אחרי הפרידה קרה לי פחות או יותר מה שמתואר בכתבה ולא באופן מטאפורי אלא אמיתי.. כאבים בחזה, אשפוז בבית חולים ומחלה בלב שצצה פתאום. עודני מתמודדת גם עם הפרידה וגם עם המחלה!!!

מי שכ"כ אוהב, אהבה אמיתית וכנה צריך להגיד לצד השני ואפילו חייב. ישנם ויתורים שצריכים להיעשות גם אם מדובר באגו (שהוא לא פחות חשוב). כנראה שהאהבה אצלך התבטאה רק במחשבה ולא נאמרה מספיק, או שנאמרה בדרכים לא דרכים ולאנשים אחרים. נשרפתי, נכוויתי, הלב דואב...

גם לי יש סיפור מדהים. מישהו בשיתוף עם חברה העלילו עלי שבגדתי. הכל קרס. לכי תוכיחי שלא. איך האמנת להם? איך?

גם לי לא יזיק לב מפלטינה, כזה שלא ישבר ומשאיר מקום תמיד, גם לתקווה. מצחיק רק לפני כמה זמן חשבתי שהצלחתי ליצור ניתוק רגשי מהכל ושום דבר כבר לא יפגע בי. נוכחתי הבוקר לגלות שעדיין נותרו בי שביבים של רגש והלב שלי ממשיך להפגע. אבל, הסיפור המקסים והמתוק שלך נותן לי רצון לנסות שוב ולצפות למשהו טוב, אולי הוא פשוט מחכה לי מעבר לדלפק.

אתה כותב נ ורא חמוד, באמת אבל מערכות יחסים- זה לא ממש תחום שנראה לי שאתה מומחה בו. או כי אתה צעיר או כי אתה רואה זוגיות בצורה שטחית וילדותית או כי עוד לא היתה לך מערכת יחסים שמאפשרת לך ראייה מציאותית על החיים תכתוב, אבל לא על בינו לבינה....

אני לעומתך לא ייחלתי לך כל רע ולכן שתקתי כל פעם שפגעת בי בכוונה, לא ביקשתי שלמות אלא כנות מהתחלה, למה כל זה היה צריך לכאוב כל כך ולשבור אותי שוב, בחזרה. אז אני יודעת מה אני שווה אבל זה לא עוזר לי כשאני שבורה, הדמעות זולגות בלי הפסקה כי אולי אני בכל זאת הצלחתי לאהוב אותך, לא לא מגיע לך שום רגש של חמלה הרי היית כל כך רע ולא היה אכפת לך מהבחורה שאותה השארת לבד מאחור כדי שתוכל לכבוש עוד יעד אפור כי שום דבר לא יספק אותך אתה הרי ריק מכל תוכן וחמלה. כל כך הרבה כאב וזעם עובר בליבי ואני חושבת בעצם למה זה מגיע לי , אולי כי האמנתי בך מהתחלה ולא לא הייתי צריכה כי אתה לא היית שם כשהייתי צריכה אותך. מגיע לך אוסקר על המשחק כמו שכתבת בעבר הבמה שלך והכול חזרה, שוב ושוב אתה חוזר על התפקיד להיות מניאק זאת המטרה שלך בעבר בהווה ובעתיד. מזמן לא כתבתי כי חשבתי שאני כבר חזקה, עברתי כל כך הרבה חרא בדרך לפסגה, מסתפקת במועט כי אני לא מצפה לכול אבל מינימום יחס כי לימדו אותי תמיד שאהבת לרעתך. אז למה להישאר תמימה ולחכות כאן לך, אני יודעת שאתה ישן את שנתך העמוקה כי אין לך מצפון והוא לא מפריע לך ואני כאן לבד מחכה... אולי עם אני אכתוב זה יעבור אבל האכזבה רק גדלה עם כל נשימה , מה אני אמורה לעשות עכשיו כשאני פה שבורה, יצאתי החוצה כי חשבתי שאני שומעת אותך אבל זה היה רק האוטו זבל שאסף את האשפה שהשארת מאחוריך ואני עוד יותר שבורה. ושוב קררר ואני ריקה, מחכה אולי עוד תבוא ותחבק אותי בחוזקה. כבר ארבע בבוקר ואני עדיין פה בוכה עד מתי הדמעות ימשיכו לזלוג בלי הפסקה. כמה כמה אהבה בתקופה כל כך קצרה שהספקתי להכיר אותך, או אולי חשבתי כך לפחות אבל בשבילך המשחק היה החזרה. נגמרו לי המילים ואתה עדיין לא מקשיב – טוען ששומע אבל אטום מלהבין, איך יכולת לפגוע כך באדם מאמין, אהבתי אותך בלי תנאים. אולי בעצם הייתי צריכה להיפגע כך ממך כי ידעתי שאתה לא בריא לי מהתחלה ולא האמנתי שזה ימשך כי אין אהבה אמיתית והכול חזרה בדיוק כמו שכתבת מהתחלה. מזמן לא כתבתי ואני לא רוצה לקרוא , מקווה להשאיר הכול מאחור, מגיע לי יותר וכנראה שאתה לא האחד אז שיהיה לך בהצלחה כשתלך לבד. העיקר שטוב לך ואתה בטח כבר ישן ואני פה לא מפסיקה לעשן, איך תגיד לי איך יכולת להיות כל כך רע "לאהובתך האחת והיחידה". נמאס לי ממך ומכל הכאב מנסה להתמקד באספקט אחר של הלב, השגתי הכול בזכות עצמי ואתה הטעות שלא תפיל אותי. הגשם יורד ולי לא אכפת העיקר להיפטר מכל דבר שבא ליד, עם שכחתי זה לא בכוונה , היה מאוחר ולא אכפת לי יותר בגללך. מה ביקשתי , קצת אהבה, חום של גבר שיודע אישה. הייאוש אוכל אותי כי אני לא מאמינה שהייתי כל כך טיפשה כשהאמנתי לך. אני לא ילדה הייתי צריכה לדעת אבל לא נתת לי מנוחה עד שלא נפלתי בחיקך. אני לא בוכה בשבילך. הדבר היחיד שחסר כאן זאת תפיחה על הכתף, כל הכבוד מר מתלהב , שברת שוב עוד לב. אז אני אקום אחרי הדיכאון וייקח לי זמן להתגבר על הכישלון אבל בסוף אני אלמד וכמו שחשבת אחזור למוטב כדי לנקום את הדמעות שנשפכו פה עכשיו. על תחשוב , זה לא יישכח, גם עם תכחיש אני ארגיש כי את הרגש איש לא יכפיש. לא מסוגלת לישון אפילו דקה איך אלך ככה מחר לעבודה?, איך גבר יכול להתנהג ככה לאישה, כנראה זאת הנקמה.

אני חושב שהמשפט שיכול לעשות לי התקפת לב במערכת יחסים זה:"הטייס, אני צריכה לדבר איתך"... תודו שזה אחד המשפטים שגורמים לטיסה ב-6G להראות טיול בקלנועית... :))

הגעתי למצב שאין תקשורת, כמעט ואין סקס, כשכבר יש תקשורת היא שלילית ומלאה טככים. אמרתי שאי עוזבת. הוא נבהל. אמרתי שיש עוד סיכוי, אהי עדיין בבית. ומכאן התחיל תהליך הדרגתי של החלמה של המערכת הזוגית. לאט לאט גלשה השיה ליחסים בתוך המשפחה. היום יש לי עוד ילד וזוגיות מאושרת.

ועשית עד אמיץ אחרי זמן כה רב. ותודה על הפרגון... תודה לכל מי שפרגן כאן ואני מקווה שיותר ויותר נשים במצבים כאלה תלמדנה שלא הכל אבוד ובעצם ע"י סגירת דלת אחת, תפתחנה להן המון דלתות חדשות ואהבה חדשה... לא בריא לנפש ולגוף להיות במערכת יחסים הרסנית... לא לפחד ! לעשות ! יום נפלא לכולם ובהצלחה.

לנקום!!! זה כיף משחרר! זה טוב! זה רע! זה מעולה! לנקום במי ששבר לכם את הלב!! לנקום! לנקום! לנקום!!!

היא מצאה תירוץ לזה שאנחנו נפרדים.עברו 5 שנים מאז והיום אני נשוי ומאושר ובא לשניים.אני עדיין חושב עליה ונזכר איך הייתי בורח מהצבא(הייתי קרבי)כדי להיות איתה.הייתי מגיע אפילו לכמה שעות לחיפה בימי שישי כדי לראות אותה.היא הייתה אהבת חיי ותמיד תהיה.אני חושב עליה המון והיא לא מראה לי סימני חיים.אילו הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה.תמיד תהיה האהבה שלא אשכח.זה בסדר לחשוב על משהי למרות שאני נשוי+2???תענו לי!!!

לפי דעתי, זה ממש נורמלי להזכר באהבת נעורייך כנוסטלגיה - ותו לו. לבצע החלטה כזו גדולה, כמו להתחתן ולהביא ילדים לעולם. ועדיין להזכר באותה אחת מתוך מחשבה שאם היה ניתן להחזיר את הגלגל אחורה, מה היה קורה. זה כבר מוגזם אתה אמור להיות מאד מאושר במקום בו אתה נמצא כיום, ללא כחל וסרק ובאופן חד משמעי. ובלי תחושת פספוס כלשהי (מה היה קורה אם היית נשוי לה, והיא היתה קמה וטסה ? - שאל את עצמך זאת ) אם זה לא כך. פשוט שאל את עצמך האם אתה באמת מאושר כיום ?

אתה נשוי ואבא לילדים והיחידים שאתה צריך לחשוב עליהם הם משפחתך.... נכון שזה קשה, אבל אסור לך לתת לזה להשפיע על יחסיך עם אישתך.... מקווה בשבילך שאתה לא חי במחשבות האלה 24/7 כי קשה מאוד לתפקד ככה. אי אפשר לתת פקודה ללב להפסיק להרגיש אבל אתה יכול להחליט בראש שאתה מפסיק עם זה וחי את חייך באושר. זה קשה בהתחלה אבל במשך הזמן תתאמן על זה וזה יעבוד. כל פעם שמתגנבת מחשבה...תגיד לעצמך..".די לא חושב עליה יותר"... זה בסדר לחשוב מידי פעם, אבל לא להיות אובססיבי ולא להפריע למהלך חייך במציאות ... בהצלחה....

התשובה היא לא. לא ראוי. לא מכובד. לא בוגר. לא בריא. לא היית רוצה לדעת שלאישתך יש אהוב עליו היא חושבת ורוצה אותו על פניך.

את כנראה אף פעם לא תביני מה באמת קרה, אף פעם לא תהיה לך את הנחמה שבהבנה, אבל אני רוצה לאמר לך, שגם אם הוא נקם מסיבה שידועה רק לו, אין לו אותך, וזו נקמה הכי גדולה שבעולם. תפנימי- אין לו אותך.

גילי: 33 חיפה

בחור שהוא אהבת חיי עזב אותי לפני שנה. יצאתי עם אחרים ואני בקשר עם מישהו אחר אבל הלב, הלב בוער מאהבה לאותו אחד. אני לא חושבת שיהיה מישהו שאני אוהבת כמוהו.

ליבי רוסק ע"י אהובי......רוסק כל כך עד שאין בי כל רצון עוד להכיל אי פעם אהבה לגבר אחר....הוא היה האחד ותמיד ישאר כזה.....לטוב ולרע........ אני כל כך מתגעגעת אליו, למרות כל מה שעולל לי, ולמרות שהקשר נותק באופן טוטאלי, אקבלו שוב בזרועות פתוחות, אם רק היה עושה צעד בכוון.... נעלתי את ליבי מתוך התגוננות, אין בי עוד כוח לסבל כזה......מדי יום אני מתעוררת בדמעות ונרדמת מתוך בכי....כך כבר ארבעה חודשים.... מאז הפרידה...... אהובי, אוהב אותך לעד, גם אם אמרתי אחרת.....אינני מסוגלת עוד לשאת את הכאב.......ורציתי שתדע שהיית ותהיה אהבת חיי לעד ...!