הכתבה מדגישה את הניתוק בין רבנים לבין המציאות, החברה, והישראליות. אני מניח שרוב העם העריך אצילות הנפש של המשפחה הזו. הבן בהחלטה אישית אמר שכבוד לאביו זה להשאר ולהתחרות. בכך ביטא אמת אישית. לעומתו הרבנים מקובעים עם נסיון לספק אמת קולקטיבית שהיא לא קיימת ולא נחוצה. ושוב: כל הכבוד לאלון מנדל ומשפחתו.

ואף שהנני מסכים לדעתו ,יש דברים שלא הייתי אומר, תקראו לזה טאקט או פחדנות

הם יושבים על הגדר, לא עושים כלום ומחלקים ציונים. וזה לא רק הם. כל הפורומים החרדיים מלאים בדיונים למה ההוא לא בסדר ואיזה גוי האחר שלא נוהג כמו שהם חושבים שצריך להתנהג. כל כך פתאטי. אתה לא היית צריך לשחות, ההוא לא היה צריך לסוע לפעילות מבצעית בשבת וכן הלאה. יאללה, תשיגו חיים. השחיין הזה מענדעל אינו אדם דתי והוא לא חייב לך כלום. תפסיקו לחשוב שאתם יכולים להכניס התנהגות של כל אחד לתוך התבניות המיושנות והפרימיטיביות שלכם. יש אנשים שנוהגים אחרת והגיע הזמן שתתחילו לכבד את זה ולא רק להעביר ביקורת על כל העולם. אתם לא טובים בשום דבר מכל אחד אחר, להיפך. ומה בדיוק השגת הרב רוזן במאמר הזה? תהיה ישר עם עצמך. רק גלי שנאה חדשים ליהדות, והאמת, אם אתה מייצג אותה, די בצדק. הגיע הזמן שתתחילו לעשות עם עצמכם משהו. בתור צעד ראשון הייתי לומד מהשחיין אורי אורבך. גם ת"ח עצום, גם רקדן מחונן וגם כריש בבריכה. זה מה שנקרא ספרא, סייפא ושפמא.

חפצים בכך. ושליחות לאומית דןחה קבורה? אתמהה

מקובל עלי הפתרון של הרב לאפשר לשחיין לשבת שבעה בכפר האולימפי ולצאת למשחה בודד. אז הוא היה שואב תעצומות כוח מהאמונה כמו שנאמר: וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו. (ישעיהו מ' ל"א) קשה באמונה קל באימונים. אחד המרצים שלי בטכניון נעדר יום אחד עקב פטירת אביו והלוויה. למחרת הוא הופיע להרצאה. לתמיהתנו הוא ענה: אבא שלי היה איש עבודה והוא היה מאד כועס עלי אם הייתי נעדר מהעבודה למשך שבעה ימים. כך שיש גישות שונות לעניין זה.

פרימיטיביות בהתגלמותה.

לא לפי שיקול של אף אחד אחר. במיוחד לא של עובדי אלוהים שאינם חושבים אלא פועלים לפי מסורת ולא טורחים לנסות להבין רצונו של אדם לכבד לפי ראות עיניו. כל הכבוד לך ותנחומי על אובדן אביך.

פשוט חצוף. למה אתה חושב שאתה יודע יותר טוב מבני המשפחה מה נכון בשבילם. מי שאל אותך בכלל ?

אני בטוח שאבא של אלון היה רוצה שאלון ישחה. צריך לבטל את הדת במדינה, חבורת פרימיטיבים שאין לה מקום במאה ה-21

האדם הזה, עבד קשה במשך כל החיים שלו. התאמן בכל רגע פנוי, קרע את עצמו לגזרים כדי להגיע להשגיו הספרוטיביים. האולימפיאדה הזו היא התמורה לעבודת חייו. זה האירוע הגדול היחיד שלקראתו הוא התאמן כ"כ קשה, ואין כל הבטחה כי יגיע שוב למעמד הזה בעוד 4 שנים ארוכות! האם אתה מצפה מאדם שיוותר על מפעל חייו כדי להגיע לקבורה? המקרה הזה הוא עצוב מאד, זה ממש התעללות של הגורל, ואני בטוח שהוא נקרע מבפנים - אבל אני יכול מאד להבין את הבחירה שלו! אביו לא היה רוצה שהוא יוותר על מפעל חייו למען קבורתו. אחרי הכל, האב כבר מת, הוא לא יעלב. הוא בטח צופה על בנו מלמעלה וגאה עד אין סוף! צא לנו מהווריד עם הדת והמוסר הכפול שלך!

ולא ידחוף את האף במקומות שאיש לא ביקש אותו

איך להתאבל????? בקבורת אביך תנהג איך שבא לך.

אני חילוני גמור אבל חושב שדברי הגבורה שהרעיפו על אלון מנדל בגלל שהוא נשאר בבייג'ין במצב שנוצר היו מיותרים. אולימפיאדה יש פעם בארבע שנים אבל לתת כבוד אחרון לאבא זה קורה פעם בחיים.

די כבר להכנס לבן אדם לוורידים. נמאסתם!!!! אני חושבת שזה מה שהיה רוצה אבא שלו ז"ל אם היו שואלים אותו

ואם הוא הרגיש שזה מה שאבא שלו רצה? ואם הוא הרגיש שאבא שלו לא היה רוצה שיוותר? בנושאים האלה אי אפשר ואין זכות לאף אחד לשפוט! מה שאתה מרגיש זה מה שצריך להיעשות!

אלון טוב עשית ! ולכבוד הרב.. בדיוק בגלל רבנים שכמותך שאינם מבינים שיש להתאים את ההלכה למציאות....אנשים מתרחקים ואף סולדים מהדת.

עם כל הכבוד, תעזבו אותו בשקט! רבותיי הרבנים, תתעסקו בציבור שלכם ותגידו לו מה כן לעשות ומה לא לעשות. אל תכפו את הדעות שלכם על ספורטאי חילוני שאני בטוח שהגיע להחלטה שלו אחרי מחשבות והתלבטות רבה. מי שמכם??

אני מזכיר לרב מה שכתוב בפרקי אבות:"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". משפט מאד חכם.

אבא של אלון מנדל היה מעורב באופן מלא בהכנות של הילד לבייג'ינג. ההופעה המרשימה מאוד של אלון שם היא הדרך הטובה ביותר לכבד את האב, כי ברור שזה מה שהוא היה רוצה. מי אתה ומי שמך לקבוע מה הדרך הנכונה של בן לכבד את זכר אביו? כתבה אומללה שעדיף היה לא לפרסם אותה, בטח כשהאירוע הטראגי כל כך טרי.

אני חושבת שהכתבה הזאת היא ממש חוצפה. אם השחיין שלנו היה רוצה עצה מהרב הוא היה פונה לרב ואם לא סימן שיש לזה סיבה! אני לא נגד היהדות והרבנים אבל אני חושבת שזה מקרה פרטי שלו והוא ראשי להחליט מה לעשות. אלון קיבל החלטה וכולם צריכים לכבד אותה ולא למתוח עליה ביקורת בטח לא בעיתון או באינטרנט. זה לאני חושבת שלפרסם כתבה כזאת שעלולה לפגוע בו היא הרבה יותר גרועה בפני אלוהים במיוחד כשאדם נמצא במצב רגיש. אתם יכולים רק להתבייש בכתבה הזאת...

ראשית זה יפה מצד הרב לחשוב על המתים אבל בתגובה שלו הוא עובר על מספר כללים בסיסיים ביהדות אבל אני אצטט משפט אחר לרב "והמשכיל בעת ההיא ידום"