אותם אינו רוצה לחלוק. אני חושבת שסודות הנוגעים לילד, נשמרים יותר כדי להגן על ההורים, מאשר כדי להגן על הילד. קשה לספר דברים, כי בכך אנחנו חושפים את עצמינו לביקורת, אך הנזק שבהסתרה גדול יותר.

... בד"כ מגיעים כדי להסיר איזה עול מעל בעל הוידוי, כלומר מתוך איזה סוג של אגואיזם, והרבה פעמים באמת לא חושבים מה זה יתרום למי שישמע את זה ועולמו (אולי) יחרב עליו. לכן לדעתי אם יש סוד אפל ממש לא צריכים לחלוק אותו עם הילדים אלא למצוא דרכים אחרות כדי לעבד אותו ולהתגבר עליו. להסתיר מילדך עובדה מכוערת על עצמך זה ממש לא "לחיות בשקר", ולא חייבים לגלות משהו שאולי יקל על עצמך אבל יקשה מאד על ילדך.

גם אני יודע שהמקור הו זעפרני (ממרוקו-איזור אגדיר) אבל יש כאלה שמתביישים בשם מזרחי או... שיגידו לנו למה שינו לזפרני.

שמץ של מושג מה הייתם עושים במצב דומה

איך אני אמורה לעכל את הידיעה שאבא שלי מאוהב באשה אחרת שאיננה אימי? נכון, קשה להסתיר אמת מילדים. אבל לפעמים, עדיף לשמור את הכביסה המלוכלכת בינך ובין בת זוגך ולא לשתף את הילדים. כבר עברו מאז 3 שנים, אך לעולם לא אוכל להביט על אבא שלי באותו האופן. איבדתי אותו במובנים רבים.

תשמע, הסיפור שלך מדהים, כל הכבוד לאמך שהצליחה לשמור את כל זה בפנים, לאביך, שלא פסל אותה, וכמובן לך, על ההבנה. סיפור מדהים שראוי שיסופר ברבים (אגב, הידעת שהגרמנים מכחישים שימוש בנשים במהלך מלחמת העולם השנייה... הם טוענים שאלו היו מחנות עבודה רגילים לחלוטין והנשים עשו זאת על מנת להשיג הטבות... נוראי...)

איך אני אמורה לספר להורים שלי למה אני לא רוצה את הדודים שלי בחתונה שלי? איך לספר להם על ההתעללות המינית שעברתי? הפסיכולוג, הכאב, ההתמודדות הקשה עם הידיעה שמה שקרה בילדות שלי זה לא היה חלום, זה גם לא היה בסדר.. הדודים שלי לא אהבו אותי.. הם השתמשו בי כמו בחפץ... איך את זה אני אמורה לספר להורים שלי אחרי 20 שנה?!? הרי הם יאשימו את עצמם.. האם צריך לשתוק? לתת להם לבוא? הרי כל החיים שלי חיפשתי מקלט, רציתי לברוח, אני לא רוצה שהילדים שלי יכירו אותם... לא רוצה שהמשפחה של בעלי לעתיד יכירו אותם. לא רוצה להסתכל בתומונות או בוידאיו של החתונה ולראות אותם. ככה אמור להיות היום המאושר של חיי?

אחת יותר שטן מהשנייה, להישאר רווק לנצח.

פשוט תתעקשי בשיחה אחת בלבד עם הורייך שהדודים לא מוזמנים. זהו. לא לעשות מזה סיפור גדול אלא עובדה מוגמרת. וכואב הלב לשמוע על זה. לא להיות בחתונה זה פחות מסנקציה לעומת העונש שמגיע להם. מאושרת לראות שהמשכת בחייך, עומדת להנשא ולהקים בית משלך. מאחלת לך הרבה אושר ומשפחה יציבה ובריאה.

יש דברים שזה בסדר להסתיר מילדים, אבל הזהות של הילד ,מי ההורים שלו זה לא בסדר,הילד צריך לדעת מי ההורים שלו, נטע יום אחד תגלה מי האבא ומי את באמת האמת בדרך כלל יוצאת לאר, במיוחד ליפניי חתונה, מה היית רוצה שחס וחלילה הילד/א יתחתן עים האח/ות, ויש עוד דברים כשהילד יודע מי הוא ההורים האמיתיים שלו, זה יכול להציל את החיים שלו ,אם חס וחלילה הוא יחלה במחלה קשה או לא הכי קשה שזה יכולה להוביל לקשה, טוב יש דברים כמו זיוה שמסתירה את האהבה שלה האמיתית, זה בסדר,להסתיר מהילדים, טוב תחשבו טוב טוב מאוד ליפניי שאתם רוצים לשמור סודות, אתם בישלתם את הדיסה ולא תמיד זה יצא בטעם שאתם רוצים אבל אתם זה שצריכים לנקות אחרי הבלאגן שלכם,בהצלחה חיים הם לא קלים,

טוב אני מאוד מצטערת לישמוע על מה שעשו לך בילדות שלך זה לא קל, אבל אני חושבת שהגיע הזמן לגלות להם את האמת כי ברגע שאת תוציאי את האמת הנורה את תרגישי יותר טוב כאילו נולדת מחדש, וזה לא טוב להתחיל נישואים בשקרים וזה לא משנה כמה אפל הדבר שאת רוצה להסתיר מבעלך לעתיד,,אני גם חושבת שאים אין לך קשר אם הדודים שלך, אז פשוט תגידי להורים שאת לא רוצה אותם שם בחתונה שלך, ואז אים לא הם לא יקבלו את זה פשוט תספרי להם את האמת האפלה ,ואז מה שיקרה יקרה העיקר שהם לא יהיו בחתונה, והם לא יתקרבו לילדים שלך,תחשבי על הילדים שלך,תאמיני לי את תרגישי הרבה יותר טוב עים זה,לא ב100% כי זה עצוב,ואני מאכלת לך מזל טוב,

כשניסיתי להזהיר את ביתי בת העשר מחבר בגיל הזה ושזה מוקדם מידי היא אמרה לי - אמא את ממש לא אוהבת גברים היא קלטה מה שאני מסתירה את התקופה המגעילה של חיי עד שפגשתי את בעלי היקר שיהיה לי בריא

חוץ מזה, לפי הסיפור שלה, היא לא עשתה שוב דבר רע לאף אחד. הייתה חשפנית... נו? איפה הבעיה? הסמים היו בעיה, אבל הדחף היה לפרנס ולהתפרנס. ומאותו "אבא" לחשוש? הוא הרי חתיכת חלאה מצויה שדפק ילדה, נטש אותה וברח. אין לו שם זכות, ולו הקלושה ביותר, על הצאצא של אותה דפיקה עלובה. הבעיה העיקרית שיש ל"נטע" היא עם החינוך של הילדה שלה, ועצם החשש שהיא תשתמש במושג "זונה" בצורה שיפוטית. ה"רוע" ב"זנות" כזו הוא רק בעין הצופה, בהתאם למושגים שעליו התחנך. "נטע" כנראה מחנכת את בתה לסלוד מזונות, ובכך סותמת על עצמה את הגולל.