הראשון פחות טוב לטעמי, שפת חולין מוגזמת שאמנם משתלבת עם הרעיון, אבל לא מספיק. דווקא את 'מילים משומשות נוחתות בחצי הכוס הריקה' אהבתי.

השיר השני מצוין. בנוי טוב, הדימויים נקיים, ההרמז עובר כמו שצריך. תענוג.

קִנּוּחַ מָתוֹק כְּבָר לֹא יִהְיֶה כָּאן. "

איזו שורה קורעת לב. מת עליה!

דבי, שני השירים ציוריים ומלאי תבלין מטאפורי. אישית התחברתי יותר לראשון, בגלל נושאו. הוא מאוד יפה בעיניי.

בשתי מילים: דוז פואה!

דבי היקרה

תענוג לקרא את שירייך

את מוכשרת וראוייה לבמות הטובות ביותר ...

בהצלחה

רפי פרץ

דבי יקרה,

תענוג לקרוא את השירים שלך!

מה גם שנגעת בתחום הנוגע לליבי  - הציור.

מאחלת לך הצלחה ושתמיד תזכי לבמות וחשיפה ראויה.

תודה רבה,

מירית

"המישור הגדול"

הנצחה פיוטית יפה וראוייה לצייר ענק. מילים של נשמה מזדהות עם גורל.

תמיד מרגש לקרוא את שירייך

דבי סער בכתיבה שונה וקרובה ליום יום מביעה את המחשבות והתהיות... יפה ומענג לקרוא אותה תמיד.

קינוחים יפייפה!

שלום דבי

כל כך נהניתי מקריאת שני השירים.

 השיר על ואן גוך, רגיש בעיני ומקסים.

 אבל...אני איש של קינוחים :-)

....ולעניין ה "קינוח" :נראה שהשימוש בדימויים הנוגעים בשני עולמות בבת אחת הוא כלי שגור אצלך, ובצורה מוצלחת מאד.בשיר "קינוח" - הנגיעה שלך בעולם הממשי של סביבת המסעדה המראות והצלילים שבה, למול "עולם הקשר" או המרחב של הקשר בין בני הזוג - פשוט חרץ בליבי. . . ... "בֵּין הַמָּנָה הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה אֲנִימְסַיֶּמֶת אֶת הַמִּשְׁמֶרֶת שֶׁלִּי כְּאִשָּׁה נְשׂוּאָהמְשַׁלֶּמֶת אֶת הַחֶשְׁבּוֹן (רק מי שהיה שם יודע את החשבון!) וּמוֹחָה אֶת הַשְׂפָתוֹן (והפסאדה !) בְּמַפִּית –קִנּוּחַ מָתוֹק כְּבָר לא יִהְיֶה כָּאן."...רגע הויתור על הקשר...רגע לפני שחרור האחיזה...כמה כואב, כמה מדויק. כמה היינו שם - כל אחד בדרכו, בדרכה.

מגיע לך חיבוק ענק.

תודה