כו כו, אם תקראו טוב טוב את החוק תגלו שאני צודק. פתאום אתם תצטרכו להוכיח לרופאים שיקירכם לא רוצה שירצחו אותו, והרופאים יוכלו לקבל את דעתכם, או לא.

כנראה שלחיות בין כל כך הרבה אנשים ועם הרבה בעיות, מזל שאנחנו עוד חיים. שווה לקום בבוקר עם חיוך גדול מרוח על הפנים. http://www.slidex.co.il/watch/389

החוק מת לבד. אל תנסו להחיות אותו בצורה מלאכותית, תנו לחוק הזה למות בכבוד

הייתי בהרצאה של חושן צחי בנושא האיש מומחה בתחום ובעל ידע רב

להיות מנותק ממכשירים זה לא חלק מלמות בכבוד. לא כל רעיון נאצי אנחנו צריכים לשמץ. מי שרוצה "למות בכבוד" שיגאל את קרוביו ורופאיו מביצוע פעולה טראומטית להם ויבלע כדורי שינה בעודו מסוגל. מי שנוטה למות שיקבל קצת אומץ.

להחליט אם הוא מעוניין בטיפול או לא לפעמים טיפול בחולים סופניים הוא התעללות בגוף ובנפש

כנראה שאף אחד לא חשב על האפשרות שגם לחולים שמוגדרים רפואית כסופניים יש עדיין תקוה, קלושה ולא ריאליסטית ככל שתהיה. שהם פשוט לא רוצים לנצל את הזכות שהחוק נתן להם. תקראו את סדרת המאמרים של פורת חולה ה-ALS, כמה הוא רוצה לחיות ולהפיק את המיטב מכל רגע למרות שהוא משותק כולו, מחובר להנשמה, חסר יכולת לעשות דבר כמעט, חוץ מלחשוב. הניחוש שלי הוא שאלפי האנשים שהגישו טפסים לעמותת לילך, כנראה הם אנשים במיטב שנותיהם, בריאים ומתפקדים באופן מלא, שלא יכולים לדמיין לעצמם חיים במצב אחר. אי אפשר להסיק מהם דבר על מה חושבים החולים הקשים שרואים את יומם מתקרב.

עד איפה הידרדרנו, פני החברה כפני הכלב.

אבי בן ה- 85 נפטר לפני כשנה וחצי מסרטן שלאחר גילויו העריכו הרופאים את תוחלת החיים בכחודשיים. למזלנו, ורק בזכות העובדה שבדקנו ושאלנו, שמענו על אפשרות אישפוז בהוספיס המיועד לחולי סרטן סופניים ( שלפי הערכת הרופאים נותרו להם עד 6 חודשים לחיות). המדיניות שם היא לתת רק תרופות משככות כאבים, להקל את ימיהם האחרונים של החולים ללא מטרה להאריך את החיים בכח בעזרת החייאות, זונדות להאכלה ושאר אביזרי עינויים סדיסטיים שרק עושים עוול לחולים האומללים ולבני משפחותיהם הנמצאים לצידם ורואים את מבטי התחנונים הכואבים של יקירהםועומד חסר אונים. הצוות מורכב מאחיות רחמניות עם לב זהב, איכפתיות וחמות, הסביבה נקייה ונעימה וקשובה לצורכי החולה. אין לתאר את ההבדל בין בתי החרושת לסבל של המרפאות הפנימיות והגריאטריות בבתי החולים לבין תנאי ההוספיס. אל תוותרו על זכויות יקיריכם ואל תתנו שיאריכו את חייהם ושבשם שבועת הרופא יעשו הכל כדי להשאירם בחיים - לא בכל מחיר! כי להאריך בכח חיים של חולה סופני כואב ודואב ללא יכולת להחליט על חייו פרושו גיהנום בעודו בחיים. ההוספיס הוא מקום של חסד ושל כבוד האדם. אבי סיים את חייו בכבוד, ללא כאבים עם טיפול מסור וחנון מסביב לשעון. ושוב תודה מעומק הלב לצוות הוספיס בהר הצופים י-ם. שלא תזדקקו.

לא בכדי מדובר בזכותו של אדם. משמע, אם הוא רוצה, הוא יכול לבחור ולבקש שלא להאריך את חייו אם הוא חולה במחלה סופנית. חובתנו לכבד את בקשתו. ובכל מקרה זהו מוות בכבוד ולא בסבל, בצינורות ובכאב. זכות האדם למות בכבוד, בדיוק כמו זכותו לחיים בכבוד.

אבי ז"ל נפטר לפני 8 חודשים בן 90 היה במותו , חודש לפני מותו נזקק לדיאליזה עקב אי ספיקת כליות , לנוכח זאת ביקש לא לקבל טיפול ולסיים את חיייו בכבוד בביתו ליד בני משפחתו , לצורך הפסקת טיפול בדיאליזה והטרטור לבית החולים פעם ביומיים כאשר היה ברור לו כי ההליך הינו חד כיוני , ביקש על פי זכותו בהתאם לחוק האמור להפסיק את הטיפולים , ולאחר שבועיים נפטר . הרצון של אבי להיות אדון לעצמו ועצמאי כובד עקב קיומו של

כשאדם מגיע לסוף ימיו כאדם חושב הנהנה מחייו בדרך כלל הוא תלוי לחלוטין ברצונם הטוב או הרע של אחרים: רופאים או קרובי משפחה בעלי השקפת עולם ואינטרסים שונים שאינם בהכרח האינטרסים שלו. עצוב מאוד שכל עוד האדם מסוגל לבצע הלכה למעשה את ההחלטה לסיים את חיו מצבו הוא כזה שהוא אינו רוצה בדרך כלל לעשות זאת אך כשהוא כן רוצה לסיים את חייו הוא בדרך כלל חלש מדי פיזית ו/או תשוש נפשית לשים קץ לחיו . ואז הרופאים מבצעים בו פרוצדורות רפואיות ומשאירים אותו בחיים שעבורו הם חסרי טעם ורבי סבל כי הרופאים אינם שואלים את עצמם האם זה רצונו . בכל מחלקה הנושא תלוי לחלוטין במצפונו של הרופא. יש כאלה שמאפשרים לך למות ויש כאלה המחיים אותך נגד רצונך. לכל יפי הנפש הטוענים שאסור לרופא לשחק את אלוהים. הם פשוט אינם יודעים שזה מה שקורה בפועל יום יום בבתי החולים בשקט וללא יחסי ציבור- הכל תלוי במדיניות ראש המחלקה. ובכל מקרה ללא הרופאים החולים היו מתים מזמן כך שלצורך העניין כל פרוצדורה מצילת או מאריכת חיים היא לשחק את אלוהים. ובכלל עזבו את אלוהים במנוחה מדובר בבני אדם. תנו לנו למות בכבוד.... לכולנו - כי כולנו נגיע לשם .חיים טובים מספקים ובעלי משמעות אסור שהסתיימו בגסיסה ארוכה רבת סבל וחסרת טעם הגוזלת את כל כבודנו ומחוקת את האדם שהיינו ומותירה רק מעטפת עלובה . כבדו את רצוננו בעת שאנו חסרי אונים לבצע זאת בעצמנו ואל תחליטו עבורנו שאיננו באמת רוצים בזאת !!!

מצעד האיוולת מתחיל במשפחות החולים שזורקות מעצמן כל אחריות לחולה אל פתח הרופאים ומצפים מאיתנו לקבל החלטה. אדם שרוצה למות בכבוד בביתו - זה מכובד וראוי בעיני. אז למה להביא אותו בכלל לבית החולים וליצור את הדילמה? המשפחה שטופה ברגעים האחרונים ברגשות אשם ולחלוטין לא רוצה לכבד את רצון החולה - מה שהם רוצים, זה שאני אקבל את ההחלטה והאחריות במקומם - ולזה אני לא מוכן. אני לא אלוהים, אני לא בוחן לב וכליות ואני לא מכיר את רצון החולה וכוונותיו האמיתיות טרם המוות - איך אני יכול לקבל החלטה לנתק אדם או לא לטפל בו ברגע שהמשפחה שלו עצמו הביאה אותו לבית חולים? זה לא מוסרי בעליל. אבי ביקש לשם דוגמה למות בבית (הוא גסס מסרטן) ואכן מת לו מוות רגוע בביתו כאשר בסה"כ הוא מקבל מורפין לכאבים. בלי מכשירים, בלי הנשמות מיותרות - אבל לא חלמתי לרגע לדרוש ממישהו לנתק אותו אחרי שהתחיל תהליך החייאה. על זה נאמר - פיכח נמנע מצרה שידרש חכם כדי לצאת ממנה.

Δ Δ Δ

הוא רק מאפשר את הרצון האישי של המטופל אם להמשיך ולהאבק או לחדול, זו החלטה אישית ואינטימית שאסור לשלול מאיש. בעבודתי בבי"ח אני רואה מצבים איומים ומגוון רב של תגובות ובחירות, הרבה פעמים חולים ממשיכים לסבול שבועות וחודשים שלמים כנגד כל הסיכויים כדי להעניק תקווה למשפחותיהם, לא לעצמם. ואם כבר נגד החוק אז למה לא ההוספיס? כדאי לקרא את תגובה 13.

בואו נתחיל בזה שיתנו לחיות בכבוד. אם נצליח שם, נעבור ללמות בכבוד. אחרת, מה שיקרה הוא, שנחייה כמו כלבים (וזה המצב נכון לעכשיו) ונמות כמו בני אדם. לא הייתם מעדיפים להפוך את הסדר - לחיות כמו בני אדם ואז למות כמו כלבים?? בתור בן אדם שחי כמו כלב, נשאר לי רק לחכות למות הכלבים המצפה לי כשהרופאים והמשפחה יחליטו שהם סבלו מספיק.

אייני מאחל לאף אחד מכם להיות במצב בו אחד מהוריך או יקיריך מחכים למוות (בעקבות מחלה סופנית וחשוכת מרפא או בכלל) בזמן שהם סובלים מיסורי תופת ומאטימות הצוות הרפואי ה"מטפל" בטענה שהם "לא רוצים להרוג את החולה" .

יש אמת בדברייך,אבל הדוגמא שנתת למות או לחיות כמו כלבים לא כל כך נכונה.אני מגדל כלבים וציפורים,לכלבים שלי יש חיים יותר טובים מהרבה בני אדם וכמוני יש עוד הרבה אנשים אוהבי בעלי חיים וכלבים שנותנים להם לחיות כמו מלכים.אולי לחיות כמו כלב זה מושג שהשתרש אבל נכון להיום הוא לא כל כך נכון.צא מהמלונה שלך ותתחיל לחיות כמו בן אדם,אתה הוא זה שמחליט איך לחיות ואם באמת אתה מרגיש ככה לך תיקח טיפול שיוציא אותך מזה. Δ Δ Δ

לא נותנים לישון בבתי חולים. לא מספיק שאתה מרגיש לא טוב גם מעירים אותך 10 םעמים לביקור רופאים כמרים אחיות משועממות סטאזרים ושאר עמך שמוכרים לך ביגלה. תנו לישון בכבוד בבתי חולים.

זה היה לפני 5 שנים בסטאז. קרוב משפחה בא אלי וביקש לנתק את אביו הזקן מהמכשירים. כמובן שלא עשיתי זאת ואף הסברתי לו מדוע זה אינו אתי. אני עדיין עומד מאחורי הדעה כי ערך החיים הוא מעל לכל ערך. מי שמגיע לבית החולים חי- ישאר חי- לפחות כל עוד הוא במשמרת שלי (וקרה שאדם מת לאחר שסיימתי את המשמרת שלי).