אם 2 הזוג נפרדים ורוצים להתגרש ועד שהגירושים מסתימים(ובמדינה שלנו זה לוקח הרבה זמן בגלל הבירוקרטיה במערכת המשפט) למה זה הוגן שהאישה תקבל מהבעל מזונות עבורה(ואני לא מדבר על מזונות ילדים). ברגע שהם כבר לא חיים ביחד בלי קשר למי שעזב את הבית הבעל כבר לא צריך להיות מחויב כלכלית כלפיה אלא רק כלפי הילדים.

ושיוויונית, שלא תקפח אף צד בעת הגירושין. 1- הבסיס לזוגיות מסוג זה הינו הסכם ממון ורכוש, שיכלול את המיטלטלין שכל אחד מבני הזוג הביא עימו. 2- הסכם זה יכלול גם את הממון והרכוש שהזוג יצבור בצוותא כשהם בתוך הזוגיות. 3- הסכם זה יהיה כפוף לשינויים כל אימת שיתרחשו אירועים משמעותיים בחיי הזוג (קרי הולדת ילדים, החלפת דירה, פתיחת עסק וכו'...). החוזה יפתח ויוכנסו אליו התוספות/שינויים. 4- במקרה של גירושים עם ילדים: המשמורת על הילדים תהיה משותפת! 50 אחוז לכל צד, ולא יחולו תשלומי מזונות על אף אחד מהצדדים. הדבר יאלץ את בני הזוג לגור בסמיכות ולגדל את הילדים בחלוקת זמנים שווה. והטענות שישמעו לגבי צורך הילדים לגדול בבית אחד המקנה להם תחושת יציבות, טענה זו מוטעית מיסודה. היציבות הרגשית של הילד חשובה הרבה יותר מהיציבות הגיאוגרפית שלו. הילד זקוק גם לאב וגם לאם, ובתקופה בה מספר הנשים העובדות במשרה מלאה ומפתחות קריירה עולים וגדלים, אין עוד מקום לתפיסה המסורתית כי הילדים ישארו באופן אוטומט בחזקת האם. 5- הסכם זוגיות וממון זה יחתם בידי עו"ד ויקבל גושפנקא מבית הדין לענייני משפחה, וללא התערבות בית הדין הרבני. משרד המשפטים, לטיפולכם...

כי זה החוק הבעל מחוייב לזון את אשתו כל עוד הם נשואים על הנייר. יש לציין שהוא צריך לזון אותה רק במקרה שהיא אינה עובדת במידה ועובדת הוא אינו חייב!

מה נסגר?! מה זאת אומרת, 'זכות האשה למזונות'?! שתלך לעבוד- אין ארוחות חינם!

הכל נכון,עד לרגע בו האישה/ הבעל לא מוכנים לתת גט ומתחילה סחיטה כספית, כך שגם חוזה טרום נישואים לא עוזר. המסקנה: 1. להתחתן נכון, כלומר לא לדמיין רק איך יהיה בן הזוג כמאהב וכהורה, אלא גם האם בעת גירושים יהיה שפוי. 2. לקחת את עו"ד המניאק ביותר בסביבה לטיפול בגירושים, כלומר להיות נדיב כלפי הצד השני אבל להיות "מוגן משפטית". 3. רוב הסחיטות הנם על רקע ההלכה היהודית לגבי הסכמת הבעל לגירושים. בעוד שקימים היתרים לשחרור גברים מנשים סרבניות גט, הרי שלפי ההלכה היהודית לא ניתן לשחרר אישה מנישואים אם הגבר לא מוכן, ולכן, אני לא הייתי ממליצה על חתונה אורטודוקסית ברבנות.

לגבי המלל: "ולכן במקרים של משבר בין בני הזוג, עדיף לאשה שהבעל הוא זה שיעזוב את הבית" ולגבי הפיסקה: "אם הראיות קשות או בלתי ניתנות להשגה, עדיף לאשה להימנע מלעזוב את הבית ולמצוא הסדר בו הבעל יעזוב, במקרה של סכסוך חריף. " יש הסדר כזה וחבל נורית פיש שאת לא פותחת את כל הקלפים שולחים את הגברת למסור תלונת שווא במשטרה כנגד בעלה ותוך שעה הוא מחוץ לבית למה לא לדבר על האמת והמציאות החדשה ועל הדרך שרוב עורכי הדין (גברים ונשים כאחד) מייעצים לנשים !

ברצוני להביע את מחאת הנשיםהמוכות שארגון הנשים נעמ"ת לא דאג לזכויותיהן. והרי הן נסות על נפשן להציל חייהן וחיי ילדיהן למקלטים. דווקא נעמ"ת מקפחת את הנשים המוכות בחוק הממון בכך שמשאירה את רכושו של הבעל בשלמותו למרות שהתעמר באשתו וילדיו ,וגרם להם לנזקים נפשיים וגופניים בלתי הפיכים.במקרה שהבעל הגיע למערכת הנישואין עם רכוש משלו. במקרה הזה מתקיימת האמרה - הרצחת וגם ירשת?

השדולת הנשים משמרות את הלוקים לפיהם הנשים הם סתם סמרטוטות שלא שוות כלום והן אמורות להיות נתמכות ע''י הבעלים. פלא שהם מקימות וועדות ''לקידום מעמד האישה'' הם בעצמם האחראים להורדת מעמד האישה. אגב, מישהו שמע על חוק שנותן יתרונות לגברים (בדומה למזונות אישה) ושאותו גם מישמים ?

למה יוצרים קבוצת נשים נגד קבוצת גברים? בן אדם הוא בן אדם ללא קשר אם הוא גבר או אישה

מה שמרגיז אותך זה שהגבר "יורש" את הרכוש שהיה שלו? האם זה לא ברור? אם היתה לך דירה שהרווחת או ירשת מהוריך, אז היית מוכנה "להוריש" אותה לגרוש שלך? ההיגיון הבריא אומר שאחרי הגירושים, כל אחד מבני הזוג ינסה לבנות חיים חדשים, ולא יסתמך (נפשית וכלכלית) על מערכת הקודמת שקרסה.

החוזה אותו הבאתי הוא אזרחי לחלוטין. חוזה זוגיות ללא טקס אורתודוקסי וללא חותמת של הרבנות, לא בכניסה לזוגיות ולא בעת הגירושין. אזרחי לחלוטין. ומן הסתם גם "כללי הכתובה" לא יחולו עליו. לגבי סעיף 1 שלך- זה נכון בכל המקרים, לכל סוג של זוגיות, בעת הנישואין, הבט על האדם ממנו תתגרש. לסעיף 2 שלך- ברגע שישנו הסכם מסוג זה, די בעו"ד אחד שיטפל בו בעת הגירושים, הכל כתוב בהסכם. כיצד תיעשה החלוקה, ומי יוצא לפרק ב' עם איזה חלק של הרכוש/ממון. ולסעיף 3- חוזה מסוג זה מבטל למעשה את ההלכה היהודית, את הכתובה ואת הרבנות. ברגע שאחד הצדדים מעוניין בפירוק השותפות, ההסכם נפתח ואיתו נפתח הליך הגירושים. צד שיערים קשיים וינסה לסחוט, יטופל בידי רשויות החוק. לא סתם הוספתי את הגושפנקא של בית הדין לענייני משפחה. החוזה הוא הסכם משפטי לכל דבר.

פטור מלשלם לה מזונותיה, והיא יוצאת ידי מזונותיה מעשה ידיה. כשיש ילדים, על הבעל להשתתף במזונות הילדים, ובית המשפט מביא בחשבון את הכנסות הגבר והאשה לתשלום מזונות הילדים. בדרך כלל כשהאשה עובדת אז מזונות הילדים נעים בין 1,200 ל- 1,500 לילד אחד, כמובן תלוי במצב הכלכלי טרום הסכסוך ופרוק המשפחה. אבל מה לך ולזה, אתה רווק למיטב ידיעתי, וכפי שהבנתי מתגובות שלך, כשאתה תתחתן, תחתום עם זוגתך על הסכם ממון, כך שאין לך מה לדאוג בענין, בין היתר תוכל להכניס סעיף שבמקרה של פרידה תשלם מזונות לקטינים בגובה מוסכם . כמו שנראה לי מקריאת תגובותיך בעבר, זוגתך (אותה תבחר בפינצטה) תחיה איתך עד 120, ותשבו בזקנתכם תחת עץ התאנה. אמן!

ובעוד 5 שנים המטלטלין לא יהיו שווים מאומה. אני מכירה מספיק נשים יצירתיות שחתמו על הסכם כמו שאתה כותב, ובחרו לשבור את הצלחות מפורצלן "מייד אין צ'יינה", ולתת לבעל את המחצית. חוץ מזה אם מתחתנים ברבנות אז מתגרשים ברבנות. הסכם חותמים אצל עו"ד, ורק כשיש "צרות" פונים לבית המשפט. למקרא התגובה שלך, אתה מתעסק יותר מידי בניירת. בתכל'ס בין בני זוג יש אמון, חברות וידידות. המון גברים לא רוצים משמורת משותפת, ומעדיפים שהילד יהיה אצל אמם מולדיתם כדי שיוכלו להתנהל בחופשיות, ולהכיר אשה אחרת. אתה נותן בתגובתך העלובה עודף כח לעורכי דין, ועודף כח לבתי משפט. אני ממליצה לך לפני שאתה "ממהר" להתחתן, לבחון היטב את זוגתך ולהעמידה במבחנים על מנת לראות אם היא מתאימה לתוכניותיך ולהיות אם ילדיך. מתאימה - תוליד ילדים, רואה בך כספומט, והיא בטלנית ולא עובדת - שלח אותה לדרכה.

ואני מסכים עם תוכניתך. רק תתכונן שיהיו נשים שלא יסכימו ויתקפו אותך על לתוכניתך השיויונית כי פירושה שהן יאלצו לותר על בכל מקרה חצי-חצי ועל דמי מזונות

להתגרש אפשר במדינת ישראל לצערי רק ע"י הרבנות - זה החוק מה לעשות?, לא להתחתן ולהסתפק בחוזה כמו שציינת, ואם כבר להתחתן, אז בחתונה שלא מקובלת ע"י הרבנות, כמו חתונה רפורמית

מעוותים מהיסוד.. מדוע זוג שנפרד , הבעל מחוייב בתשלומים חסרי הגיון לגרושתו למשך שנים רבות ? זה חוקים חשוכים מהעבר הרחוק כאשר נשים לא עבדו . עיצה לגברים : אל תתחתנו . לא שווה את הסיכון !

הרעיון שלך יפה אך קצת קשה ליישום. הסעיף הבעיתי בו הוא זה הקובע כי לא יהיו תשלומי מזונות. באין תשלום קבוע יצטרכו בני הזוג להתדיין על כל הוצאה של הילד: אם הילד רוצה חוג פסנתר, מי משלם? המזונות מאפשרים לתכנן את ההוצאות בגין הילדים כשכל דבר החורג מהם מצריך הסכמה של בני הזוג לשאת בתשלום יחד או הסכמה של אחד מהם לשאת בתשלום לבד. זה מאפשר לבני הזוג להמשיך לנהל חייהם בלי התדיינות בלתי פוסקת בגין כל אגורה.

פמיניסית בגרוש. תבינו כבר שבמדינת ישראל הגברים הם המסכנים. מעניין מה היה קורה אם עורך דין גבר היה מפרסם מאמר דומה עם עצות לגברים.

אבל זה נכון רק אם שני בני הזוג רוצים להיות חלק פעיל בגידול הילדים (וזו הנטיה בתקופה זו). וזאת מכמה סיבות: 1) מאפשר לגבר להיות חלק יותר פעיל בגידול הילדים (וזו הסיבה העיקרית) 2) בכל מקרה האישה מגיעה כל הזמן בבקשות לתוספת כספים בגלל כל ההוצאות וזה יוצר ריבים בלתי פוסקים 3) זה נותן לילדים הרגשה שלאב יש חלק גדול יותר בגידולם (לא רק האם מחליטה אם יש או אין מספיק כסף לחוג...) כיום כשהבן הגדול שלי הגיע לגיל 18, אז אני משלם מזונות/מדור לגרושתי ובנוסף 50% מכל הוצאות הילד, ותאמיני לי שזה הרבה יותר נחמד מלשלם סכום גדול לגרושה.

במקום לכתוב פעם טור שמייעץ לגבר איך לנהוג כשאשתו מעלילה עליו עלילות ממררת לו את החיים ומתעללת בו (מה שקורה ברוב הסכסוכים בין בני זוג נשואים) מייעצים איך לשים שתי ידיים על הרכוש של הבעל..

לרוב, כשמתחתנים, יש גם רגשות, ספונטניות, התרגשות, אופטימיות, ושמחה. ההצעה שלך, פרקטית ככל שתהיה וריאלית לאור מספר הגירושים הרב, נשמעת כמו תכנית לרכישת דירה או מיזוג עסקי. ברור שגם כשמאוהבים צריך לקחת בחשבון את הרע מכל, אבל שכחת כמה אופציות- אם זוגתך בכל זאת רוצה טקס יהודי, חופה כדת וכדין, ולא רק הסכם משפטי? אם היא באה עם יותר ממון ממך - אתה עלול למצוא את עצמך בלי כלום נראה לי שנישואים זה לא משהו שאפשר לתכנן בצורה כל כך מחושבת ושקולה. ברור שכשבוחרים בן/בת זוג צריך גם לעשות את זה מתוך שיקול הגיוני ולא רק גחמה של רגע, אבל זה נושא כל כך רגשי, אני לא בטוחה שהמפרט הטכני שלך בהכרח יעמוד במבחן המציאות. סתם כדי להמחיש את זה - מומלץ לכולם לראות סרט מקסים שנקרא "מכושפת", אז תבינו למה תכניות לחוד ורגשות לחוד.

את חיה בסרט אם אפשר היה לדמיין וגם לנחש נכון איך בן הזוג יהיה כמאהב והורה, גם אחרי הרבה שנות נישואים, לא היה צריך לדמיין אותו בעת גירושים כי היינו מתחתנים רק עם המושלם ולא מתגרשים. הרי כל הבעיה היא שבהמשך החיים מתגלים צדדים של בן זוג שלא יכולנו אפילו לדמיין....

לא מתייחס לתוכן המזעזע של הכתבה הזאת. יש פה משפטים שמתארים את השקפת הדת על נישואים, וזה מדהים שבמאה ה-21 עדיין מדברים במונחים של "חובת הבעל לפרנס את אשתו" "מלאכות שהיא חייבת" ???? למי בדיוק אישה בימינו חייבת משהו? רק אם היא עוברת השפלות,התעללות או אלימות "זכותה"לעזוב את הוד מעלתו הגבר,ואם סתם נמאס לה ממנו או היא לא אוהבת אותו יותר - אז היא לא יכולה לעזוב? פמיניזם זה יופי, אבל אם עדיין מדברים במונחים כאלה על גברים ונשים- כנראה יש עוד דרך ארוכה מאוד...

את לא ממש הבנת מותר לאשה לעזוב ללא שום נימוק, ועדיין תהיה זכאית למחצית רכושו של הבעל ומחצית מהפנסיה שלו כדי לקבל יותר מחצי (כתובה) ו/או לקבל מזונות עד שיוכרעו הגירושין מתוך הסתמכות על חובתו של הבעל לזון את אשתו, היא חייבת לשמור על מינימום הכרחי - אלא אם כן סובלת מהתעללות וכמו שמסבירה הכתבה גם את התנאי הזה ניתן לעקוף באמצעות הגשת תלונת שווא במשטרה.

כדת וכדין. כי קיימים משפטים כגון: "המרידה יכולה לבוא לידי ביטוי בסירוב למלא חובותיה כאשת איש (על כל המשתמע מכך)". וכל זה קורה ב2008 עזבו אתכם שנייה מהכסף. זה דיון נפרד ואחר. פשוט תקראו את הסב-טקסט.

אני חושבת שאתה מערבב שני סוגי חוזים יש הסכם ממון, שלמיטב ידיעתי נועד להגן על אחד מבני הזוג כי הוא הגיע עם יותר רכוש,נכסים או כסף, וזה בסך הכל מבטיח שהנכסים האלה יישארו בידיו ולא יתחלקו במקרה של גירושים. ויש הסכם גירושים שנחתם לפני הנישואים, שמתייחס למזונות וילדים. זה שני דברים שונים. אני באופן אישי הייתי בשמחה חותמת על הסכם ממון כי למה שיגיע לי משהו לא שלי, אבל לחשוב על משמורת לילדים שעוד לא נולדו לי ולבן זוג ,שאפילו עדיין לא בעלי- נראה לי צורם. אני גם לא בטוחה שאפשר לדעת מראש מה כל צד ירצה וירגיש ויצטרך אם דבר כזה יקרה.

כל החוקים והעצות לנשים מחזירים אותנו לימי הביניים. נשים, בדומה לגברים, יכולות לדאוג לעצמן בין אם הן עובדות או לא. העובדה שלפי החוק, גבר חייב לשלם מזונות לאישה עצמה בלי קשר לילדים ברגע של עזיבה נורא מדאיגה אותי - איפה הקידמה? זה כ"כ אינטרסנטי ונצלני מצד המין הנשי. בתור בחורה, אני חייבת להודות שהחוק הזה דוחה אותי ולא מייצג את כל הנשים. במצב כזה, אני לגמרי מבינה את כל אלו שאומרים שהם לא רוצים להתחתן, זה פשוט מוסד מגעיל וכוחני. ועוד לומר למישהי, שלא תעזוב את הבית כשהיא רוצה להיפרד רק בשביל לקבל כסף מהבעל - כ"כ גועלי. מסכן הגבר. למה אי אפשר לחיות ביחד במדינה הזו ולהביא ילדים מבלי להתחתן?! העצות האלה והחוק הזה עושים אותנו כ"כ קטנות, אבל כאלה קטנות.

ועל סמך זה גם מחליט לא להתחתן. מדובר על אנשים שהתחתנו ברבנות, כל עוד אשה נשואה עפ"י חוק (כלומר טרם התגרשה) בעלה חייב לשלם לה מזונות. אם היא עובדת הוא לא משלם. בכל מקרה מדובר על התקופה שלפני הגרושים. אחרי גרושים משלמים מזונות רק על ילדים ומזונות על ילדים משלמים גם אם לא נשואים. אם אתה מפחד על רכושך, יש הסכמי טרום נישואים שאפשר לחתום עליהם. תנסה קצת ללמוד על הנושא ולהבין יותר, חבל להמשיך להזין את הפרנויה.