לא רוצה שהבוס/שותף ידע למי אתה מתקשר תתקשר מהפרטי שלך והרי מי היום לא מחזיק סלולרי פרטי ? אם אני לא טועה זה רק הבחור שעליו הכתבה שאין לו סלולרי משלו.

עוד נגיע למצב שבו המעסיק יצטרך רשות מהעובד כדי לומר לו מה לעשות. מדינה דפוקה והזויה לא פלא שהעובד הישראלי הינו בעל תפוקה של 60% מהמערב אירופי. בשוויץ ובגרמניה אינן מדינות רודניות אבל העובדים עובדים. השכיר הממוצע הוא האויב הגדול ביותר של המעסיק הממוצע בישראל. אבל אל דאגה בית המשפט יפסוק לטובת העובד הרי גם השופטים הם שכירים של מדינת ישראל ותארו לכם שדורית בייניש מקבלת טלפון סלולארי ממדינת ישראל ודניאל פרידמן מבקש לקבל פירוט שיחות.

שלי ונראה מה יגיד על זה בית המשפט....

קודם כל לא מובן לי למה שהעובד יעשה בכלל שיחות פרטיות ממכשיר שהוא לא משלם עליו. אם לא מתאים לו שידעו איזה שיחות פרטיות הוא ביצע - שיתקשר מהמכשיר הפרטי שלו וישלם על זה בעצמו. ואני אומרת את זה בתור מישהי שכירה שגם כנראה לעולם לא תהיה מעסיקה.

ציטוט מתמיד לאדם ומעקב אחרי דבריו ותנועותיו באמצעות מכשירי התקשורת שהמעסיק מספק ככלי עבודה (טלפון נייד, וגם נט-סטיק) ושמשמשים בפועל או בכוח כאמצעי מעקב, מורידים את העובדים למדרגת חיות מחקר שמחברים להם אמצעי עקיבה על מנת לחקור את התנהגותם על מנת לשלוט בהם ביתר קלות ולהפיק מהם את המירב לטובת המעסיק \ החוקר. לא מוסרי.

אני נותן למעלה מ 20 מכשירים לעובדים , מעולם לא ביקשתי פירוט , אבל אם עובד חורג מהתקציב מסויימם אני מנתק לו או מקזז לו בשכר .

על ידי בעל המכשיר, כאשר הוא מוסר אותו לשימושו של העובד כי זכותו לבדוק את פלט השיחות פותר את הבעיה. אם ידעת שזו אפשרות, כלכל את מעשיך בהתאם !!!

אילו הייתי מעסיק לא הייתי מוכן לשלם חשבון בלי שאני יכול לראות על מה אני משלם בסוף החודש.

אם המעביד משלם,זה שלו. מי שרוצה פרטיות,שישתמש במכשיר שלו ושישלם עליו.

כל אלו שהציגו את עצמם כאן כמעסיקים או שסתם יצאו כנגד העובדים, להלן העובדות: 1. עובד שמקבל ממקום העבודה מכשיר נייד, לא סביר שילך כל יום עם שני מכשירים. 2. לפי חוק - לשכר העובד נזקף מס בשווי מחצית מן החשבון עד לגובה מסוים (190 ש"ח כמדומני לחשבון), מתוך הנחה שכמחצית מן השיחות הן פרטיות. על מעביד שחפץ שהעובד ישתמש במכשיר אך ורק לצרכי עבודה לגלם את שווי המס. אחרת, למה שעובד יסכים לשלם מס על מכשיר שאין לו זכות להשתמש בו גם באופן פרטי?? 3. למעסיק שכתב כאן שהוא קונס עובד שחרג מגובה חשבון מסוים: דע לך שאתה עובר על החוק. היתה פסיקת בימ"ש בענין עובד שנסע לחו"ל ו"התפרע" עם הנייד והמעסיק תבע ממנו לשלם את החשבון. ביהמ"ש פסק כי זכותו של העובד (שוב מהנימוק שמשלם מס על המכשיר) לשוחח כאוות נפשו, אלא אם כן סוכם בין הצדדים מראש אחרת. לידיעת העובדים והמעסיקים! (ודרך אגב, אני כשכירה חושבת שאותו עובד הגזים והיה בהתנהגותו טעם לפגם) 4. כשכירה שמצוידת במכשיר לצרכי עבודה אספר לכל הקנאים: מעסיק לא סתם מצייד עובד בנייד. הנייד מאפשר לו להשיג אתכם בכל יום (ולילה...) ובכל שעה, כשאתם בארץ או נופשים בחו"ל... חוסר היכולת להתנתק מהעבודה לפרקים גובה מחיר נפשי יקר ולא בטוח שהייתם מוכנים למכור את נפשכם תמורת החשבון של הסלולארי!

המעביד שלי נהג לדרוש מחברת הטלפון הנייד את מיקומו של המכשיר (וכך את מיקומי שלי). אני נהגתי להניח את המכשיר במקום מוסתר בעיר שבה הייתי צריך להיות בישיבה ונסעתי לעינייני בעיר הסמוכה. המענה הקולי דאג להודעות שהשאירו לי, והמעביד היה בטוח שאני במקום שאני צריך להיות. ככה זה נמשך שנים. כמו כן נודע לי שבאיתורית הבוס מבקש לדעת מה ההודעות שקיבלתי ! אז ביקשתי מחברת איתורית שתיתן את ההודעות רק לאחר אימות סיסמא.

ב- 40 ₪ מכרתי את החופש שלי, ואני גם לא יכולה לסרב לפלפון...

אחרת זוהי פגיעה איומה בפרטיות של העובד.היות שבעלים של הטלפון רשאי אפילו לבקש תמלילים של שיחות של עצמו,והיות שהוא הבעלים,אזי ניתן לדעת הכל,אבל כולל הכל,על אותו אדם.זה קפקאי לחלוטין ואסור בתכלית האיסור.זהו חרם דרבנו גרשום.לתשומת לב המחוקק!!!אכן- חוק יסוד:כבוד האדם וחרותו.ואני פונה לעובדים:אל תסכימו לחתום על כך שפירוט שיחותיכם והודעותיכם יועברו לידי בעלי הטלפון-עוד תגלו שמאזינים לכם בסתר.ראו-הוזהרתם.ולמתחסדים:גם אם עובש מקבל טלפון מהעבודה-אין הדבר מקנה למעסיק את הזכות לפשפש לו בחייו האישיים.

לעניות דעתי שני הצדדים צודקים, ויש פתרון מכובד ומנומס לבעיה זאת, נכון שהמעסיק שמוסר את הנייד משלם עבורו ונכון שיש לו זכות לגיטימית לראות על מה הוא משלם. אך לדעתי, צריך להחליט על סכום שהעובד יכול להגיע אליו וכשיש בעיה אז לזמן את העובד לשיחה ולהתריע בפניו שיש מצב שהמעסיק ידרוש פירוט שיחות.. ואף יקח את המכשיר בחזרה. יש דרך לעשות דברים בצורה יותר נעימה ופחות אגרסיבית. והעובד מודע לזה שיש פיקוח על עבודתו ואף על סכום החשבון שיוצא לו..

חבל שלא כתוב בכתבה שחברות הסלולר מכחישות שהן פוגעות בפרטיות כאשר הן נשאלות על כך. כלומר - הן יודעות שהן עושות מעשה פסול

אין גבול לחוצפה, מינימום של כבוד ופרטיות מגייעים לכל אדם.

חרם דרבנו גרשום מתייחס לפלישה המחרידה לפרטיות . ישנם מספר קווים אדומים , שמעביד ראוי , אמור להתייחס אליהם . הלאה מעבידים נטולי קווים אדומים.

ההסתדרות צריכה לטפל , ולהגן על העובדים.

כבר שנים שמעסיקים קונים שירותי מיקום של העובדים מבלי לידע אותם על כך. כך המעסיק יכול לדעת היכן העובד שלו נמצא 24 שעות ביממה, כלומר גם בזמן שאינו מוגדר כזמן עבודה. במצב זה לא מומלץ לנהל רומן עם אשת המעסיק:). הדברים נכונים גם לרכב מטעם המעסיק. ברכבים רבים מותקנים שירותי מיקום, שלא תמיד העובד מודע לקיומם.

דחילקום, כמי שהעסיק עובדים, אני אומר שזו חוצפה לעקוב אחרי כלל העובדים שלך 24 שעות ביממה כל השנה (כולל חופשות). מעקב באמצעות פירוט שיחות, מיקום GPS וכדו'. מעקב רציף אחרי כל העובדים יש בו משום עבירה חמורה על הפרטיות. מעסיק כן זכאי לעקוב, אחר עובד שיש לגביו חשד שהוא מחבל\גונב בעסק.

יש להכיל את הפסיקה לגבי דואר אלקטרוני גן על מכשירים סלולריים. כשם שלהנהלה אין רשות לפלוש לדואר אלקטרוני של עובד גם אם המחשב שייך למקום העבודה, כך ראוי שתשמר פרטיות העובד גם בשיחות טלפון. חדירה לפרטיות רק בהוראת שופט.

ל-10 גם לי יש טלפון מהעבודה, אבל הזדעזעתי מהנוהל המקובל אצלכם להפריע לעובד "חופשי" בזמנו הפנוי ואפילו בחופשה... אני חלילה לא רוצה להסית אותך למשהו שיגרום לבוס להתעצבן עלייך, או לפטר אותך או להוריד בשכר... אבל שווה לבדוק אם יש דרך לצמצם במשהו את ההטרדות, לפחות לרמה סבירה, בלי שיש יתפרש כמרדנות ובלי להעליב את הבוס? אני למשל נסעתי לחופשה 5 ימים וכיביתי לגמרי את הסלולארי (הדלקתי אותו רק פעם-פעמיים כש*אני* הייתי צריך, למשל כשקבעתי עם חברים והתקשתי למצוא אותם). ידעתי שלא השארתי אחריי שום דבר דחוף, ואכן כשפתחתי את הסלולארי ראיתי רק הודעות מטומטמות מהעבודה - מזכירה שאיבדה טופס 101 (זה יכול לחכות אחרי החופשה, נכון), אחד שלא הצליח להפעיל איזו תוכנה (וכשלא עניתי לו, הוא פשוט הלך בחוכמה לשאול מישהו אחר)... בחופשה אחרת, כשידעתי שבאמת עלולים להזדקק לי ובאמת מילה אחת ממני יכולה לחסוך לאנשים יומיים של עבודה, אז פתחתי את הטלפון אחת ליומיים, למרות שלא התלהבתי מזה, אבל זה עדיף מאשר להיות זמין כל היום. מי שהתחיל להתלונן - אמרתי לו מה שהיה קרוב לאמת: הסתובבתי בטיולי מים, אומגה, סוסים, סנפלינג - אתם לא חושבים שאני מסתובב עם טלפון במצבים כאלה, נכון? זה באמת נאמר בלי עויינות ובלי לפגוע, נתתי להם להבין שאני לא תוקף אותם ולא עושה דווקא, וכשכבר עניתי זה היה ברצון טוב ועם כל הלב. אצלי העריכו את זה. שוב, צריך להזהר, לא רוצה לתת לך עצה שתסכן את עבודתך או מעמדך, אבל אם את יכולה לצמצם את ההטרדה בזהירות, מגיע לך להנות בחופשה...

מנסיוני רב השנים עם מנהלים מסוגים רבים, אלה שאינם מתביישים לבלוש אחרי עובדיהם הם גם אלה שהכי היסטריים לפרטיות של עצמם יש להם טלפון מוצפן או "סודי", מגרסה אישית לכל נייר שעובר דרכם ומיגוון אמצעים שהם נוקטים בשביל שהפרטיות של עצמם חלילה וחס לא תזכה ליחס שהם מעניקים לאחרים

לפירוט שיחות במכשיר עליו הוא משלם. אני למשל, גם בלא מעט עבודות כאשר החזקתי מכשיר של העבודה, מקפיד, בעיקר בשבילי, לעשות הפרדה ושיחות פרטיות לנהל מן המכשיר הפרטי. זה גם מאפשר לי לכבות את הסלולארי של העבודה בשעה מסויימת, בה אני לא רוצה להיות זמין ללקוחות/עמיתים וכו', וכן להישאר זמין לחברים / משפחה. אם יש משהו שהוא ממש מקרה חירום ישיגו אותי. אבל גם העובדים חייבים להציב גבולות לחופש שלהם. לא בריא נפשית 'להתחתן עם העבודה ל 24 שעות ביממה', והבריאות שלכם חשובה הרבה יותר מזה שישיגו אתכם בכל מצב ובכל דקה ביממה.

עובד אינו חפץ או עבד של המנכ"ל , זכותו לחיים משל עצמו.

ממשטרים טוטאליטריים? משיטות "האח הגדול"? ואולי זה מה שלומדים ביחידות מאד מיוחדות בצבא שלנו?

מבחינה ערכית האם אנחנו מעוניינים לגדל דור , בו מותר למי שגבוה מבחינה היררכית , לפעול כרצונו ?