למה הוחלט שכל תא הוא "חי". יותר הגיוני להחליט שתא בודד אינו נקרא חי, למרות שיש בו התרבות וחילוף חמרים, ולהגדיר חיים אך ורק ליצורים בעלי מוח. כל יצור שאין לו מח, יש לראותו לכל היותר כמכונה משוכללת.

העולם שבו אנו חיים מכיל כמות כמעט בלתי נתפסת של יצורים חד תאיים. יצורים אלו, בין אם כבודדים ולעיתים גם כמושבות, מפגינים שלל התנהגויות שעשויות במקרים מסוימים להדמות כמעט תבונתיים. נוסף לכך שעצם ההגדרה של "מח" לא פחות בעיתית מהגדרת ה"חי", הופך את ההצעה שלך לפתרון שלא באמת מפשט את העניינים. האם בשביל "מח" צריך שיהיה אזור מרכזי לרשת של נוירונים? אם כן, איך תתיחס לחרקים רבים בהם יש מספר צבירים של נוירונים (נקראים גנגליונים) אבל ללא "מח" מרכזי - האם הם לא חיים? האם התנהגות תוקפנית כלפי איום, או תנועה מכוונת לכיוון מקור מזון לא נחשבים כפעולה תבונתית, כי אז ישנן דוגמאות רבות מאוד לפעילויות אלו גם בקרב חד תאים שונים בקיצור - מנסיוני הדל כביולוג, ההגדרה כפי שהוצגה ע"י המשיבים היא הטובה ביותר שיש לנו כיום..

ויש עוד הרבה יצורים חיים חד-תאיים

חיים זה - 1 - השתנות הדרגתית והתרבות ללא התערבות סביבתית . זאת אומרת שבמקום בו אין תנאים עויינים אותו יצור או מה שלא יהיה יתפתח. 2 - יש התחלה ו/או סוף. למשל אמבה שאינה מתה !!! 3 - אינטליגנציה כל שהיא. למשל אם עץ מצמיח יותר שורשים לכיוון של מים הזורמים בצינור סגור, ולא בכיוון אחר שבו אין צינורות רועשים, אזי זו אינטליגנציה. לא נראה לי שפיספסתי משהוא.

משהו בין "מודעות" ל"חיים". ברור למשל שאתה יודע להגיד מתי תא מת, ולכן אתה יודע להגדיר מתי הוא חי.

ע"פ ההגדרה, צריך את כל המכלול כדי להחשב חי - כולל היכולת להתרבות. פרדים לא יכולים להתרבות => פרדים לא חיים. פרדוקס. מש"ל.